"דתיים? שיפסיקו להגן אוטומטית על הרבנות"

לרגל החג, העוסק כולו בתורה וביהדות, הושבנו את ח"כ עזריה לראיון לסרוגים על כל ענייני הדת והמדינה שעלו לכותרות בזמן האחרון: המאבק של ארגון הכשרות 'השגחה פרטית' • המהלך של הצבא לגייס את הבנות הדתיות לצה"ל • ומה באמת קורה בין ברקת לדתיים שגרים בירושלים?

"דתיים? שיפסיקו להגן אוטומטית על הרבנות"

אנחנו נפגשות בצל סערות מהותיות על אופייה של המדינה.

קבוצות דתיות וחרדיות בארץ רואות מכלול של דברים שהולכים ומשתנים: הסכמה לאימוץ ילדים לזוגות חד מיניים, תחבורה ציבורית בשבת, ארגוני כשרויות פרטיים ועוד.. והם טוענים, המדינה היהודית והדמוקרטית שכולנו מאמינים בה מתפרקת לנו בין הידיים. נשארת הדמוקרטית, ואיפה היהודית?

המציאות היא הפוכה. אם אנחנו רוצים מדינה יהודית, תדאגו ששירותי הדת יהיו כמו שצריך. אני אישה דתייה, אני רוצה ששירותי הדת יהיו פה כמו שצריך. זה שכל כך הרבה אנשים מסביב אומרים שהרבנות זה שטויות, זה עצוב.

לאחרונה נתנה הרבנות קנס למסעדה בירושלים לאחר שהשתמשה ב"תעודת כשרות" פרטית, נראה שיש פה תהליך של הרבנות להילחם בארגונים הבלתי פורמליים בניהם, ארגון "השגחה פרטית" שהיית ממקימותיו. לאן זה ימשיך?

זו לא פעם ראשונה שהרבנות נותנת קנס, הם עשו את זה גם שרק קמה השגחה פרטית וזה היה מנוע מאד גדול כדי לגרום להשגחה פרטית לגדול.

הרבנות עושה פה טעות אסטרטגית, במקום להבין שיש סיבה שאנשים באים להשגחה הפרטית, ושאנשים מבינם שצריך את הכשרות הזאת בין היתר בגלל שאנשים מאבדים את האמון שלהם בכשרות של הרבנות. במקום לקחת  את הזמן הזה, לעשות בדק בית, לבדוק מה הדברים שהם צריכים לשנות- הם מתמקדים באנשים ועסקים קטנים.

עזריה מדגימה כי באחד מהבקרים היא ישבה בבית קפה, מנהלת המקום שלהן היכרות קרובה, סיפרה ש"רגע לפני החג הודיעו לה שהיא לא יכולה לעבוד יותר עם אחד מהספקים בטענה כי הוא מערבב בין בשר וחלב. האישה לטענתה אמרה שהיא מקבלת ממנו רק חלב סגור, שמנת סגורה והכל באריזות סגורות, אז מה כבר יכול להיות? הלכנו לשאול את המשגיח והוא אמר שהרבנות דורשת ממנו לקחת משגיח במשרה מלאה עם משכורת מאד מאד גבוה. לדבריו, "לא יוכל לעמוד בזה כלכלית. ברגע שאמרתי שאני לא יכול, הם הודיעו לכל מי שעבדתי אתו בתור ספק שלא יזמינו ממני יותר חומרי גלם".

במקום לתקן את הדברים האלו ולגרום לזה שהציבור ייתן בהם אמון, הם מתעסקים בחומרי גלם.

איפה נעלם האמון בדרך? מה היה התהליך שבגינו הישראלים פחות מאמינים היום ברבנות?

זה תהליך ארוך. פעם לרבנות היה להט בעיניים, היא הייתה אידאולוגית מאד, התנהלה בצורה של ערכים, והבינה שיש לה תפקיד משמעותי. אלא, שמאז הרבנות מאד התחזקה והתגלגל שם המון כסף, והיא נהיתה מונופול, ומונופול זה מונופול זה מונופול.

את מרגישה שיש שינוי עם הרבנים הראשיים כיום?

"לא חושבת שיש לטוב או ברע ברבנים הראשיים עכשיו, כי זה תהליך של הרבה שנים שהגיע ליחס הזה".

"אני הגעתי לנושא הכשרות דרך הרב רפי פויירשטיין לפני כמעט עשור, בזמן שהייתי חברת מועצה בעיריית ירושלים, אמר לי הרב שאין שום דבר כשר בירושלים. מה זאת אומרת אין? הכל כשר בירושלים. הוא ענה, "יש מודעה. אבל את לא יכולה לסמוך. אם את לא מכירה את בעל הבית ואת המשגיח- את לא יכולה לסמוך". אני הייתי בשוק. לאט לאט התחלתי לקבל פניות מבעלי עסקים מסורתיים ודתיים שאני סומכת עליהם, שספרו כי התהליך עובד כמו פרוטקשיין, משלמים כסף לאיזה משגיח ואז או שהוא לא מגיע, או שהוא בא ולוקח אוכל הביתה, או שכל פעם הוא מעלה את הסכום של המשכורת".

מה הרבנים הראשיים יכולים לעשות כדי להחזיר את האמון?

"לעשות מהפיכה בתחום של הכשרות".

והרפורמה החדשה של הרבנות, עוזרת בזה?

"אין להם בשורה בכלל. הם לא מתקנים את העיוות, הם לא באמת פותרים את הבעיה.

יש פה שתי בעיות: אחת, דורשים מבתי עסק דרישות לא סבירות בלי קשר למציאות שמתפרשות כסחיטה והשנייה, שגם אם היינו משלמים כסף, וגם אם זה בצורה לא מסודרת בסוף היינו מקבלים כשרות, אז אולי למרות שזה גם לא בסדר כי זאת שחיתות, אבל יוצא שגם משלמים הרבה כסף, גם בצורה לא הגונה, וגם בסוף לא מקבלים כשרות נאותה, אז מה הרבנות צריכה לעשות? סדר בעניין הזה. אבל הם לא רוצים. במקם זה הם הולכים לרדוף אחרי "השגחה פרטית".

לדוג', מלון אשל השומרון באריאל, האוכל שם כשר, ולמרות זאת הרבנות דרשה מהם לפטר את המשגיח שעובד איתם 20 שנה. אסור לנו להקל על הרבנות. הם לא רק נכנסים למקומות שהם לא צריכים להיכנס אליהם, הם פשוט לא נותנים לנו את השרות שמגיע לנו".

השגחה פרטית חוללה מהפיכה אבל יש מולה המון התנגדויות

"מבחינתי יש שלוש מטרות. שתהיה כשרות, שתעשה בהגינות ושלא יוציאו שם רע ליהדות. בינתיים, אין לנו כשרות, אין לנו הגינות ואנחנו מוציאים שם רע ליהדות. באה 'השגחה פרטית' ואומרת יש דרך לעשות את זה. זה לא או לשמור כשרות או לא. אנחנו יודעים לעשות את זה בהגינות ובנאמנות והכל יהיה כשר".

איך את מבקשת לשמור על היהדות שלא יקומו ארגונים יותר חופשיים מהשגחה פרטית שיבקשו גם הם לעשות לעצמם כשרות משלהם?

"הצעת חוק שלי בדיוק פותרת את זה. שהרבנות תהיה רגולטור ותגיד על מי אפשר לסמוך ועל מי לא. היום, הם שולחים את המשגיח כשרות, במקום שיקומו קבוצות פרטיות שכל אחד מהם יקבל או לא יקבל הסמכה מהרבנות".

נשמעים יותר ויותר קשיים שמערימים על בנות דתיות שרוצות להתגייס לצבא מטעם בתי הספר או ארגונים ועמותות שונות, ומאידך ביקורות על השרות לאומי. יש לזה איזו השלכה לטווח הארוך?

"המהפכה כבר כאן, שיעור הבנות הדתיות שמתגייסות הולך ועולה קצב מסחרר. הבנות הדתיות מתגייסות כי מצד אחד הן מבינות שהמולדת צריכה אותן, ומצד שני יש להן את הכלים לעשות את זה. הצבא עבר תהליך מאד משמעותי כדי לאפשר לבנות הדתיות לשרת בצורה טובה ולשמור על הזכויות והצרכים שלהן".

צה"ל עשה מהלך ארגוני מודע כדי לגייס בנות דתיות לצבא

"הדור הצעיר יותר יודע בדיוק למה הוא מתגייס ולרוב זה יהיה מסיבה ערכית. אצל הדור המבוגר, הם חושבים על צה"ל כמו מה שהם הכירו בזמנם: פעם צה"ל היה מקום פחות נעים לנשים ובטח לנשים דתיות. צה"ל עבר שינוי מאד דרמטי בנושא של הטרדות מיניות, מגורים נפרדים לבנים ולבנות ועוד"..

"צהל עבר מהפכה, וברגע שצה"ל עבר את המפכה במובן של היחס נשים, אז גם בנות דתות יכולות להתגייס. במקביל, צה"ל גם עשה מהלך ארגוני מודע כדי לגייס בנות דתיות כי הוא מבין שיש הרבה בנות דתיות איכותיות וצה"ל צריך אותן. הבנות הדתיות כבר מבינות את זה אולם הדור המבוגר מסתכל על צה"ל ועדיין חושב על הצבא שהוא שירת בהם. בעייני זה מה שמבליט את המתח הזה אבל בסוף כל שינוי הוא תמיד מורכב ויש אנשים שמנסים למנוע את השינוי הזה".

מי שמנסה למנוע את השינוי הזה, בהמון נקודות מצליח בו מאד, יש רגרסיה במספרים

"אני לא מסכימה. אני חושבת שהם בקרב מאסף. והשרות הלאומי נפגע מזה, וגם הוא יוצא לקרב. לא חושבת שמנכ"ל השרות הלאומי- אזרחי שר שלום ג'רבי רק מונע מהפגיעה בשרות לאומי, הוא באמת מאמין ערכי במקום הזה. כשהתעמתי אתו הוא לא אמר שהוא נגד בנות שמתגייסות. אפילו הוא מבין שהוא כבר לא יכול להמשיך לדבר נגד גיוס של בנות לצבא.

יש מרד סמוי של הבנות בציונות הדתית להתגייס לצבא, הן לא עושות את זה מתוך מרד אבל הן אומרות, תסמכו עלינו אנחנו יודעות מה אנחנו עושות וככל שיותר ויותר רבנים הולכים נגד ולוחצים, המספרים עולים".

ברקת מייצר שיסוי בירושלים

תנועת 'התעוררות' יצאה בקמפיין נגד ראש העיר ירושלים ניר ברקת בטענה כי הוא מפלה את הציבור הדתי לאומי והחילוני על גבי החרדים.  הקמפיין מוצדק?

"כשהקמנו את 'ירושלמים', היינו הראשונים ששיתפנו פעולה דתיים וחילוניים בירושלים, הרבה לפני בנט- שקד ושאר צמדים הללו. ברקת עוד לא הבין שהוא מייצר שיסוי, לקחת מוסד של הציונות הדתית ולהעביר אותו לחרדים זה בלתי נסבל. אתה לא אמור לעשות דבר כזה ולהודיע 15 יום לפני פתיחת שנת הלימודים. אחד התפקידים של חברי קואליציה זה למנוע את זה ולעצור מהלכים כאלו".

"ברקת צריך להחזיר לקהילה הדתית בנווה יעקב את בית הספר למבנה שלהם. לא יכול להיות שקורה דבר כזה. לוקחים בית ספר מתפקד עם תלמידים ופשוט מעבירים אותו מקום?"

יש ברית עם החרדים כניסיון ליצור תמיכה רבתי לקראת הבחירות?

"זה את תצטרכי לשאול אותו, אני לא יודעת לענות וזה גם לא מתפקידי לענות. אני כן יכולה לומר שכשאתה ראש עיריית ירושלים, אתה צריך לדעת לנהל את הסיטואציה לפי הטובה של הציבור ולא לפי הסיטואציה הפוליטית. זה מאד קשה כי הלחץ הפוליטי הוא גדול. אבל אתה כל הזמן צריך לראות מה נכון עבור הציבור, לנהל את העיר לטובת תושבי ירושלים  ולצערי זה לא קורה.

החרדים עוברים שינויים, אבל כל עוד ברקת נותן לעסקנים החרדים לנהל את העניינים בירושלים, הוא לא נותן לחרדים עצמם לעבור את השינויים שלהם, ורק העסקנים החרדים לבסוף מנהלים את הדברים בירושלים.

השאלה היא, האם ברקת מנהל פוליטיקה או מנהל את העיר? וברקת מנהל פוליטיקה. בכל קבלת ההחלטות האחרונות ברקת לא אומר מה טוב לירושלים".

חוזרים לרבנות

"אחד הדברים הגדולים שקוראים זה שאם בעבר היית בעד או נגד הרבנות הייתה לפי ההגדרה האם אתה דתי או לא. כיום, אם אתה דתי או לא זה לא מגדיר את דעתך כלפי ההתנהלות של הרבנות כן או לא. זה שאנחנו דתיים לא אומר שאנחנו צריכים להגן אוטומטית, ולהגיד שהכל בסדר ברבנות גם אם עשרות רבנים אומרים לנו שלא. זה תהליך שאנחנו עוברים ומתקדמים בו".

ולסיום, מה תרצי לאחל לקראת השנה החדשה?

 

 

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

8 תגובות
הצג את כל התגובות