"כתבנו לזכויות": אפשר גם בחשבון הבנק שלכם

אנחנו מתפללים בראש השנה, שירבו זכויותינו, למה בבנק אנחנו מוכנים להיות במינוס?! לפני שנעלה את השאלה לכיסא הכבוד, אולי נשאל את עצמינו מה אפשר לתקן בהתנהלות הכלכלית שלנו

"כתבנו לזכויות": אפשר גם בחשבון הבנק שלכם
  (צילום: שאטרסטוק)

ראש השנה אינו רק יום הדין על חייו של האדם אלא גם ברמה הכלכלית, נידון האדם בימים אלה. מובא בגמרא: "כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה עד ראש השנה…" (ביצה טז.)

לפי הגמרא הזו, ריבונו של עולם אמנם קוצב את פרנסתנו, אך בכל זאת נתח גדול מהציבור בישראל חי מעבר ליכולתו – מה שנקרא באוברדרפט. וכי איננו זכאים לרווחה כלכלית או אין בידינו זכויות, להתנהל ביתרות הזכות בחשבון העו"ש שלנו? אנחנו מתפללים בראש השנה, שירבו זכויותינו, למה בבנק אנחנו מוכנים להיות במינוס?!

לפני שנעלה את השאלה לכיסא הכבוד, אולי נשאל את עצמינו כיצד, לפי סקרים לא מעטים נתח גדול בציבור מתנהל במינוס קבוע בבנק, או לחילופין לא מצליח להגיע לרווחה כלכלית. במאמר הנוכחי, אבקש לבודד את הדי יוקר המחיה שזועקים אמצעי התקשורת השונים, ולהתמקד בניהול הקופה הפרטית של משק הבית.

אז שני גורמים עיקריים גורמים לחלקנו להיות במינוס.

"מטריאליזם" (חומרנות)

למי מאתנו את יצר החומרנות, הרצון לנכסים, תענוגות ושאר דברים שמיסבים אושר ולו רגעי.

אל תלכו רחוק, תפתחו את עלון השבת הקרוב אליכם ותראו איזה חופשות, דירות, רכבים טיולים ושאר דברים מציעים לנו במחירים חסרי תקדים או לזמן מוגבל. גם אני וגם אתם יודעים שאותם מחירים אף פעם לא משתנים, דירות במחיר מציאה כבר אין אבל עדיין יש תחושה של הפעם נלך על זה כי אולי באמת המחיר לא יחזור על עצמו, כי זאת באמת עסקה משתלמת ובעיקר כי כמה שכנים וחברים עשו את זה ואיך אנחנו נשארנו מאחור…

 "עכשיוויזם" (הכל כאן ועכשיו)

העולם מתנהל במציאות שבה הכל נגיש. מה שפעם הצריך אותנו לכתת רגליים, היום נמצא באפליקציה פשוטה בסלולר מה שהופך את הכל למהיר ובהישג יד. כאשר אנו מסמנים מטרה כמו רכב חדש, אך אין באפשרותנו לממן כזאת הוצאה, אנו פונים לאופציות מימון כאלו ואחרות שכמו שתיארנו בלחיצת כפתור ישמשו אותנו נאמנה להשגת המטרה.

אז אוקיי, את המטרה השגנו ומה קורה בתקופה שלאחר הרכישה?

-צדקתם מתחיל השלב שבו התשלומים מתחילים ללחוץ ולהלחיץ.

אל תטעו, אין בעיה להתחדש ברכב חדש, לפרגן לעצמם חופשה או להחליף את הסלון בבית, אבל תכנון נכון באופן זהיר ושקול יחסכו לכם הרבה כאב ראש והרבה כסף.

תכננו את צעדיכם מראש

ניתן דוגמה פשוטה, והכי בנאלית. זוג מתחתן ונולד להם ברוך השם בן זכר. כעת עליהם להיערך לברית המילה, שכרוכה גם היא בהוצאות, נוסף על ההוצאות הקבועות על גידול הילד.

אלא שאפשר להגיד שהברית, לא נפלה על הזוג כרעם ביום בהיר, היה להם 9 חודשים להתכונן אליה. אותו דבר לגבי שמחת בר מצווה, גם כאן היו 13 שנה של הכנות. ככה גם חתונה, מימון לימודים ועוד הוצאות ידועות, שאפשר לשער אותה ב-24 השנים של הילד? דברנו על רכב, אז כאשר אדם קונה את רכבו הראשון ככל הנראה בעוד 3-5 שנים הוא יצטרך/יחליט להחליפו? זה משהו שאפשר לראות אותו קורה מרגע קניית הרכב ולא כהפתעה גמורה, לכן פה נכנס אלמנט החיסכון.

כיצד נוכל לייצר חיסכון: שלב הפתרון

מי שחשב שזכייה בפייס או ירושה הם אלו שיפתרו את הסוגיה הזו טועה (מחקרים מוכיחים, שקבלת סכום כסף ענק במפתיע, גורמת לבזבזן ליפול לבור עמוק יותר, אך זה נושא לדיון אחר).

ניהול נכון של משק הבית יעשה ע"י עבודה לא קשה ומאוד פשוטה שבאמצעותה תוכל כל משפחה להבין את מצבה. כאשר ניצור בבית מאזן של הכנסות (משכורות, הכנסות משכר דירה, תשלומי ביטוח לאומי וכד') אל מול הוצאות (קניות, תשלום שכר דירה, תשלום משכנתא, תשלומי מעונות, הוצאות רכב, טלפון וכד') נדע בדיוק היכן אנחנו עומדים וכמה הכנסה פנויה יש ברשותנו או לחילופין באיזה גרעון חודשי אנחנו עומדים.

ברגע שתהייה ברשותנו תמונה עדכנית של פעילות משק הבית נוכל במצב של רווח לתעל אותה למטרות של חסכון עתידי, ובמקרה של בגרעון נוכל לבצע תיקונים וצמצומים עד ליצירת מאזן חיובי.

השאלה הגדולה היא האם ניפול שוב למחוזות של מטריאליזם ועכשיויזם או נסתכל בראייה לטווח הרחוק וניתן לעצמינו את האופציה לאפיק פיננסי בטוח שיספק לנו גם רווחה כלכלית, וגם לדאוג להוצאות עתידיות במידת הצורך.

הפרקטיקה מאוד פשוטה. הקב"ה בהחלט דואג לנו להכנסה הראויה לנו, השאלה אם אנו משתמשים בה בתבונה לצרכינו.

אבינו מלכנו כתבנו בספר פרנסה וכלכלה. אבינו מלכנו כתבנו לזכויות.

==

יצחק יואלי הוא סטודנט לכלכה וניהול.

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

2 תגובות
הצג את כל התגובות