הלכות ראש השנה תשע"ח לפי מנהגי כל העדות - סרוגים

הלכות ראש השנה תשע"ח לפי מנהגי כל העדות

ראש השנה תשע"ח צמוד לשבת. מה צריך לעשות לפני החג? מה מותר להכין תוך כדי? ואיך מכניסים שבת? סיכום הלכות החג לפי מנהגי כל העדות

author-image
הלכות ראש השנה תשע"ח לפי מנהגי כל העדות
  (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הלכות ראש השנה תשע"ח

ראש השנה ושבת צמודה, שלושה ימים רצופים של הכנות מבעוד מועד. אז מה צריך לעשות לפני החג? מה מותר להכין תוך כדי? ואיך מתכוננים לשבת הצמודה? הרב מאיר נהוראי, יו"ר ארגון רבני ורבניות בית הלל מסכם את כל מה שצריך לדעת לקראת החג.

הכנות לחג

  1. יש הנוהגים לטבול במקווה לפני יום הדין.
  2. לעשות התרת נדרים.
  3. ערוב תבשילין – השנה יום טוב שני של ראש השנה חל בערב שבת. מניחים ערוב תבשילין לפני כניסת החג (ביום ד' לפני כניסת החג).

ערוב תבשילין – הרחבה

יום טוב (ר"ה) ושבת אלו שני ימים האסורים במלאכה. איסור מלאכה ביום טוב שונה מאיסור המלאכה בשבת. לכן, יש לפנינו "שתי קדושות" שונות, היינו שני ימים נפרדים שאסורים בהכנה מאחד לשני. חז"ל תיקנו ערוב תבשילין המאפשר הכנות מסוימות מיו"ט לשבת כפי שאבאר להלן.

אופן הנחת עירוב תבשילין – יש להניח דבר אפוי (שיעור ביצה 54 ג') ותבשיל (שיעור כזית 27 ג'). והמנהג להניח חלה קטנה או פיתה ותבשיל של שבת רצוי ביצה מבושלת.

מקום הנחת העירוב – יש להניח את העירוב מחד, במקום שיראו אותו מאידך, במקום שאין חשש שיאכלו אותו בטעות במהלך ראש השנה.

הברכה – "אקב"ו על מצות ערוב" ולאחר מכן אומרים: "בהדין עירובא יהא שרא לנא לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולתקנא ולמעבד כל צרכנא מיומא טבא לשבתא."

יש להבין את התוכן ולכן נתרגם: "בזה הערוב יהיה מותר לנו לאפות, לבשל, להטמין, להדליק נרות, ולעשות את כל צרכנו מיו"ט לשבת."

אורחים שאינם סמוכים על שולחן בעל הבית – ילדים נשואים המתארחים אצל הוריהם או אורחים אחרים יכולים לסמוך על העירוב שעושה מארחם, אולם רצוי שקודם הברכה יזכה המארח את הערוב לאחד מהאורחים עבור כולם. האורח מגביה את הערוב בידו ויאמר בעה"ב: "הריני מזכה את הפת והתבשיל לכל מי שירצה לסמוך על עירובי".

מותר להכין לכבוד שבת על סמך הערוב, רק ביום השני של ר"ה (יום ששי) ולא ביום הראשון של ר"ה (יום חמישי).

ליל ראש השנה הדלקת נרות

גם לאשכנזים מברכים שתי ברכות לפני ההדלקה (בשונה משבת):

א. להדליק נר של יום טוב. ב. ברכת שהחיינו.

תפילת מעריב

החל מתפילה זו יש להקפיד להוסיף בתפילת העמידה את ההוספות השונות: "זכרנו", "מי כמוך", "וכתוב", "בספר חיים", "המלך הקדוש", וכן את התוספות המקובלות בקדיש.

סעודת ליל ראש השנה

קדוש של יום טוב: בורא פרי הגפן, קדוש של ראש השנה – אשר בחר בנו וחותם: 'מקדש ישראל ויום הזיכרון'. בעל הבית מקדש ומברך "שהחיינו".

סימנים – חז"ל קבעו שיש סגולה מיוחדת בראש השנה לאכול מאכלים ולבקש בקשות מיוחדות ובלשונם: 'סימנא מילתא'. נוהגים לאכול תפוח בדבש, יש לברך על התפוח "בורא פרי העץ" אפילו שהתפוח נאכל במסגרת הסעודה. לאחר הטעימה יאמר "יהי רצון שתחדש שנה טובה ומתוקה". דוגמאות למאכלים מאכלים מיוחדים: תמרים – ייתמו שונאינו, רימון – שירבו זכויותיו כרימון, סלק – יסתלקו אויבנו. כרתי – שיכרתו שונאנו, דגים – נפרה ונרבה כדגים. (מי שאוכל פרות משבעת המינים עדיף שיברך קדם על פרי משבעת המינים ואח"כ על התפוח)

תקיעת שופר

לא נוכל לפרט את כל הלכות שופר, רק נציין שנהוג בקהילות ישראל לשמוע 100 קולות של שופר. שלוש סדרות של 30 קולות ועוד סדרה של 10 קולות. בקרב כל הקהילות יש שתי סדרות בעלות הגדרה זהה:

  • תקיעות מיושב – 30 קולות לפני תפילת לחש.
  • תקיעות מעומד – 30 קולות בתפילת העמידה. יש הנוהגים לתקוע במהלך תפילת לחש ויש הנוהגים לתקוע בחזרת הש"ץ.
  • שאר הקולות תוקעים בסוף התפילה וגם בכך יש מנהגים שונים.

כל מי שאינו יכול להיות במהלך התפילה כגון אנשי הביטחון, נשים שאין ביכולתן להגיע לבית הכנסת צריכים לשמוע 30 קולות של שופר. מי שיכול להגיע במהלך התפילה לפרק זמן חלקי ישמע 30 קולות. ניתן לשמוע קולות אלו לפני תפילת העמידה (תקיעות מיושב) או לקראת סיום התפילה שתוקעים 30 קולות. במקרה ומדובר שאדם מגיע לקראת סיום התפילה על מנת לשמוע קול שופר עליו לברך בעצמו את ברכות השופר: 'לשמוע קול שופר', 'שהחיינו' שכן הציבור כבר ברך קודם לכן.

רעש ילדים בשעת התקיעות – חייבים לשמוע את קולו של השופר ולכן צריך להיזהר שילדים לא יפריעו במהלך התקיעות. כל קהילה ובמיוחד הקהילות הצעירות זקוקים להתארגן לכך בצורה המתאימה להן.

תקיעת שופר לנשים

אם תוקע לנשים בביתם, למנהג עדות המזרח אין מברכים משום שזו מצות עשה שהזמן גרמא. למנהג עדות אשכנז האשה תברך את הברכות ובעל התוקע יתקע לאחר מכן.

תפילת מנחה גדולה

לדעת הגר"א אם סיימו תפילת מוסף והגיע זמן מנחה גדולה, ממשיכים להתפלל מנחה מיד לאחר מוסף ולאחר מכן סועדים. הטעם לכך, שאין לאכול סעודה גדולה (כמו: סעודת יו"ט) לפני מנחה. כמו כן, מי שחושש שלאחר הסעודה בצהרים יירדם כדאי גם, שיתפלל מנחה לפני שחוזר לביתו. מי שמתפלל מנחה מיד לאחר מוסף לא אומר 'אבינו מלכנו'.

תשליך

לאחר תפילת מנחה נהגו ללכת למקור מים והמנהג למקום שיש בו דגים. הגר"א לא נהג לעשות תשליך בנהר.

הכנה ליום שני של ר"ה

אסור להכין מיום ראשון של ר"ה למשנהו. מהי הכנה? כל דבר שאדם עושה ואינו צורך לאותו היום אפילו טורח מועט.

דוגמאות:

  1. אסור להניח על הפלטה או על הגז תבשילים ביום הראשון לצורך היום השני.
  2. אין לשטוף כלים כדי שיהיו נקיים לארוחת ליל יום טוב שני. (מי שנוהג מדי שבת, לשטוף את הכלים בצהרים בגלל הלכלוך והריח רשאי לשטוף גם ביום הראשון של ר"ה. במקרה זה מותר לשטוף אפילו אם ישתמש בהם בסעודת הערב של היום השני).
  3. אין לערוך שולחן לסעודת הערב. ואין לחתוך ירקות לסלטים.
  4. מותר להוציא חלות מהפריזר בצהרים גם שכוונתו שיהיו מופשרות לארוחת ערב של היום השני.

מוצאי יו"ט ראשון והדלקת נרות

מדליקים נרות חג במוצאי החג הראשון – הנשים תברכנה שהחיינו בשעת הדלקת הנר. הגברים יברכו בשעת הקדוש. רצוי שיהיה בגד חדש, או שיהיו מונחים פרות חדשים על גבי השולחן, ולכוון עליהם בברכה. אסור ליצור אש ביו"ט, אלא להעביר אש מנר דולק, לאחר מכן יש להניח את הגפרור הבוער במתינות שיכבה מאליו.

הכנות לשבת

אע"פ שאין להכין מיו"ט ראשון ליו"ט שני של ר"ה, מותר להכין מיו"ט שני של ר"ה לשבת. ההיתר בנוי על "ערוב תבשילין" שמועיל דווקא מיו"ט לשבת. מותר לבשל מאכלים או לחמם לכבוד שבת, מותר להדיח את הכלים לאחר הארוחה לכבוד שבת.

מסיבות הקשורות להלכות ערוב תבשילין, יש להקפיד שההכנות לשבת לא יתבצעו בזמן הסמוך לשקיעה אלא לעשות את ההכנות מבעוד מועד כך שהדברים יהיו מוכנים ומבושלים עוד לפני כניסת שבת. ההכנות הן לשבת אבל הלכתית אנו זקוקים שהכל יהיה מוכן וחם בזמן שהוא יום טוב. משמעות הדברים שעלינו להקדים את הנחת המאכלים על הפלטה כ- 45 דק' לפני שבת ולתכנן הכל בהתאם.

==

הרב מאיר נהוראי, יו"ר ארגון רבני ורבניות בית הלל

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
ספרדיות לא מברכות שהחיינו בהדלקת נרות
ספרדי | 19-09-2017 15:51
.
2
כותרת שקרית
לוי | 19-09-2017 17:55
מביאים מנהגים בסיסיים ביותר של האשכנזים והספרדים. זה לא "כל העדות". כרגיל, מתעלמים מהתימנים. בושה וחרפה.
3
מאיר נהוראי הוא אורתודוכס?!
מה קורה באתר הזה? | 19-09-2017 23:39
ארגון בית הלל זה מקום שומר מצוות?