השבר הסרוג: בין הסכמי קדם נישואין למתווה הכותל
שוב, גורמים בציונות הדתית הם אלו שמכריזים מלחמה שערה על כל שינוי או תקנה, שנועדה (לא בעיניהם) להביא מזור למצוקה כנה ואמיתית. וכיצד כל זה קשור לביטול מתווה הכותל?
הסכמי קדם נישואין, מתווה הכותל והשבר בציונות הדתית
התבשרנו שוב, שקבוצת רבנים המשתייכים למגזר הציוני-דתי חברה לקבוצת רבנים חרדים, ויצאה בקול קורא חריף נגד השימוש בהסכמי קדם נישואין, תוך שמבקשים להוקיע מתוכם את כל מי שתומך בהסכמים. הכיצד, שוב, גורמים בציונות הדתית הם אלו שמכריזים מלחמה שערה על כל שינוי או תקנה, שנועדה (לא בעיניהם) להביא מזור למצוקה כנה ואמיתית? וכיצד כל זה קשור לביטול מתווה הכותל?
שיוכם ה"תת-מגזרי" של החותמים איננו מפתיע: הם משתייכים ברובם הגדול לזרמים המזוהים עם "הר המור" ושלוחותיו. והפעם, הצטרף לחותמים גם הרב צבי טאו, מנהיגו הרוחני הבולט של זרם זה. הרב טאו מזכיר בשם הרב קוק זצ"ל, ש"גט שניתן שלא ברצונו של הבעל אינו כלום" (זו כמובן הלכה פסוקה מהתלמוד ועד ימינו, ואין על כך חולק), ומוסיף מסורת בשמו של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, בנו של הרב, לפיה "הפעולה האחרונה של אביו הראי"ה זצ"ל כשבוע לפני פטירתו הייתה לכתוב בשארית כוחותיו מברק על התנגדותו הנחרצת לכל רעיון מסוג זה" (לא ברור לאיזה רעיון התנגד הרב קוק – אם להסכם המודרני, הרי לא היה כדוגמתו באותה עת, ושמא מדובר בהתנגדות לכפיית גט בניגוד לרצונו של הבעל, אך על כך כאמור אין חולק, או בהתנגדות להצעת תנאי בנישואין).
הטיעון המרכזי הוא הטיעון הערכי-אידיאולוגי
לא ניתן במסגרת הנוכחית להכנס לוויכוח על פרטי ההלכה. אומר רק בקצרה, שההסכמים המודרניים יוצרים מנגנון של חיוב מזונות מוגדל, שנועד למנוע סחטנות בגירושין. מנגנון זה – בניגוד לעמדה ההלכתית המושמעת בקול הקורא – לדעות רבות כשר לכתחילה. אף למחמירים שיראו בכך כפיית גט, ויחששו ל"גט מעושה", הסכמת הבעל מראש מכשירה את הגט, לכל הפחות בדיעבד (ראו רמ"א, אבן העזר, סימן קלד, סעיף ד).
אלא שהטיעון ההלכתי של מתנגדי ההסכם כנראה איננו הטיעון העיקרי. הטיעון המרכזי הוא הטיעון הערכי-אידיאולוגי. כך הם למשל דבריו של הרב דב ליאור, מהחותמים על גילוי הדעת, לפיהם מדובר ב-"הרס קדושת חיי המשפחה שבכל עת אחד מבני הזוג יכול בנקל לאכוף גירושין". אלא שהדברים אינם משכנעים. יותר מכך, הם מעידים לצערי הרב על חוסר הבנה מוחלט של המציאות החברתית והמערכת המשפטית. כל עו"ד בתחום דיני המשפחה יידע לספר, שפירוק תא משפחתי בלא עילה איננו – למרבה הצער – סיפור גדול. די לתבוע פירוק שיתוף בבימ"ש, ולהתחיל במירוץ ערכאות ומאבק משפטי מייגע, עד להתשת הצד השני. הסכם קדם נישואין עושה דווקא את הפעולה ההפוכה: הוא ממתן, מעודד נסיונות לשיקום הנישואין, ומסדיר את הפירוד בצורה שתמנע התדיינות משפטית וסחטנות. הוא איננו מעודד את פירוק התא המשפחתי, אלא להיפך – משמר את יציבותו. ובמקרה שבו אין תוחלת להמשך חיי הנישואין, ההסכם מונע ניצול לרעה של כוח הלכתי-משפטי כזה או אחר לצורך סחטנות המופעלת כנגד הצד השני. ומה החלופה – שימור מלאכותי של קשר נישואין שאיננו קיים?!
מה אפוא שורשה של ההתנגדות?
בארה"ב הסכמי קדם נישואין מקובלים ונפוצים. הם זכו לתמיכה נרחבת של פוסקי הלכה מוכרים גדולי תורה ידועים, והם מוצגים כמי שעוזרים באופן מלא לפתרון בעיית סרבנות הגט. ארגון הרבנים האורתודוכסי ה-RCA דורש מרבניו כדבר שבשגרה להחתים את הזוגות הנישאים על הסכם קדם נישואין. מדוע מה שטוב ליהדות ארה"ב רע ליהדות הישראלית?! (פרופ' עמיחי רדזינר הגדיר את הדברים באירוניה כ"מצוות התלויות בארץ"). ואולי החותמים מבקשים לפתוח חזית חדשה נגד יהדות ארה"ב, והפעם – זו האורתודוכסית, ולהרוס את המנגנון היעיל שנבנה במשך שנים רבות, וזכה לתמיכה ולעידוד הלכתיים?
מה אפוא שורשה של ההתנגדות? עומדת מאחוריה קבוצה אידיאולוגית, המעצימה את תפיסות הקדושה, הגאולה, והלאומיות שבמדינת ישראל ובחזון הציוני, אך שמרנית ומסתגרת, ולצערי מתעלמת מהמציאות החברתית במדינת ישראל ובתפוצות. לא בכדי, שלוחיה צועדים יד ביד (לעיתים ביוזמתם ובדחיפתם שלהם) עם מגמות חרדיות שמרניות – לא רק בענייננו. עלה בידם לאחרונה, תוך שיתוף פעולה מצער, להכשיל את מתווה הכותל ולהחריף בכך את המתח בין חלקי העם היהודי, ובפרט בין ישראל ליהדות ארה"ב. וזוהי אותה קבוצה שלפני שנים לא רבות עלה בידה להכשיל את מינויו של הרב דוד סתיו, ראש ארגון צהר (הדוחף כיום לחתימה על הסכם קדם נישואין – "הסכם מאהבה"), לרב הראשי לישראל, ולבחור במקומו רב המזוהה עם העולם החרדי (אף כי מתון, אומנם, ומאוד תקשורתי).
ומה הלאה? השבר הפנימי כנראה יימשך, וקשה לדעת את אחריתו. אבל אסור לזנוח בגללו את השאיפה והמאמץ להרחיב את השימוש בהסכמי קדם נישואין. התשובה למאבק למען הסכמי קדם נישואין צריכה לבוא מהשטח: הציבור בישראל, הורים לזוגות צעירים והזוגות עצמם, דתיים ושאינם דתיים, הם שאמורים להבין את הצורך והחשיבות שבהסכמי קדם נישואין. ככל שהפרקטיקה תיעשה נפוצה ומקובלת, כך גם תתברר תרומתה וחשיבותה לחיזוק המשפחה ויציבותה, ותתגבר ההכרה ההלכתית בה (כפי שהיה בעבר, למשל, עם ההצדקה ההלכתית לשימוש בתנאי מבטל נישואין למניעת ייבום במקרה של אח מומר, ראו שו"ת תרומת הדשן, סימן רכג). ועל זה אולי נאמר: "הנח להן לישראל אם אין נביאים הן בני נביאים הן" (תלמוד בבלי, פסחים, סו ע"א).
==
ד"ר אבישלום וסטרייך, עמית מחקר במכון שלום הרטמן ומרצה בכיר למשפט עברי ולדיני משפחה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, רמת גן. ספרו: Talmud Based Solutions to the Problem of the Agunah עוסק בבעיית העגינות המודרנית ובפתרונותיה ההלכתיים.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו