תיקונים לפריימריז? כולם מעתיקים מבנט/ פרשנות - סרוגים

תיקונים לפריימריז? כולם מעתיקים מבנט/ פרשנות

הניסיון של אבי גבאי לשנות את חוקת מפלגת העבודה באופן שיאפשר לו לשריין שני מועמדים בעשירייה הראשונה, צריכה להיות מוכרת לכם. זו המצאה של מפלגת הבית היהודי

author-image
תיקונים לפריימריז? כולם מעתיקים מבנט/ פרשנות
  (צילום: Roy Alima/Flash90)

הניסיון של אבי גבאי לשנות את חוקת מפלגת העבודה באופן שיאפשר לו לשריין שני מועמדים בעשירייה הראשונה, צריכה להיות מוכרת לכם. זו המצאה של מפלגת הבית היהודי.

בישראל קיימות שני סוגים של מפלגות, אלו שיש בהם פריימריז ואלו שהרשימה נקבעת לפי החלטת היו"ר. במפלגות הדמוקרטיות אפשר למנות את הליכוד, הבית היהודי, האיחוד הלאומי, העבודה, מרצ והמפלגות הערביות. במפלגות הדיקטטוריות אפשר למנות את יש עתיד, ישראל ביתנו, כולנו, יהדות התורה וש"ס.

בשנים האחרונות נעשו תיקונים לשיטת הפריימריז, באופן שבו היו"ר יכול לשריין לעצמו מספר אנשים ברשימה ובכך לתת למועמד שלו עדיפות על פני בחירת המתפקדים. שיטת השריונים יכולה להיות גאוות המפלגה, אך כמו במקרה של הבית היהודי בבחירות 2015 יכולה להיות גם מפלה. בחירה אחת לא נכונה (אלי אוחנה למשל) והרשימה נופלת ואיתה יו"ר המפלגה.

בבחירות 2015 הייתה הבית היהודי המפלגה הראשונה להחיל את שיטת השיריונים. ינון מגל שוריין בעשירייה הראשונה, אלי אוחנה שוריין (עד שנזרק), ובנט השתמש גם בשיריון נוסף – ענת רוט – כדי לדחוק את יהודית שילת למקום לא ריאלי. בליכוד ראו כי טוב והשתמשו גם הם בשיריונים. נתניהו שריין את בני בגין לעשירייה השנייה ואת ד"ר ענת ברקו לעשירייה השלישית.

המטרה של השיריונים הייתה ליצור סיעה הטרוגנית יותר, ובכך לשמר לעצמו סוג של משרות אמון בנוסף לעוזרים וליועצים בנוסף לחברי כנסת. עם זאת, השיטה מביאה על עצמה גם המון ביקורות והרבה מחלקי הציבור טוען כי שיטת השריונים מביאה עימה ריח של שחיתות וכי היא לא מבטאת דמוקרטיה אמתית. בסוף, כל שיריון מגיעה על חשבון מישהו אחר, ואז על היו"ר לתמרן בין הרצון של קהל הבוחרים שלו לבין הזעם של המועמדים שהשקיעו במשך חודשים בפריימריז מפרכים, כדי להידחק אחורה לטובת מישהו שלא יצא מהבית.

השיטה התגלתה כטובה

אחרי הבחירות, מרכז הבית היהודי צמצם את כוחו של בנט והוריד לו את מספר השיריונים לאחד בכל עשירייה. בליכוד נותרו עם שני השיריונים בעשיריות השניה והשלישית, וכעת גם במפלגת העבודה מבינים שזו כנראה השיטה הנכונה המשמרת את קו האמצע, היא מצליחה מצד אחד, ליצור מציאות של דמוקרטיה מעצם הפריימריז הנבחר על ידי מתפקדי המפלגה, בשונה ממפלגות של איש אחד כמו יש עתיד וכולנו, ומהצד שני מאזנת את חוסר השליטה של היו"ר בפריימריז וברשימה הנמצאת תחתיו.

המהלך הזה מביא ביטוי ראשון לעוצמה שיש ליו"ר המפלגה, ובכוחו הוא משריין את האנשים "שלו". אילו מה שיבנו אחר כך את ההתנהלות בסיעה, בתמיכה בחוקים ובעמדה יציבה מול האופוזיציה. אם יו"ר מפלגת העבודה החדש אבי גבאי יהיה עיקש דיו ויצליח במאמץ רב להעביר את השינוי מול חברי מרכז המפלגה, הוא ייבחן בשריונים אותם יביא, מועמדים ניציים מול רשימת שמאל וההפך.

כמו בהרבה תחומים, גם במקרה הזה נפתלי בנט יוכל להגיד שהוא סחב את הפוליטיקה הישראלית, כשהיה הראשון שהגה וביצע את השיטה החדשה לאיזון הפריימריז.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
ממש כבוד של בנט. שיטה מושחתת,
אבנר | 21-08-2017 11:27
שנותנת עדיפות לבעלי כסף וגאווה, ומאפשרת להשתלט על מפלגות. לא פלא שדיקטטורים בתחפושת כמו בנט מנסים בכל כוחם להשאיר אצלם את הכח ורק להראות דמוקרטים. הרב יותר מוסרית ונכונה השיטה שבה איש אחד או מרכז מפלגה בוחרים את הרשימה, ומי שמצביע יודע בדיוק למה הוא מצביע