טוב לתרום כפרות לנזקק ומה עם לעזור לו כל השנה?

"שנה הלכה שנה באה". החגים בפתח שנה חדשה מתחדשת עלינו. כבכל שנה, נוסף להכנות לחג, אנחנו נקראים לקיים את המנהג היהודי העתיק: "פדיון כפרות" לצדקה, איך ניתן באמת לעזור לנזקק כל השנה?

טוב לתרום כפרות לנזקק ומה עם לעזור לו כל השנה?
  אילוסטרציה - שאטרסטוק

כל הפוקד את רשתות השיווק והקניונים יכול להיתקל בעגלות מודעות המזכירות לא לשכוח את הנזקקים ומעוטי היכולת ולתרום סלי מזון.

יש המגדילים ומבקשים מהציבור לתרום גם ביגוד והנעלה, כדי שגם אלה שאין ידם משגת יזכו להיכנס אל החג מתוך שמחה.

אכן, מנהג מבורך, ועם זאת, אני מבקש להציב כמה תהיות ביחס לדבר. לטעמי, יש במנהג הזה משום הסטה של הדיון הציבורי אודות העוני למחוזות רגעיים ועכשוויים. הנה העני עומד נגד עינינו ומפריע לנו להיכנס אל החג בתחושה טובה, אז אנחנו מעניקים לו סל מזון כדי שיזוז מדרכנו ונוכל להתמכר לחגיגת הקניות.

אבל, וכאן בא ה'אבל' הגדול, האם שינינו את המצב? העני – אם היה רעב קודם, נותר רעב אחר כך, כלומר ביום שאחרי סל המזון; ואם לא היה רעב, אבל בתחומי חייו האחרים הוא עני – הרי שלא הועלנו לו ממש.

נדמה, שמרוב התעסקות ב"סל המזון" וב"כפרות" שכחנו להביט בתמונה הכללית, שהרי המטרה אינה להגדיל את כמות המקבלים אלא להקטינה. האם, בבואנו השנה להעניק תמיכה, לחלק סלי מזון, נבדוק אם אלה שקיבלו בשנה שעברה יצאו ממעגל העוני וכיום אינם מקבלים יותר סלי מזון? האם נדאג שאלה המקבלים היום תמיכה, לא יגיעו לקבל סל מזון בשנה הבאה? בקיצור, השאלה המרכזית, לטעמי, היא האם האנרגיה המושקעת במבצעים הרבים ובהתגייסות הציבורית הברוכה – מביאה תוצאות?

אילו הסוגיה העיקרית העולה מדבריי היא, כיצד רותמים את האנרגיות החיוביות הללו ואת הסיוע הגדול לאוכלוסיות החלשות למטרות ארוכות טווח ולעשייה רציפה?

הנזקקים אינם נושעים מסלי מזון ולא ממבצעים מבורכים חד פעמיים, המותירים את מקבלי ההטבות באותו מצב שהיו קודם. יש לשלב את הנתינה החומרית עם נתינת כלים בסיסיים לאוכלוסיה הענייה, כיצד לנהל את הכלכלה האישית, לדעת לשלוט בחשבון ההוצאות וההכנסות, לעמוד מול הרשויות השונות – בנק, עירייה, מס ועוד – ולצאת לדרך חדשה שיש בה תקווה וביטחון לעתיד יציב יותר.

לתרומות לחצו כאן 

בהלכה היהודית נחשבת הצדקה למצווה מהתורה, וקיימים דיונים ופסקי הלכה רבים סביבה. הדאגה לעניים במתן צדקה והקמת מוסדות צדקה ציבוריים תפסה מקום מרכזי במסורת היהודית ובחיי הקהילה היהודית לאורך ההיסטוריה. פסוקים רבים בספרות הנבואה בתנ"ך מדברים בשבח הצדקה, ואמרות רבות של חז"ל עוסקות בחשיבותה ובגמול הדתי והחברתי הנובע ממנה.

אנחנו צריכים לקחת את המטרה הזאת צעד נוסף קדימה ולעזור לנזקקים כל השנה. מוכרחים להודות, כי לעתים יש להיזהר בנתינה, לבדוק היטב, שמא היא כובלת את המקבל לגורלו הקשה והופכת אותו לנזקק תמידי…

כמובן, שאינני מתכוון בדבריי לא לתת לנזקק; עלינו לתרום בנדיבות ולאפשר לכל אחד להסב לחג עם המצרכים הראויים בכבוד ומתוך שמחה. אבל יש להתייחס לכך כאל עזרה ראשונה שהיא, כידוע, עזרה לטווח קצר – חייבים לספק אותה ללא ספקות ושהיות.

בד בבד, יש לחשוב על הטווח הארוך, איך משקמים את הנזקק באופן שמצבו הקבוע יהיה אחר לגמרי ממצבו הנוכחי. נזכור שהחרות האמיתית היא לאפשר לו להשתחרר לגמרי ממצבו הכלכלי הקשה. העזרה צריכה להיעשות מתוך חשיבה כוללת – לא באמצעות גמילות חסד חד פעמית, אלא בהקניית הכלים הנכונים ובאמצעות הדרכה מועילה. זה אפשרי בהחלט.

שנה טובה וחתימה טובה
———————————————————————————————————————————————————————
ארגון "פעמונים" שואף למציאות בה משפחות בישראל מנהלות חיים כלכליים מאוזנים. הארגון מלווה ומדריך עשרות אלפי משפחות ויחידים מדי שנה ומסייע להם לצאת לדרך חדשה של עצמאות כלכלית.
בשנת תשע"ז סייענו בארגון פעמונים ל7,200 משפחות לצאת ממצוקה כלכלית באמצעות כ-3,000 מתנדבים בכל רחבי הארץ.

תרמו עכשיו לפעמונים ועזרו לנו גם בתשע"ח לסייע לעוד אלפי משפחות להתנהל באחריות ולהרים את הראש כל השנה.

לתרומות לחצו כאן 

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

אין תגובות
הצג את כל התגובות