לחגוג ניצחונות של אחרים; קנאה מול שיתוף פעולה - סרוגים

לחגוג ניצחונות של אחרים; קנאה מול שיתוף פעולה

בעצם מדובר בחוסר פרגון. זו תחושה מתסכלת, כיוון שאנו תמיד שמחות להחמיא ולקחת חלק, אך לעתים המילים נתקעות, השפתיים נקפצות והלב נסגר. איך מתקדמים מכאן?

לחגוג ניצחונות של אחרים; קנאה מול שיתוף פעולה
  בריאות, מודעות וטיפוח; וייב נחשק (צילום: שטארסטוק)

גוף חטוב וכושר גופני הנם נתון ומצב פוטוגניים, ולעתים אף מעוררי קנאה: מי שנוהגת להתאמן באופן קבוע, בייחוד אם היא גם רואה תוצאות, משדרת ׳וייב׳ נחשק של בריאות, מודעות וטיפוח במינונים הנכונים. כשנפגוש אישה כזו, שחיה על פי אורח חיים בריא, בעוד אנו לא שם, נחשוב: ״איך היא עושה את זה?״ כשנראה את החברה שמתעמלת לצידנו מדי בוקר, נהנית מגיזרה מוקפדת, כשאצלנו התוצאות בוששות מלבוא, אולי אף נרגיש צביטה קלה של קנאה: ״למה היא כן ואני לא?״
התופעה אינה קורית רק אצל מתאמנות, אלא מוכרת גם בקרב מאמנות, בייחוד בעידן הפעיל של הרשתות החברתיות. יש מאמנות שהפכו למעין גורו בריאות ומהוות דוגמה ומופת לקהל מעריצות רחב, כשלעומתן ישנן מדריכות רבות שעובדות קשה, אך עדיין צמאות להכרה ונאבקות על כל שעת הדרכה.

מחשבות מקטינות

קנאה הנה מצב / תחושה שאינה מחמיאה באף פילטר. אף אחד לא אוהב אנשים קנאים וממורמרים, וגם לנו קשה ׳לסבול׳ את עצמנו כשאנו חשים בצל צילה של קנאה בלב. אך מדובר בתכונה אנושית, ולפעמים הקנאה מגיעה לבקר, בדרך כלל בזמנים הפחות מתאימים. מלבד מצב הרוח העכור שנגרם בעטיה, ישנו רובד בעייתי נוסף: היא מקטינה אותנו. גורמת לנו לדרוך במקום ולמנוע מעצמנו את ההתקדמות שאנו כל כך רוצות להשיג. כביכול, אם מישהי הצליחה זה אומר שהיא ״תפסה״ לנו את המקום, שההישג שהיא הרוויחה בא על חשבוננו. כך שדרך תחושת הקנאה נוצרת מחשבה מקטינה בתוכנו, המגבילה אותנו ואת היכולות שלנו.

איך מתקדמים מכאן

בעצם מדובר בחוסר פרגון. זו תחושה מתסכלת, כיוון שאנו תמיד שמחות להחמיא ולקחת חלק, אך לעיתים המילים נתקעות, השפתיים נקפצות והלב נסגר.
איך מתקדמים מכאן?
את פוגשת מישהי שהיית רוצה להיראות כמוה? אישה שהיא מודל בשבילך? בדקי מה הוביל אותה למקום אליו הגיעה. התחילי לעקוב אחריה ברשת, ואפילו צרי עימה קשר ובקשי ללמוד ממנה דבר או שניים, כך גם תפרגני ׳על הדרך׳.

פרגון, שיתוף וקשרים חדשים  (צילום: שטארסטוק)

שיתוף פעולה

מזהה דמות מצליחה בסביבתך? חושבת שיש לכן מה לתרום אחת לשניה? הציעי שיתוף פעולה! כשחושבים על כך, קנאה מגיעה מתוך מקום של חוסר אמון עצמי, מחשבה שאין בי את הכוחות / הכישרון / היצירתיות הדרושים להצלחה. אך כשניגש אל מי שמהווה מודל לחיקוי עבורנו, נבקש לקבל ממנה ואף נעז ונציע שיתוף פעולה חברתי / עיסקי – נטפל בשורש הזקוק לתיקון:
– ענוה: ההבנה שאני חוזרת על טעות מסויימת שמונעת ממני להתקדם
– פרגון: ללמוד ממישהי זה לתת לה מחמאה ענקית (לצורך הענין, הרבה יותר מ: ״מהממממת!!!!״)
– אמון עצמי: חזרה אל הבית הפנימי , ההבנה שיש לי מה לתרום.

לחגוג ניצחונות של אחרים

שנה חדשה בפתח. חלק מאיתנו שמחות על כך, וחלקנו, ליבנו נסגר בפניה. למרות תחושת ההתחדשות והאוירה החגיגית, יש את מי שמרגישות חסר חריף, ונזכרות בכאב בשנה שעברה, כיצד ביקשו שדבר מסויים יקרה, אך הוא לא התממש. בראש עובר תסריט של כל השנים בהן הייתה אמונה תמימה שדברים עוד ישתנו, אך שנה אחר שנה, הצורך לא בא על סיפוקו. ההמשאלה טרם התמלאה. וזה כל כך כואב ומייאש, שראש השנה כבר לא קורא ללב להתעורר. לא הפעם.

אולי בקרוב, אולי אחרי החגים (צילום: שטארסטוק)

בואו נביט מסביב, על אלו שקרה להם מה שהיינו רוצים שיקרה לנו. בואו נחגוג את הניצחון שלהם. מדוע? כדי להפנים שהאור כאן. הוא נמצא והוא ישנו, והוא נוגע בכולם.
אולי בשנה זו הוא יאיר עלינו.

===========================================================================

הכותבת: אלישבע אריה-בן חמו, מדריכת ספורט, מחברת את עולם הפיטנס לחיי היומיום

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו