באיזה צד של הפה יש לתקוע בשופר?

רגע לפני שמקיימים את מצוות החג העיקרית, לשמוע קול שופר, משיב הרב שלמה אבינר על אחת השאלות שהגיעו לפתחו: האם צריך לתקוע בשופר בצד מסויים של הפה?

באיזה צד של הפה יש לתקוע בשופר?
  (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

האם יש צורך לתקוע בשופר בצד מסויים של פה?

כתב הרמ"א (או"ח תקפה, ב): "וטוב לתקוע בצד ימין אם אפשר לתקוע בכך". וכן גם איטר יד (שו"ת באר משה ב, ג אות כא. קונטרס איש איטר להגר"ח קניבסקי אות מט). והמשנה ברורה (סק"ז) כתב: "משום דכתיב: והשטן עומד על ימינו לשטנו". והוסיף בביאור הלכה: "עיין במ"ב עוד שמעתי בשם הגאון מהר"ר מאיר שמחה הכהן טעם נכון כי בש"ס ר"ה ד' ל"ד ילפי לה לתקיעת שופר מחצוצרות המלחמה ובקרא (שופטים ז, כ) אצל מלחמה בגדעון כתיב ויחזיקו ביד שמאלם בלפידים וביד ימינם השופרות לתקוע", עכ"ל (עי' פסקי תשובות תקפה אות ה).

והג"ר צבי פסח פרנק (מקראי קודש – ימים נוראים סי' י אות ב) ובשו"ת רבבות אפרים (ג, שצב) הקשו שמשם יש רק ראיה על אחיזת יד ימין ולא על ימין פיו.

ובשו"ת באר שרים, הג"ר אברהם יפב שלזינגר, אב"ד גענף (ז'נבה, שוויץ) מיישב את קושייתם, שלענ"ד הצדק והאמת בנחלת האור שמח והחפץ חיים שמשבח לטעם זה, היות ובכתוב נאמר וביד ימינם השופרות לתקוע, והאי "לתקוע" לכאורה מיותר דהרי פשוט דשופר לתקוע, וכמו דלא כתב הכתוב ביד שמאלם בלפידים "להאיר" אלא מהאי לתקוע נלמד דגם בעת התקיעה בצד ימין היה, ודו"ק כי נכון הוא בעזה"י (שו"ת באר שרים ליקוטים סי' ח שאלה י. וכן בספרו באר שרים – מועדים בית הלכות ירח האיתנים עמ' פח).

ויש להזכיר את כל הרקע להופעת הערת האור שמח על ידי החפץ חיים. החפץ חיים במשנה ברורה אינו מזכיר גדולי דורו מלבד עוד פעם אחת. הוא מביא בשם "אחד מחכמי הזמן" הוכחה מפסוק ומבבלי שברכת כהנים מן התורה גם בחו"ל (שו"ע או"ח קכח מד שע"צ ס"ק קלא*) והוא האדר"ת, שכן כתב באחד מספריו שמסר הוכחות אלה וגם אחרות לחפץ חיים כאשר נפגשו בוורשא, אבל המשנה ברורה לא מזכיר שמו של האדר"ת (מפי הג"ר חיים דומב).

אמנם בס' שמושה של תורה מהרב אשר ברגמן (עמ' קנח-קנט) מביא מזקנו הג"ר אלעזר מנחם מן שך דבר ידוע שהחפץ חיים לא מביא דעותיהם של גדולי דורו במ"ב, אך החפץ חיים לא רצה לגלות את הטעם. רק אחד מגדולי אותו דור מוזכר ב"ביאור הלכה", והוא הג"ר מאיר שמחה מדווינסק, בעל ה"אור שמח", מוזכר בס' תקפה על דברי הרמ"א הכותב כי טוב לתקוע בצד ימין של פיו. וכתב על זה ביאור הלכה: "עיין במ"ב עוד שמעתי בשם הגאון מהר"ר מאיר שמחה הכהן טעם נכון כי בש"ס ר"ה ד' ל"ד ילפי לה לתקיעת שופר מחצוצרות המלחמה ובקרא (שופטים ז) אצל מלחמה בגדעון כתיב ויחזיקו ביד שמאלם בלפידים וביד ימינם השופרות לתקוע", עכ"ל.

אומר הגרא"מ שך: ואף כאן לא חרג החפץ חיים מגדרו, שלא להביא מפסקי גדולי דורו. גם בפעם הזאת לא הביא החפץ חיים דבר הלכה בשם בן דורו, אלא רק טעמו של מנהג. אולם, מדוע מכל גדולי דורו לא הזכיר החפץ חיים במשנה ברורה אלא את הגאון רבי מאיר שמחה בלבד? הסיבה לזה שיער הג"ר שך שהיה איזה ויכוח בין הגאון רבי מאיר שמחה והחפץ חיים (שמעתי שזה היה ביחס להוראת הממשלה להכניס דברי חול בישיבות, שכמובן שניהם התנגדו, אבל דעתו של החפץ חיים היתה שאפילו הממשלה תסגר את הישיבה אין להכניס דברי חול, ודעתו של הג"ר מאיר שמחה היתה שעדיף ללמוד דברי חול מלסגור את הישיבות. עיין גם בעניין הויכוח בס' דברי הרב להג"ר צבי שכטר עמ' רטו-רטז). והחפץ חיים חשש שהתבטא קצת בחריפות נגד רבי מאיר שמחה לכן הביא דברי תורה שלו בספרו.

והוסיף הגרא"מ שך: אף שהיתה זו סברתו העצמית, כעבור זמן פגש בהגאון רבי מנדל זקס – חתן החפץ חיים, והביע בפניו השערה זו. והוא אישר לפניו שאכן, כך היה ידוע בראדין, שזו הסיבה שבגללה נזכר רבי מאיר שמחה במשנה ברורה.

ודבר זה כן גם אישר הג"ר אברהם שפירא (אמרי שפר עמ' רנ, רנב. אמנם שמענו בשיעור שאמר הג"ר צבי שכטר, מראשי ישיבת רבנו יצחק אלחנן בניו יורק, שיש אומרים שהכרך של המשנה ברורה שיצא עם הערת האור שמח, יצא לפני המחלוקת ביניהם, וצ"ע).

ובפסקי תשובות (תקפה אות ה) מביא: כשיש תוקע תלמיד חכם וירא שמים ובעל מעשים טובים שאינו יכול לתקוע אלא בצד שמאל של פיו יש להעדיפו על תוקע שיכול לתקוע בצד ימין אבל אין לו מעלות אלו, כי דין הבעל תוקע כדין בעל תפלה לכל פרטיו.

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

אין תגובות
הצג את כל התגובות