זמני כניסת הצום, יציאת הצום והלכות יום הכיפורים תשע"ח -2017

מתי נכנס הצום? מתי יוצא הצום? האם אומרים אבינו מלכנו? מי פטור מהצום? יולדת ומניקה? האם מי שאוכל לשיעורים צריך לעשות קידוש? האם מותר לרחוץ את הילדים? איך עושים הבדלה? מה מוסיפים בתפילה? הרב ברוך אפרתי מסכם את ההלכות הקשורות ליום הכיפורים, שהשנה חל בשבת

יום כיפור: זמני כניסת הצום, יציאת הצום והלכות
  תפילה בכותל המערבי ( יונתן סינדל/פלאש 90)

יום כיפור תשע"ח -2017:

זמני כניסת הצום

ירושלים: 17:51; תל אביב: 18:06; חיפה: 17:57; באר שבע: 18:06

זמני צאת הצום

ירושלים: 19:02; תל אביב: 19:04; חיפה: 19:03; באר שבע: 19:04

לקראת יום הכיפורים

מצוות עשה מן התורה לשוב אל השם, על ידי וידוי מעשינו הרעים וחרטה עליהם, וכן בקבלה על עצמנו לעתיד שלא לשוב על החטא. (דברים ל, רמב"ם הל' תשובה)

במצוות שבין אדם למקום, יש להתוודות בפני ד', ולא לפרט את החטא לאחרים. (יומא פו:). במצוות שבין אדם לחבירו, יש להתוודות ולבקש סליחה מהחבר, וגם להתוודות בפני השם.

אם פגע בחבר אך חבירו אינו יודע, כגון שדיבר עליו לשון הרע, באם הוא מעריך שהחבר לא יפגע יותר מידיעת החטא, עליו לבקש סליחה ממנו. אך אם הוא מעריך שהחבר יכעס ויעלב מידיעת הפגיעה נגדו, יש להמנע מבקשת סליחה. (ממשמעות המג"א תר'ו, וכסברת ר' ישראל סלנט)

ראוי להחמיר בענייני כשרות האוכל בעשרת ימי תשובה, כגון להמנע מאכילת לחם של נכרי וחלב נכרי, גם מי שנוהג להקל בזה בימים רגילים (ראבי"ה בשם ירושלמי שבת פ"ג)

ערב יום כיפור

'כפרות' – כמה גדולים ביטלו מנהג הכפרות, שכן יש בו מוטיבים אליליים (רמב"ן ורשב"א בשו"ת ח"א שצה, וכן פסק בשו"ע תרה). אמנם, אנו נוהגים לעשות כפרות, על תרנגול או על כסף. (רש"י נהג לעשות על ירק, אך אין לשנות. רמ"א ומג"א תרה). מותר לעשות כפרות על כרטיס האשראי בתרומה באינטרנט דרכו. מסובבים את הכרטיס על הראש ככסף, ומתכוונים על כמות התרומה באמירת הכפרות.

טבילה במקווה. (רא"ש יומא פ"ח כד בשם רס"ג). אין לברך על הטבילה (רא"ש שם, שלא כרס"ג)

מצוות עשה מן התורה לאכול כמה שיותר ביום זה, במיוחד במאכלים מענגים (יומא פא:, רא"ש שם, ש"וע תרד ומשנ"ב סק"א, ולא כרמב"ם). יש שהסבירו שהתורה מבקשת להקל לנו את הצום ע"י האוכל (ב"ח תר"ד), ויש שהסבירו שהתורה באה להקשות עלינו מעט גם ביום זה (ערוה"ש תר"ד).

השנה אומרים אבינו מלכנו בשחרית של יום שישי משום שיו"כ יחול בשבת (רמ"א תר'ד). מתפללים מנחה מוקדם לפני סעודה מפסקת ובמנחה אומרים וידוי בתפילת הלחש אך לא בחזרת הש"ץ, ואין אומרים אבינו מלכנו (ומנהג הספרדים לומר).

מדליקים נרות חג בברכה (של שבת ויוה"כ), וכן שהחיינו, ככתוב במחזור. בנוסף יש להדליק נר נשמה, שכן הבדלה נעשה על נר שדלק כל היום.האב (ויש נוהגים שגם האם) מברך את הבנים והבנות, ככתוב במחזור. הילדים מנשקים ידי ההורים לאחר הברכה (כתבי האר"י).

מתעטפים בטלית לפני השקיעה בברכה, מנהג קדום ללכת עם 'קיטל' או בבגדי לבן כדי להדמות למלאכים וכדי להזכיר לנו את יום המיתה לעוררנו בתשובה.

אומרים 'תפילה זכה' לפני כל נדרי.

יש לזכור ששבת היום, ולא לשכוח להוסיף את ההוספות המיוחדות לשבת בתפילות.

לתרומת כפרות לחצו כאן

פדיון כפרות בכסף (צילום: הדס פרוש/פלאש 90)

מהלכות הצום

הצום מתחיל מן הערב (ויקרא כג).

ביום כיפור יש להמנע מחמשה דברים- אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, יחסי אישות. (גמ' יומא, רמב"ם פ"א ה"ד. לדעת הרא"ש כולם מדרבנן חוץ מאכילה ושתיה, ולדעת רמב"ם הכל מדאורייתא).

אסור לעשות מלאכה ביום כיפור. (ויקרא כג)

יולדת,מעוברת, וחולה שקשה לו לעמוד- מותרים לרחוץ כדרכם, לא לשם תענוג אלא לבריאות ונקיון. (רמב"ם פ"ג ה"ב, ערוה"ש תריג ס"ט)

למתקשים לצום, מותר ללעוס מסטיק ללא טעם ביום כיפור אך ראוי להחמיר אם ניתן (ממשמעות המג"א תקס'ז. וכה"ח החמיר שם אפילו בבליעת רוק).

יש להמנע מרחיצה לשם תענוג (שו"ע תריג). אך רחיצת נקיון מותרת מעיקר הדין (ראשונים, מג"א שם סק"א).

רחיצת נקיון ותענוג יחד (כגון מים חמים על פנים מלוכלכות) אסורה (ממשמעות הרמ"א שם ס"ד).

ראוי להמנע מלשים דאודורנט ביום כיפור. ומי שזה מאד יפריע לו או לאחרים, יכול/ה לשים ספריי אך לא משחה.

יש מחמירים שלא ללכת עם קרוקס וסנדלי שורש נוחים (ע"פ שער"ת תקנד סקי"א, ומשנ"ב שם סק"ה) אך מן הדין מותר, וכן נהגו. (ערוך השולחן שם ס"ה).גם ילדים קטנים אסורים בנעילת סנדלי עור ביו"כ (יומא עח:)

יש להמנע מנגיעה בין בני הזוג בלילה, אך ביום אפשר להקל. (ט"ז תרטו סק"א, ערוה"ש תרטו ס"א, ושלא כמג"א ומשנ"ב שהחמירו)

מותר לרחוץ ילדים ביום כיפור אם יש צורך, במים פושרים, אך לא חמים. (ב"ח ןמג"א תרטז סק"א, ומשנ"ב שם). ילדים עד גיל מצוות פטורים מהצום, אך יש לחנכם לצום מעט- בנים מגיל 12 ובנות מגיל 11 נוהגים לצום כראוי (ב"ח ומג"א ססק"ב)

הפטורים מן התענית

אשה בהריון רגיל, חייבת לצום.

אשה בהריון בכל שלב שהוא, החשה כאבי ראש חזקים או שהיא מקיאה, מותרת לשתות מים מיד בשיעורין, ואם לא די לה בזה, מותר לה לשתות הרבה.

אשה בהריון עם צירים ברורים או ירידת מים, או שאינה חשה תזוזות ברחם יותר מחצי שעה, תשתה ללא שיעורין גם ללא כאבי ראש.

אשה שילדה בקרבה של שלושה ימים ליו"כ (סופרים 72 שעות מהלידה), אסורה לצום. (שו"ע תריז ס"ד)

אשה שילדה בקרבה של שבעה ימים ליו"כ, אם היא או רופא רוצים שתאכל, אוכלת בשיעורין, ואם לא מספיק, אוכלת כדרכה. (שבת קכט. ושו"ע תריז ס"ד)

מניקה שמעריכה שיתמעט מאד החלב אם תצום, מותרת לשתות לשיעורין (תורת היולדת בשם חזו"א). יש שהחמירו במקרה שהתינוק מוכן לשתות תחליף חלב (שו"ת אז נדברו ח"ט ט)

חולה בסכנה שותה ואוכל מיד, וגם ספק חולה כזה לא יטרח לחפש רב אלא יאכל מיד. (ויקרא יח, יומא פב, שו"ע תריח ס"ח)

חולה ללא סכנה שבצום חש שאם לא יאכל יסתכן, אוכל לשיעורין. (שו"ע תריח ס"א)

מי ששותה ואוכל לשיעורין, יאכל נפח של קופסת גפרורים (30 סמ"ק) כל 7 דקות (ר' חיים נאה שעו"ת ג', ערוה"ש תריח סי"ד), וישתה פחות מנפח צד אחד של לחי מלאה (אצל אדם ממוצע- כחמישית כוס חד פעמית), כל 7 דקות (שו"ע תריח ס"ז). עדיף לאכול ולשתות דברים מזינים.בשעת דחק שהשיעורין לא מספיקים, עדיף לשתות ולאכול כנ"ל כל ארבע דקות מאשר ברצף. ואם יש צורך נוסף לשתות, מותר לשתות (בלבד) כל דקה וזה עדיף משתיה ברצף (כשיטת הרמב"ם שביה"ע פ"ב, וב"י תרי'ב- כרביעית הלוג)

חולה שאין בו סכנה יכול לקחת כדורים ללא מים בשעת צורך גדול. (אג"מ או"ח ח"ג צ"א)

חולה שאין בו סכנה חייב לצום כרגיל. זה כולל כאבי ראש רגילים, חולשה כללית וכדומה. בכל ספק, לשאול את אחד הרופאים בקהילה.

האוכל ביו"כ, לא עושה קידוש (למרות שזו גם שבת), אך יוסיף יעלה ויבוא ורצה והחליצנו בברכת המזון (שו"ע תריח ס"י), והוא יכול לעלות לתורה חוץ ממפטיר וממנחה (שו"ת רעק"א סכ"ד).

יום הכיפורים

בבוקר נוטלים ידיים עד קשרי האצבעות. (תו'ס יומא עז:)

הכהנים נוטלים כרגיל בתפילת שחרית. אם שמרו על נקיון, לא נוטלים שוב במוסף (ע"פ ערוה"ש תריג ס"ד בשם רמב"ם). אך בתפילת נעילה נוטלים שוב בשל ההפסקה.

אנו מובטחים מד' שיום הכיפורים עצמו מכפר על השבים בתשובה, ועל כן כדאי לרכז כוחות ומאמץ בתשובת היום, גם אם זה קשה.

הרואה שהצום קשה לו ואינו יכול להתפלל, ישכב במטה ולא ישבור את הצום, גם אם יפסיד תפילה במניין או תפילה בכלל.

אשה הרואה שקשה לה הצום מאד, בעלה פטור מן התפילה במניין ועליו לסייע לה, שתשכב, תצום ולא תתאמץ. וכן הפוך כמובן.

צאת הצום

במעריב של מוצאי הצום אומרים 'אתה חוננתנו'.

מבדילים על נר שדלק כל החג (יומא ושו"ע תרכד ס"ד) וכל ההבדלה כרגיל בכל מוצ"ש.

מקדשים את הלבנה אע"פ שטרם אכלנו, שכן אנו שמחים בכפרתנו. (אחרונים)

לאחר צאת החג, נוהגים לעשות מעשה לבניית סוכה, אפילו סמלי (ערוה"ש, גר"א), ואוכלים בשמחה (רמ"א תרכד ס"ה)

למחרת משכימים לשחרית מעט קודם הזמן הרגיל. (משנ"ב תרכד סי"ד)

'כהיום הזה תביאנו ששים ושמחים בבנין שלם'

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

תגובה 1
הצג את כל התגובות