על בחירה חופשית ואליטיזם מוסווה - סרוגים

על בחירה חופשית ואליטיזם מוסווה

טענת החופש להורים היא טענה מוצדקת ביסודה, אך במקרים רבים מאוד היא צבועה ומסתירה מאחוריה רצון להיבדלות והתעקשות על תתי גוונים מאוד מסויימים

author-image
על בחירה חופשית ואליטיזם מוסווה
  (צילום: נועם פיינר)

בחירה חופשית, יתרון הגודל והאליטיזם המוסווה

מידי שנה אנו נקלעים לסכסוכים מקומיים בהם הורים מבקשים מראש העיר לממן להם את היכולת לחנך את ילדיהם במוסדות תיכוניים הנמצאים מחוץ לרשות המקומית, או דורשים ממנו להקים עבורם מוסד חדש בעל גוון מיוחד.

ננסה לעשות סדר בין כמה וכמה שיקולים שמתנגשים כאן ונציע מספר זויות על מנת לבחון את המציאות לאורם.

יתרון הגודל: מבחינה כלכלית, מוסד גדול יכול לתת מענה מגוון ומתאים לכל סוגי המשפחות. אם כל קבוצה מקימה לעצמה בי"ס משלה, הרי שיהיה בי"ס עם חוג חסידות, בי"ס עם חוג אומנות ובי"ס עם חוג מדעים. ואולם, אם יתאחדו כל הקבוצות יחדיו הן יוכלו מבחינה כלכלית לאפשר לעצמן גם את כל החוגים הנ"ל, וגם חוגים נוספים. ככל שמוסד גדול יותר הוא יעיל יותר כלכלית, וניתן להציע בו פעילות תורנית, חינוכית ולימודית רחבה ועשירה יותר.

אינטרס הרשות המקומית: לרשות המקומית יש חובה לדאוג לכלל התלמידים הנמצאים ברשותה. על כן, אם האוכלוסיה הדתית היא גדולה, הרי שיהיה ניתן לאפשר כמה סוגי בתי ספר, כמו תיכון דתי וישיבה תיכונית אשר יתנו מענה למגוון החפצים בחינוך דתי. אם האוכלוסייה הדתית קטנה, הרי שהרשות תבקש למצוא את המכנה המשותף הרחב ביותר שיאפשר לכמה שיותר תלמידים ללמוד בתחומה. אם האוכלוסייה הדתית קטנה מאוד, הרי שלרשות לא שווה כלכלית להחזיק מוסד לימודי וטוב יותר שהתלמידים יצאו למוסדות חוץ. בכל מקרה, רשות שאינה משמשת כרגולטור ומתיישרת לפי גחמה של כל הורה פרטי, תביא למיטוט כלל מערכת החינוך הדתית בעיר. רשות מקומית בעלת אחריות לעולם לא תצליח לספק את רצון כולם.

הבדלים חינוכיים בין בתי ספר– לעיתים ההבדלים הם אמיתיים: לא ניתן להשוות בין ישיבה תיכונית לבנים לבין מקיף דתי מעורב לבנים ובנות. אלה שני מוסדות שונים עם כיוון חינוכי אחר המתאים לילדים שונים. ואולם, במקרים רבים, אין שום הבדל אמיתי והתעקשות ההורים אינה אלה מיותרת. לעיתים רבות, כשמשווים בין אולפנה אחת לאולפנא אחרת, ההבדלים זניחים, ומקורם בשוני בין תתי גוונים, מיתוג אחר, תפיסות סובייקטיביות של הורים ובעליות וירידות זמניות של המוסד. ובכלל: מנהל בעל כריזמה שעושה רושם מצויין בערב הכרות להורים, אינו מעיד דבר על העבודה החינוכית היומיומית של המוסד.

אליטיזם ומרקם חברתי– במקרים רבים, הרצון לתפיסה חינוכית אחרת אינו אלא מסווה לבעיה חברתית. ההורים אינם חפצים בתוכנית לימודים מסויימת, אלא חפצים בעיקר להחליט עם מי בנם לא ילמד. האליטיזם יוסווה בדר"כ מאחורי תפיסות דתיות, ואולי אף בטיעונים חברתיים: טיעון כמו "אני שולח את ילדי למקום אחר כדי שיכיר ילדים מערים אחרות", עלול להסוות את חוסר רצונו של ההורה שבנו ילמד עם ילדי שכניו.

כיתה "תורנית"/"מדעית"/"תיכונית" בתוך בית הספר- פתיחת כיתה ייחודית בתוך בית הספר עשוייה לתת מענה לתלמידים מסוימים בעיר ובכך למנוע את הפיצולים העתידיים.  אם הדבר נעשה באחריות, תוך הקפדה על מסלולים פתוחים לכולם, איזון חברתי, משאבים שווים וצוות שמקרין יחס דומה לכולם, הרי שזהו פתרון ראוי. ואולם, לעיתים רבות זהו פתרון היוצר בעיות חברתיות, מסמן ילדים לשווא כפחות דתיים ואף עלול להביא לפגיעה בהנהגת המוסד ולכרסום באופיו. אם הדבר לא נעשה בזהירות ובאמונה של הצוות החינוכי, עדיף שלא יעשה.

בחירה חופשית של הורים– במערכת החינוך בימינו נעשה מאמץ רב על מנת לאפשר להורים את היכולת לבחור את המוסדות בהם ילמדו הילדים. הבעיה מתחילה כשהבחירה פוגעת ביתרון הגודל או במרקם החברתי. לכן, במקומות רבים נעשית הבחנה בין דרישה אישית ונקודתית של הורה, לבין דרישה קבוצתית של הורים שהתארגנו יחדיו. כשהורה יחיד מבקש החרגה, קל יותר ל"שחרר" אותו לעשות כרצונו ולשלם על כך בעצמו. ואולם, כשקבוצה מתוך העיר דורשת משהו, קשה יותר להתמודד עם בקשתה.

אם נחזור למציאות, הרי שסוגיות אלה אינן חדשות והן מאפיינות את כלל המגזרים בחברה הישראלית. בחברה הדתית הן עולות חדשות לבקרים והורים שגרים למשל בגבעת אולגה, בקצרין, בגבעת שמואל או בקרית ארבע ודאי יוכלו לספר על פולמוסי האולפנות שבתחומם. אם להורה פרטי יש עדיפות נקודתית, קל לבקש אותה לבנו באופן אישי ומשרד החינוך ומועצות מקומיות מסוגלות במקרים רבים להתגמש. אך אם הדבר מתחיל לקבל אופי של התארגנות רחבה, שלא יופתע אם הרשות המקומית אינה יכולה להיענות לבקשתו. הרשות המקומית חייבת למנוע יצירת פערים חברתיים, עליה לדאוג לכלל תלמידי המקום ולקיומם השוטף של המוסדות בתחומה. יתרה מכך, אם הרשות תאפשר לכל הורה למצוא את הגוון הדתי שלו, הרי שכל החינוך הדתי יתפרק והאוכלוסייה הדתית תמצא עצמה ללא מענה כלל.

טענת החופש להורים היא טענה מוצדקת ביסודה, אך במקרים רבים מאוד היא צבועה ומסתירה מאחוריה רצון להיבדלות והתעקשות על תתי גוונים מאוד מסויימים. כהורים, עלינו לחזק את מי שמכיר את המרכיבים שלעיל ורואה לנגד עיניו את האינטרס הציבורי הרחב ביותר. לעיתים, ראיית הכלל או להיפך-הראייה מצומצמת, יכולה לבא מההורים, מהמועצה המקומית ולעיתים אפילו מהמפקח. תפקידו של ראש עיר או מפקח הוא להמשיך לקבל החלטות נכונות גם בשעה שקבוצות חסרות הבנה רחבה, עלולות להכפיש אותו לשווא בשער בת רבים. תפקידנו לנתח כל מקרה לגופו ולא להיגרר אחר סיסמאות.

=======

הכותב הוא מנכ"ל תנועת 'נאמני תורה ועבודה'

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
21 תגובות - 19 דיונים מיין לפי
1
דברים חשובים
הורה | 18-07-2017 17:46
2
בסוף המאמר תחתום "הכותב הוא קומוניסט"
גלעד | 18-07-2017 17:57
1
3
בירור לפני כתיבה
פיני קרישר | 18-07-2017 19:54
שמואל היקר, בטח זוכר אותי... אני י זוכר ומכיר אותך כאדם הגון. בכותרת שלך ישנה נטייה ברורה, מבלי שניסית לדבר עם מי מין ההורים. ראוי לכותב כתבה, לדבר עם הצדדים ולא להניח הנחות. נכון שכתבת באופן כללי אבל רצוי שתדבר ואז תכתוב משפטים שניתן להבין אותם באופן ברור. באהבה פיני קרישר
4
חבל שלפני ששטח משמיץ חמישים ילדות והוריהן
שכן לשעבר של שטח מגב"ש | 18-07-2017 19:55
בפטפוטים פסאודו אינטלקטואליים כביכול כלליים הוא לא טורח אפילו לבדוק על מה ההורים מזדעקים ואילו עוולות נגרמו כאן בדרך. או שתלמד את הסיפור ותבין מה היו האינטרסים או שתכתוב באמת בצורה כללית, סתם הוצאת דיבה של שטח כלפי שכניו לשעבר.
5
דברים ריקים מתוכן
אבי | 18-07-2017 20:17
ניכר כי הכותב אינו בקיא בפרטים של הסערה בגב"ש ולכן הוא בנה כתבה מגיבובי דברים ורמזים מרושעים שמן הראוי שלא היו נכתבים מלכתחילה. ביטוים כמו אליטיזם ותתי גוונים ועוד כלל אינם קשורים לפרשה עגומה זו. ראשית יובהר שהקבוצה בגב"ש התאחדה לאחר הקשחת עמדת העיריה כנגד כל אינדיבידואל ולא להיפך. כמו כן כפי שצוין בכתבות בנושא הבנות בדקו מספר אולפנות במהלך השנה וכל אחת מהן בחרה לפי המתאים לה כמקובל בכל מעבר של ילד לחטה"ב. הסירוב מטעם העיריה מנתב לאולפנה אחת ויחידה ומכאן שנוצרת כפיה על ילדות ללכת וללמוד במוסד חינוכי אשר לא בחרו בו. האם זהו חינוך לערכים במדינה דמוקרטית?!
6
יישום והפנמה
רבקה | 18-07-2017 20:32
מציעה למר שטח לילך אחר עצתו ולנתח כל מקרה לגופו ולא להיגרר אחר סיסמאות, כגון, צביעות, היבדלות והתעקשות על תתי גוונים מאוד מסויימים
7
יישום והפנמה
רבקה | 18-07-2017 20:35
מציעה לכותב המלומד לילך אחר עצתו ולנתח כל מקרה לגופו ולא להיגרר לסיסמאות, כגון, צביעות, היבדלות והתעקשות על תתי גוונים מאוד מסוימים
8
יישום והפנמה
רבקה | 18-07-2017 20:39
מציעה לכותב המלומד לילך אחר עצתו ולנתח כל מקרה לגופו ולא להיגרר אחר סיסמאות, כגון, צביעות, היבדלות והתעקשות על תתי גוונים מאוד מסוימים.
9
כאחד שמכיר אותך, עצוב לי לקרוא את שכתבת
אריק | 18-07-2017 21:07
יש הרבה דמגוגיה במה שנכתב פה, ידוע לך היטב שהבנות שלומדות באולפנת אמי''ת הם ממעמד חברתי גבוה, ומשייכות עצמן למחנה הליברלי, מספיק להסתכל בסרטון השמינית להכתרה בשביל להבין על מה מדובר.. אז יש קבוצה של הורים שמעוניינת שהילדות ילמדו גם עם בחורות שאינן אשכנזיות ואינן רק מקובלות ומצליחות ובעלות ממון, אהה וגם במקרה גם מחנכת לערכים יותר שפויים ממה שיש לאמי''ת להציע.. אליטיזם? ספר לנו עוד על כל המחנכות והרבנים והטוענות רבנות המהוללות שמגיעות לאולפנה על ימין ועל שמאל, כולן למדו באותן מוסדות.. בקיצור, כשלא מצליחים להשליט דתיות ליברלית (כמובן הכל במסווה של טוענות רבנית) אפילו בגבעת שמואל אז מאשימים את כל העולם..
10
או חיכינו לך
גבשניק | 18-07-2017 21:49
כבר יומיים הכתבה מפורסמת ועוד לא שמענו ממך שום דבר על התבדלות. אז הנה לא אכזבת. עכשיו - למצוא עבודה
11
תפקידו של הורה הוא לתת את החינוך הטוב ביותר בילדיו
שימי | 18-07-2017 21:50
מה אינטרס ציבורי מה?
12
נציג הקרן החדשה לישראל
שטח | 18-07-2017 22:34
אנטי יהודי
13
אם זה היה הפוך
| 19-07-2017 8:52
היית אומר את אותו הדבר? אם לדוגמה הורים היו מבקשים להעביר את בנותיהם לאולפנא מחוץ לעיר כי אצלם בעיר דורשים מהבנות להגיע עם חצאית ארוכה יותר מהרגיל - היית אומר אותו דבר או שהיית יוצא לעזרת ההורים, שבוודאי חשוב להם שלא לשתף פעולה עם הפנאטיות ועם התופעות הקיצוניות שאוחזות בציבור הדתי לאומי, ושזה חלק מתרמית שבווודאי מנוהלת על ידי החרדלניקים?
14
ועדיין
| 19-07-2017 10:00
ועדיין הרצון להיות אליטיסית גובל בחופש הביטוי והמחשבה במיוחד שהעניין בא על חשבון ההורים. לא. תפקידה של הרשות לא למנוע יצירת פערים חברתיים.תפקידה לספק שירותים לאזרח ולא לחנך את האזרח ובטח ובטח שלא לרדוף ולאיים על קבוצת ההורים והמורים תוך ניסיון לערב גורמי חוץ.
15
הכותב לא מצוי בסוגיה ובסהכ מנסה לתפוס עוד כותרות לעצמו
אבי | 19-07-2017 11:16
1. האולפנה המדוברת (צפירה) מכילה אוכלוסיה היטרוגנית של תלמידות לעומת התיכון המקומי בגבעת שמואל כמורכב מבנות המקום המתאפיינות בהונומגניות חברתית. 2. אם הוא היה מכיר את הצוות החינוכי באולפנת צפריה הוא היה מבין שאין שום צביעות מצד ההורים - יש הכרה באיכותו ובפועלו המופלא של ראש האולפנה ושל הצוות שעובד איתו. 3. 'חנוך לנער על פי דרכו' - מאז ומעולם ניתן היה לבחור את מוסדות הלימוד העל תיכוניים במגזר הדתי לאומי ומוקדם יותר בעולם היהודי בכללותו. 4. לאן נעלם עקרון השיוויון המקודש בפיו של מנכ"ל תנועת 'עובדים על התורה'? כשלא נוח - הכל מותר, מה? הקיצר - עדיף שתשתוק בנושאים שאתה לא מבין בהם ותפסיק לנסות למנף את עצמך, את האג'נדה המזויפת שלך ובעיקר את האגו שלך. קצת ענווה.
הוא מצוי - ועוד איך מצוי. מי אתה חושב יו"ר ועד ההורים
אחד | 19-07-2017 16:07
באולפנת אמית בגבעת שמואל? נירית ליבוביץ - חברת הנהלה ב"נאמני תורה ועבודה". לא רק שהוא מצוי - כנראה שהוא גם זה שעומד מאחורי הביזיון הזה.
16
אוי. הכסף מהקרן לישראל.
אודי | 19-07-2017 11:39
בסיום כל כתבה או טור של מישהו או משהו מהמכונים "נאמני תורה ועבודה", יש לציין, וזאת, למען הגילוי הנאות, כי ה"נאמנים" האלה ממומנים מ"הקרן לישראל" הידועה ל"תהילה".
17
הרשע הזה מנסה לכפות כפירה על ילדי ישראל התמימים !!!!!!!
א | 19-07-2017 13:15
הרשע הזה מנסה לכפות כפירה על ילדי ישראל התמימים שהוריהם מבקשים עבורם חינוך תורני לפי מסורת ישראל סבא. מתיוון רשע מרושע מטעם הקרן הארורה !!!!
18
גבעת שמואל
| 19-07-2017 22:03
זכותנו להיות בדלנים ולרצות חינוך בדלני לילדינו. לא ליוסי ברודני ולא לנאמני תורה עבודה (בעלי השקפת עולם שונה משלנו וזו זכותם) יש זכות להחליט עבורנו ועבור ילדינו מה החינוך בו אנו בוחרים. אדם למד איפה שליבו חפץ ולא איפה שראש עירו חפץ. אנחנו גרים במדינה חופשית ובעיר גדולה וחופשית . צפירה אגב ולמי שמכיר הוא מוסד מלא באינטגרציה אבל גם אם לא היה -זכותנו לבחור בחינוך שמתאים לנו. אנחנו לא ברוסיה.
19
אמ;לק: לשאוף לחינוך טוב יותר זה חטא
שי | 20-07-2017 11:34
שמואל "כיפה בגודל 10 אג'" שטח פוצח בשיר נוסף מהרפרטואר העשיר של "נאמני הקרן החדשה". חס וחלילה לבקש עבור הבת חינוך טוב יותר, כולם צריכים להיות בינוניים באותה מידה, סטייל בריה"מ.
וכמה הכפשות בתגובה אחת: על שטח, על האולפנה בגב"ש...
חבר | 20-07-2017 23:18
אולי לך התכוון הכותב במילים "אליטיזם"