לפי הרמב"ם, אסור ללמד תורה בישיבת פוניבז'
בעוד הרבנים החרדים שותקים בצורה תמוהה על המכות והמהומות בישיבת פוניבז', עיון בהלכות תלמוד תורה של הרמב"ם מראה כי אסור לרבני הישיבה ללמד בה תורה
את התקרית האלימה בישיבת פוניבז' בין מחבלים לשונאים אפשר לסכם בשתי מילים: חילול השם.
ישיבת פוניביז' יחד עם 'חברון' ו'מיר' נחשבת לספינת הדגל של עולם התורה החרדי. זו הישיבה של הרב כהנמן והרב שך שהוציאה אלפי בוגרים המרכיבים את עולם התורה החרדי. אך לצד לימוד התורה והשטייגען, משהו מאוד רקוב בתורה שלומדים בישיבה הזו.
הסכסוך בתוך הישיבה בין פלג 'השונאים' לפלג 'המחבלים' על השליטה בישיבה יצא מזמן מפרופורציות והפך ממחלוקת פנים חרדית, למופע בריונות שמתאים לחמולות ערביות או לראשי משפחות פשע. מכות בין תלמידים לבין עצמם, ולפעמים גם רבני הישיבה סופגים מהלומות, גביעי לבן שנזרקים על בגדיהם של רבני הישיבה, סטנדרים שעפים בבית המדרש ואפילו פוגרום שערכו תלמידים בפנימיות של המחנה האחר שמטרתן ונדליזם לשמו, כשכל אירוע כזה מלווה במעשי תגמול בצד השני.
איפה הרבנים החרדים? למה הם שותקים?
אם זה עולם התורה החרדי – לא ירבו כמותו בישראל. בכל מוסד לימוד, חילוני או דתי ואפילו בקבוצת כדורגל, היו זורקים את כל המעורבים הביתה, על העזות והחוצפה, אך כנראה שבעולם התורה החרדי, למושג בושה, ביזיון תורה וכבוד תלמידי חכמים יש קריטריונים אחרים, גמישים יותר.
הדבר המפתיע ביותר הוא שתיקתם של הרבנים החרדים. איפה ה"מרנים" של הליטאים. איך הרב קנייבסקי והרב שטיינמן יכולים לשתוק על חילול השם כזה? מאות אנשים מגיעים אליהם כל יום כדי להתייעץ, איך שאלה כה עקרונית לא מגיעה להכרעתם?!
ואיפה שאר גדולי התורה החרדים, ספרדים או אשכנזים, איך אף אחד מהם לא פוצה נגד ריח הרקבון שעולה מתוך בית המדרש של "הישיבות הקדושות". על רבע אחוז מזה בעולם התורה הציוני – היו נשברים קולומוסים, עם עשרות קריאות ומאמרים של ראשי ישיבות ורבנים להפסיק את הביזיון.
אסור ללמד תורה בישיבת פוניבז'
הגמרא במסכת יבמות (צו,ב) מספרת על בית מדרש בטבריה בו נחלקו רבי אלעזר ורבי יוסי בהלכה "עד שקרעו ספר תורה בחמתן". ואחר כך הגמרא מסבירה שלא קרעו ממש, אלא "שנקרע ס"ת בחמתן", כלומר לא בצורה פעילה אלא מתוך להט הויכוח נקרע ספר התורה. וממשיכה הגמרא ואומרת "והיה שם רבי יוסי בן קיסמא, אמר: תמיה אני אם לא יהיה בית הכנסת זו עבודה זרה! וכן הוה". ה' ישמור ויציל, ובמקרה ההוא בגמרא עוד מדובר על מחלוקת בהלכה תוך כדי לימוד ולא על נדל"ן בישיבה…
הלכתית, בכלל לא פשוט שמותר לראשי הישיבה ולר"מים להמשיך וללמד תורה את התלמידים שבקרבם יש חוליגנים. הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (ד,א), פוסק חד משמעית שאסור ללמד תורה לתלמיד שאינו הגון.
"אין מלמדין תורה אלא לתלמיד הגון נאה במעשיו, או לתם, אבל אם היה הולך בדרך לא טובה מחזירין אותו למוטב ומנהיגין אותו בדרך ישרה ובודקין אותו ואחר כך מכניסין אותו לבית המדרש ומלמדין אותו, אמרו חכמים כל השונה לתלמיד שאינו הגון כאילו זרק אבן למרקוליס שנאמר כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד, אין כבוד אלא תורה שנאמר כבוד חכמים ינחלו".
מי שמלמד תורה לפושע ולביריון, לא רק שלא קיים מצווה, אלא להפך זה נחשב לו כעבודה זרה. אי אפשר להכניס תורה טהורה לנפש של אדם רע, במקום סם חיים זה יהפך לו לסם מוות. במקום להפוך לאדם טוב יותר הוא יהיה רשע מתוחכם יותר.
ראשי הישיבה בפוניבז', וראשי הציבור הליטאי, חייבים להעיף מהישיבה את האספסוף שהשתלט עליה, לגרש מהמתחם כל מחרחר ריב, ולהחזיר את ימיה של הישיבה כקדם.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו