סוכות ונדל"ן: מה שמתאים להר ברכה לאו דווקא מתאים לאריאל

סוכות ונדל"ן: מה שמתאים להר ברכה לאו דווקא מתאים לאריאל

בימים שבהם אנו מתגוררים בסוכת הארעי, מורגשת ביתר עוז חשיבותו של בית הקבע. מה חשוב לדעת לפני שרוכשים דירה להשקעה? מדוע כדאי לשים לב להתאמה בין הדירה לצרכי האוכלוסייה במקום? על מרפסת-סוכה כמשל

מה שמתאים להר ברכה לאו דווקא מתאים לאריאל
  (באדיבות המצולם)

כל מי שרכש, מכר או מתעניין בנדל"ן מתחיל מכיר את הצורך במרפסת סוכה בקרב רוכשי הדירות בציבור הדתי והחרדי. הקבלנים הבונים לציבור החרדי מתכננים מרפסת סוכה לכל דירה ואפילו ברז מים קטן במרפסת לנטילת ידיים.

כמשקיע, חשוב להכיר את המנטליות של הקונים הפוטנציאליים בסביבה המיועדת. זוג ממגדל העמק לדוגמא, חשב לרכוש דירה להשקעה בעיר אריאל. הם בחנו רכישת  דירה הקומה רביעית ללא מעלית, תוך שהם לא רואים את החוסר במעלית כחסרון,  כיוון שבמגדל העמק – המקום ממנו באו והמנטליות אותה הם מכירים, מקובל לעלות ולרדת 4 קומות ברגל, או כמו שהם אמרו: "זה ממש שום דבר, אצלנו חיים ככה".

מנטליות היא דבר משתנה מעיר לעיר. באריאל לא מקובל לעלות ולרדת 4 קומות, נכסים שאינם מתאימים לאופי האזור יתכן ונתקשה למצוא שוכרים שירצו בדירה וכן רוכשים בבוא היום, דבר שלנו כמשקיעים יפגע בכיס.

מלבד המנטליות, כדאי להיות בקיא בצרכי האוכלוסייה. מלבד החשיבות למרפסת סוכה בקרב הציבור החרדי, כדאי להיות ערים גם לעניין קומת הדירה, חרדים מטעמי הלכה לא משתמשים ב"מעלית שבת" ולכן לנכסים מעל לקומה רביעית או חמישית יש מגרעת רצינית באזורים של אוכלוסיה חרדית.

גם כלב בבניין מהווה בעיה לרוכשים החרדים. הציבור החרדי מאוד לא רגיל לחיות מחמד ואחת כזו יכולה לפגוע בשכירויות של בניין דירות שלם. בנוסף, אם החלטתם להשקיע בדירה לציבור חרדי, כדאי מאוד להכיר מה קורה בבניין מבחינת השכנים. אם יש משפחה בבניין שהיא "פחות בטעם האוכלוסייה" זה גם מצב שיכול להוות בעיה, מאחר ולציבור החרדי חשובה מאוד הסביבה שבה הם גרים מבחינת חינוך ואחידות האוכלוסייה.

בעיר בית שמש הולכת ומוקמת בימים אלו שכונה חדשה, תחת השם "נווה שמיר". השכונה מיועדת לציבור הכללי ולכן שווקה תחת שם משלה ולא כשכונה בעיר, כדי שלא תהיה מקושרת קונוטטיבית עם העיר בית שמש והאוכלוסייה החרדית. שם לדוגמא כדי למנוע מחרדים לרכוש תכנון הפרויקט לקח בחשבון בדיוק מה חרדים אינם אוהבים הבניינים בשכונה תוכננו ל-10 קומות, כאשר כל המרפסות מקורות נקודות שבדיוק מרחיקות את הציבור החרדי.

שינויים בתפיסות השטח

במעבר בין סגנונות החיים השונים, חשוב גם להבין את ההבדלים בתפיסות השטח השונות.

בערים פריפריאליות מסוימות, כגון אלעד, אריאל או ראש העין, בית של רבע דונם נחשב למרווח מאוד. ביישובים כפריים לעומת זאת, על פחות מחצי דונם אין על מה לדבר… כל אחד רוצה את המרחב שלו, את המרחב לו הוא רגיל.

בהר ברכה לדוגמא, שינו את התפיסה וכעת בונים שם בניינים. השיווק מופנה ל"משפרי דיור" מאזור המרכז, כמו גבעת שמואל למשל, וזאת כיוון שהמקומיים נרתעים ממגורים בבניין. תושב מהמרכז שקונה דירה במדורגי לשם – בטוח שיש לו דירה ענקית. כל אחד והרגלי התפיסה שלו.

דוגמא נוספת ניתן לראות בעמנואל: כאשר התחילו להגיע קהלים מבני ברק לראות את הפרוייקטים- מה ש"כבש" אותם הם כיווני האוויר והנוף. הם היו מוכנים לשלם עשרות אחוזים יותר על דירה שפונה לנוף ולא לכביש, העיקר שיש בריזה…

יש לזכור כמשקיעים שכדי למצוא את הנכס המתאים והנכון יש לחשוב "כמו מקומי" ולא כתיירים –  מלבד הנקודות שנגענו, צריך לזכור שתייר גם בדרך כלל משלם יותר.

כשמבין את המאטריה והסגנון של המקום, ניתן לרכוש נכסים המתאמים למקומיים ובמחירים של המקומיים. חג סוכות שמח.

=======

הכותב הינו ליאור זברג, יועץ השקעות בנדל"ן

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו