מה אני עושה עם כל הכאב הזה? מדריך מעשי לחשבון נפש אמיתי# 2

כמה זמן אמור לקחת 'חשבון נפש'? התשובה פשוטה: כמה שאתם מסוגלים. תלוי בכם. כל עוד אתם לא מגזימים ואוכלים לעצמכם את הראש, כמובן. רק אל תוותרו לעצמכם, תתחילו בקטן ותוסיפו לאט לאט כיד הריכוז הטובה עליכם

מה אני עושה עם כל הכאב הזה? מדריך מעשי לחשבון נפש אמיתי# 2
  חשבון נפש אמיתי (צילום: שאטרסטוק)

בטור האחרון, דיברנו היתרונות ועל ההיבטים המעשיים של עריכת "חשבון נפש". הנה עוד כמה הנחיות פרקטיות בנושא זה.

פרקטיקה יומיומית

אחד היתרונות הבולטים ביותר של קביעת זמן 'מסודר' הוא שאם מחשבות שליליות "תוקפות" אותנו סתם ככה, באמצע היום, מחוץ לשעת החשבון נפש – רוב הסיכויים שהן רק יורידו אותנו לקרקע בלי רחמים וישרו אווירת נכאים בתוכנו. משפטים כמו: "אני לא שווה, זה לעולם לא יקרה, למה לא הולך לי וכו'" – עצובים, מעציבים אבל בעיקר: עקרים.

אלה לא מחשבות של חשבון נפש אמיתי אלא של ייאוש חסר תועלת בעליל. לכן בכל פעם שמופיעה מחשבה מייאשת שכזו, ניתן לכוון אותה בעדינות החוצה, כאילו אומרים לה: "היי, סורי אבל לא הגעת לשעות הקבלה, תחזרי בבקשה כשדלפק המודעות העצמית שלי יהיה פתוח".

כמה זמן אמור לקחת 'חשבון נפש'? התשובה פשוטה: כמה שאתם מסוגלים. תלוי בכם. כל עוד אתם לא מגזימים ואוכלים לעצמכם את הראש, כמובן.

רק אל תוותרו לעצמכם, תתחילו בקטן (אפילו 2 דקות) ותוסיפו לאט לאט כיד הריכוז הטובה עליכם. כדאי מאוד לכתוב תובנות בולטות ביומן (כמו של פעם, זוכרים?) או בסמארטפון. העיקר להתמיד בכל מחיר.

כמה זמן לוקח חשבון נפש – כמה שרק תרצו ( צילום: אילוסטרציה)

בלי למה

על מה חושבים בחשבון נפש? בעיקר על שני קטבים: על המצוי ועל הרצוי. על מה שיש ועל מה שאין. על מה שקיים ועל שהיינו רוצים שיהיה. זהירות, קחו בחשבון שיש לנו נטייה עצבנית להגזים לשני הכיוונים:

מצד א', להיות עיוורים למה שיש באמת ולראות רק את החסרונות של עצמנו ושל המציאות.

מצד ב', להפליג בחזיונות שווא בלתי אפשריים כגון "מחר אני מוצאת את האביר על הסוס הלבן", "תוך חודש אני מוריד 5 קילו וזהו", "אני עוד שנייה מתחתן עם מישהי שדומה לבר רפאלי אבל עם המידות של רחל אימנו". אז לא נכנעים לנטיות הטבעיות האלה: בודקים את מה שיש ושמים לב גם לטוב, מדמיינים את החזון אבל נשארים הגיוניים.

בכל אופן, המפגש בין המצוי לרצוי אמור לגרום לתחושת חוסר התאמה, לחיסרון ולכאב מסוים. כדאי לחוש את הכאב הזה ולחפש דרכים מעשיות לצמצם את הפער הצורם שבין המציאות לחלום. לכן עדיף להתמקד ב"איך" ולא ב"למה". מחפשים פתרונות בפועל ולא עוד רציונליזציה או פלפולים שכליים שלא מקדמים אותנו לשום מקום.

לצמצם את הפער הצורם שבין המציאות לחלום (צילום: אילוסטרציה)

כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן

פרט אחרון ואולי הכי חשוב: הנה הסימן החד-משמעי לחשבון נפש מוצלח – בסיום ההתבוננות, יש לנו יותר מוטיבציה לבצע שינוי בפועל.

אדם שמקדיש זמן לחשבון נפש ומסיים בתחושות עצובות – לא בכיוון הנכון. הוא כנראה נכנע למחשבות של ייאוש המחלישות והמפילות. לא בבית ספרנו. התבוננות אמיתית מצביעה על החסרונות כמובן – אבל גם ובעיקר מְכַוֵּונֶת אל הדרכים למלא אותם.

התחושה הכללית הנכונה בסוף האינטרוספקציה חייבת להיות לקיחת אחריות, אנרגיה מחודשת ואפילו שמחה על היכולת לתקן את המצב הקיים כדי ליצור עתיד טוב יותר… וזוגי יותר.

===================================================================

הכותב: אהרן דרמון – ראש קהילת בי"כ כורזין בנחלאות. מרצה, מאמן אישי וזוגי, מטפל ומגשר

 

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

אין תגובות
הצג את כל התגובות