הצצה אל תוך אחת היממות המופלאות ביותר בחייו של האדם

אמא שלי, עד לפני רגע היינו מחוברים היטב. אחוזים זה בזה, קשורים בחבל איתן שהעביר לי ממך את הכל – אוכל, חמצן ודם. הרגע נפרדנו. את עוד קצת כואבת, לידה היא לא דבר קל. אני יודע את זה מבפנים, גם לי לא היה פשוט לעבור בתעלת הלידה

הצצה אל תוך אחת היממות המופלאות ביותר בחייו של האדם
  מזל טוב. תינוק נולד (צילום: שאטרסטוק)

אבל עכשיו אני בחוץ. מתוק ובריא וחי! ברוך ה' חי! יש לך מושג כמה ניסים אני צריך כדי לעבור את השעות הלא פשוטות האלו של אחרי הלידה? יש לך מושג מה קורה בי בכלל? לכבוד רגע הפגישה הראשונה שלנו אני רוצה לתת לך מתנת לידה – הצצה אל תוך אחת היממות המופלאות ביותר בחייו של האדם.

תינוק נולד

מזל טוב! המיילדת תופסת אותי בידיים אמונות, היא עוזרת לי להיפתח מתנוחת העובר בה נולדתי ומניחה אותי על בטנך. הו, הנה הוא שוב, הדופק שלך, המוכר והמרגיע. בום בום בום, איזה תענוג. העולם שסביבי כל כך מוזר ואני צריך לעבור כל כך הרבה מהפכים, איזה נס שלפחות את נשארת איתי על ליבך ההולם וחום גופך המוכר.

את יודעת, בשעות הקרובות הגוף שלי יצטרך לאפס את עצמו לנתונים החדשים. הוא יצטרך להתאים את עצמו מחיים תוך רחמיים לחיים שבחוץ.

כשהייתי בפנים קיבלתי כל מה שהייתי צריך דרך חבל הטבור, המים שמילאו את הרחם שלך שמרו על טמפרטורה קבועה ונעימה סביבי וסייעו לחום גופי להישאר יציב והרחם שלך הגן עלי מפני חיידקים. עכשיו, בשניה שיצאתי, אני צריך לדאוג בעצמי לנשימה, לפינוי צרכים, לאכילה, לשמירה על חום הגוף ולמלחמה בחיידקים. נראה לך שזה פשוט? כלל וכלל לא.

הרגע שאחרי

הבכי הראשון שלי הוא אולי הבכי הכי מרגש שתזכי לשמוע אי פעם. הוא מראה שאנחנו אחרי הלידה ואני פה, חי ושלם ואפילו צורח… המיילדת מניחה אותי עלייך וחותכת את חבל הטבור. עכשיו יש לי פחות משניה כדי להתחיל לנשום. ברגע שחבל הטבור נחתך הגוף שלי מפסיק לקבל ממך חמצן וחייב לספק אותו לעצמו. אחת, שתיים שלוש ו.. הוֹפָּלֶה, נשימה ראשונה מתבצעת.

הנוזלים שמילאו את הריאות נספגים במהירות ומפנים את מקומם לאוויר. עוד נשימה.. ועוד אחת.. ועוד… הנה, דם נקי עובר דרך כלי הדם שבריאות שלי, הוא מתמלא בחמצן ונשלח לכל איברי הגוף, מהתאים הזעירים שבציפורניים הקטנטנות שלי ועד לשורשי השערות. גופי מתמלא חמצן נקי. הריאות פועלות בכוח ועודפי האוויר נפלטים ממני בנשיפה. תראי איזה נס, הריאות שלי התחילו לפעול כראוי! הגוף שלי מקבל את כל החמצן שהוא צריך!

בכי התינוק (צילום: שאטרסטוק)

אוכל!

את בטח מתפלאת איך אני ערני כל כך בשעה שאת עייפה כל כך. את בטח נזכרת במה שסבתא אומרת תמיד: אמא היא זו שיודעת שהמנגנונים של התינוק הפוכים לגמרי משלה; כשהיא עייפה הוא ערני וכשהוא עייף היא ערנית. אז תדעי לך שזה בכלל לא נכון, את לא מבינה? – הגוף שלי מתחיל עכשיו לחיות והחיים האלו מעוררים אותי.

את עדיין שוכבת וכבר לוקחת אותי קרוב-קרוב אלייך. איך ידעת שבדיוק עכשיו אני רעב? רפלקס המציצה שלי כבר עובד. את מקרבת אותי אלייך ו… קוקו, הנה את אמא, עד עכשיו לא ראיתי אותך.

תשעה חודשים אנחנו ביחד אבל רק עכשיו אני רואה אותך בפעם הראשונה. למרות שכבר עברו דקות ארוכות מאז נולדתי, לא ראיתי אותך בברור עד עכשיו, בשלב הזה של החיים אני רואה ברור רק למרחק 20 סנטימטרים – בדיוק המרחק שמפריד ביננו בשעת ההנקה ועד עכשיו לא הייתי כל כך קרוב לפנייך.

אמא, תדברי אלי. את יודעת, את הפנים שלך אני עדיין לא מכיר, אבל את הקול שלך כן. אני שומע אותך כבר חודשים ארוכים, שמעתי אותך כשהיית עצובה ועייפה ועצבנית ושמעתי אותך כשהיית שמחה ומאושרת ומלאת חדווה, ובעיקר, שמעתי אותך כשהיית מדברת אלי ומספרת לי עד כמה את אוהבת אותי ומחכה לי. הו, כמה אהבתי את הדיבורים שלך כבר כשהייתי בפנים… עכשיו אמא, מה דעתך לספר לי שוב כמה חיכיתם לי – את ואבא וכולם? מה דעתך לדבר באוזני בשעה שאני אוכל?

אוכל קדימה אוכל (צילום: שאטרסטוק)

מממ… האוכל שלך טעים! אין לך עדיין הרבה אוכל בשבילי אבל מערכת העיכול שלי גם לא צריכה עכשיו כמויות גדולות, היא צריכה בדיוק את מעט הקולסטרום שאני יונק ממך. כשהוא נכנס לי לגוף הוא עוזר לי לייצב את רמת הסוכר בדם שלי ומצפה את מערכת העיכול והנשימה שלי בגורמי חיסון שונים. הוא עוזר למערכת החיסונית שלי להשלים את עצמה ולהתחיל לפעול ומסייע גם לצואה הראשונית, שנוצרה בי כבר ברחם, להיפלט מן הגוף.

עכשיו, כשגמרתי לאכול, המתנה הכי גדולה שאת יכולה לתת לי זה פשוט להניח לי לשכב עלייך. על העור שלך ממש, בלי בגדים שמפריעים. עכשיו הגוף שלי צריך להתחיל לשמור על חום הגוף שלו ומה שיכול לעזור לו לעשות את זה הוא חום גופך. אם תחזיקי אותי על עורך ותכסי את שנינו בשמיכה לא עבה, לגוף שלי יהיה הרבה יותר קל לשמור על החום שלו. אל תדאגי, מהר מאוד אלמד לחמם את עצמי, אבל עכשיו, כשהכל כל כך חדש וגופי צריך להפעיל כל כך הרבה מערכות בבת אחת, את בטח רוצה לעזור לי, נכון? אז בואי אמא, אל תלכי, תני לי רק לשכב עלייך.

את שואלת כמה זמן? הכי הרבה שאפשר. מצדי אפילו שלוש שעות ויותר, אבל בתנאים של חדר לידה, לפחות שעה. לפחות את כל הזמן שאת יכולה.

אין ברירה, חייבים להמשיך

זהו זה? עברה שעה? כן, אני מתחיל להרגיש עייף. גופי ביצע כבר את כל הפעולות הראשונות של החיים. אני נושם, אכלתי, אני לומד לשמור על חום הגוף ואפילו צואה ראשונה יכול להיות שכבר נתתי. אני מרגיש שמישהי מרימה אותי, היא לוקחת אותי ממך, אמא, אבל זה לא יהיה להרבה זמן, נכון?

בטח עוד רגע נחזור וניפגש פעם נוספת. אני בטוח, לא תעזבי אותי. אני כל כך עייף, מתחשק לי לישון… אבל אחכה עוד רגע, אני חייב לראות לאן האישה הזאת לוקחת אותי. הנה, אני רואה, כתוב פה 'קבלת ילודים' והאחות שמקבלת אותי לידייה ולוחשת לי 'מזל טוב מותק', נראית מיומנת.

אי!

משהו דקר אותי. מה זה היה? אה, רק חיסון לצהבת בי וזריקת ויטמין K? לא נעים אבל גם לא כל כך נורא. הנה עוד אחות מתקרבת אלי, היא מתכופפת מעלי. מה היא רוצה? מה היא שמה לי בעיניים? אני לא יודע מה זה אבל הנה, היא מניחה אותי מתחת למנורת חימום מיוחדת.

חמים פה ונעים. אני שומע את אחת האחיות שואלת אם כבר קיבלתי משחה אנטיביוטית. האחות שלידי אומרת שכן, היא כבר שמה לי משחה בעיניים, והאחות השנייה עונה שמצוין, אם נדבקו אלי חיידקים בתעלת הלידה, המשחה הזאת תעזור שהם לא יתפתחו לדלקת חס וחלילה.

חם לי וטוב, אני הולך לישון.

חיסון ראשון בעולם הגדול ( צילום: שאטרסטוק)

תבקשי אותי בחזרה!

התעוררתי.
מישהו מתכופף מעלי. הוא בודק אותי, שוקל אותי, מודד אותי ומבקש מהאחות לבדוק האם היה משהו מיוחד בהריון שדורש התייחסות לאחר הלידה. האחות אומרת שלא, הרופא מאזין לקצב ליבי ולריאותיי . הוא בודק אותי פעם נוספת וממשיך הלאה.

עכשיו, אמא, הפגישה שלנו תלויה בך. אם תבקשי לקבל אותי מהר אני אחזור אלייך צ'יק צ'ק, ואני מאוד רוצה שזה יקרה, אני גם מרגיש שוב קצת רעב, אבל אם לא…

שוב מתקרבת אלי אישה לבושה חלוק לבן, עכשיו אני כבר יודע שזאת אחות. היא בודקת מה הרופא כתב, מוודאת שהכל תקין ומעבירה אותי למחלקה. אני עייף אבל הנה, העריסה השקופה שלי מתגלגלת מחדר התינוקות ואני שוב רואה אותך. אמא! באת לקחת אותי! איזה כיף לי!

את רואה שאני לא רגוע במיטה ומחליטה לנסות לתת לי עוד אוכל. זה בדיוק מה שאני רוצה, כשאני מתפתל לי בשקט במיטה אני בעצם מנסה לסמן לך שאני רעב. כשאני בוכה זה כבר קצת מאוחר, זה אומר שהרעב שלי כבר חזק מאוד. את שוב מרימה אותי ולוקחת אותי אלייך. אני אוכל וטעים לי. לאט לאט העיניים שלי נעצמות ואני נרדם.

כדאי גם לך לישון עכשיו, אמא. ביממה הראשונה אני עשוי להיות מאוד ישנוני אבל ביממה השנייה, ובפרט בלילה השני, אהיה בעזרת ה' ערני הרבה יותר וארצה אותך לידי. אני אהיה רעב וארצה לינוק הרבה, הרבה מאוד, אז מה דעתך להצטרף אלי עכשיו לשינה ולצבור מעט כוח ליום המחר? כל הביקורים יוכלו לחכות ליום אחר, עכשיו זה הזמן לאהבה החדשה שלנו להיוולד, לא?

אמא, כדאי לך לישון גם (צילום: שאטרסטוק)

בוקסה צמודה – לא מה שידעתן

ד"ר מירה לייבוביץ' מנפצת שלושה מיתוסים שהייתן בטוחות שהם אמת:

ביממה הראשונה תינוק לא צריך לינוק הוא חי על מאגרים שצבר ברחם – טעות. ביממה הראשונה תינוק צריך לינוק ורצוי מאוד שהיניקה הראשונה תתבצע כבר בתוך השעה הראשונה ללידה. ההנקה הראשונה מסייעת לתינוק לייצב את רמות הסוכר בדמו ומסייעת למערכת החיסונית שלו להיכנס לפעולה. ההנקות הבאות, הגם שביממה הראשונה עשויות להיות מעטות, הן מזינות אותו וחשובות לו מאוד.

כשתינוק נולד הוא אינו רואה – חסר בסיס. תינוק רואה מהרגע בו הוא נולד. בתחילה הראייה החדה שלו היא למרחק 20 ס"מ בלבד, במהלך החודשים והשנים הבאות שדה הראיה שלו גדל.

תינוקות אוכלים כל שלוש שעות – לא נכון. אצל תינוקות יונקים אין טווח שעות קבוע בין ארוחה לארוחה. פעמים רבות תינוק יונק שוב ושוב בהפרשים קטנים ולאחר מכן עושה הפסקה רצופה של למעלה משלוש שעות. למעשה, תינוקות יונקים יאכלו לעיתים קרובות במהלך שעות מסוימות ויעשו הפסקות ארוכות יותר בשעות אחרות.

התנהגות זו נורמאלית ותקינה וחשוב להיענות לחוסר מנוחה של התינוק ולהניק אותו גם אם רק לפני חצי שעה סיים לאכול 'שני צדדים'. בה במידה, אין צורך להילחץ מתינוק שלא ינק במשך שלוש שעות או קצת יותר. מצד שני, בשבועות הראשונים לחייו של התינוק חשוב לוודא שהוא יונק לכל הפחות 8-10 פעמים ביממה.

לעיתים תינוקות ישנים זמן רב, נחלשים מחוסר מזון, נהיים ישנוניים עוד יותר ונכנסים למעגל קסמים הרסני. כדי למנוע את היווצרות המעגל, חשוב להעיר אפילו תינוק ישן כדי להניק אותו פעם נוספת.

———————————————————————-

הייעוץ המקצועי להפקת כתבה זו התקבל מד"ר מירה ליבוביץ, רופאה במחלקת ילודים ופגים ב'מעייני הישועה' ומנהלת מרפאת ההנקה של המרכז הרפואי.

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

אין תגובות
הצג את כל התגובות