כשעיצוב תעשייתי נרתם לשיפור הרפואה והחולים - סרוגים

כשעיצוב תעשייתי נרתם לשיפור הרפואה והחולים

החוג לעיצוב תעשייתי מכליל במכללה האקדמית הדסה ירושלים מכשיר את הסטודנטים בהתאם למגמות הקיימות שהולכות ומתפתחות בארץ ובעולם בנושא בריאות ורפואה

כשעיצוב תעשייתי נרתם לשיפור הרפואה והחולים

‪Design for Healthcare‬ (עיצוב בשירותי הרפואה) הינו תחום התופס תאוצה בעולם ומפגיש מעצבים, מטופלים וצוותים רפואיים למחקר ולפיתוח של פרויקטים לקידום רווחת המטופל ולהתמודדות עם אתגרי המחר של מערכת הבריאות. ‬‬‬‬‬‬‬‬

בעשור האחרון התבססה והתרחבה מאוד מעורבותם של מעצבים בפרויקטים שונים במערכות בריאות ושרותי רפואה. זאת, בין היתר, הודות להבנה הגוברת לחשיבותו של העיצוב בתהליכי החלמה ושיקום, ולתרומתו ליעילות ולאיכות השירות של הצוותים הרפואיים.

דינה שחר, ראש החוג לעיצוב תעשייתי מכליל במכללה האקדמית הדסה י-ם: "אם בעבר עסקו מעצבים תעשייתיים בעיקר בתכנון של ציוד ומכשור רפואי, הרי שכיום הם מעורבים גם בפרויקטים מערכתיים המתייחסים לחוויית המטופל, לבטיחות ולממשקים השונים עם מערכת הבריאות".

חברת ‪Ideo‬ (ארה"ב ואירופה) לדוגמא, פיתחה מוצר ומערך לקידום ההקפדה על הגיינה ושטיפת ידיים ע”י רופאים ואחיות, ושיטה חדשנית לרכישה ואריזה של תרופות בהתאמה למינון יומי. במרכז העיצוב Hamlyn Helen (לונדון) עוצב מחדש פנים האמבולנס של ה- NHS בהתייחס לסוגי הטיפול וצרכי הצוות. כמו-כן, פותח מערך לשיפור השירות בחדרי מיון. ‬‬‬‬‬‬‬‬‬

התחזקות המגמה לשילוב של מעצבים בהתמודדות עם אתגרי המחר של מערכות בריאות הביאה להקמתו של Helix Center, מרכז עיצוב היושב בתוך בית החוליםSt. Mary’s שבלונדון. המעצבים במרכז מיישמים מתודולוגיות של מחקר מתחום העיצוב בתהליכים, שירותים ומרחבים רפואיים, מזהים הזדמנויות ומפתחים פתרונות חדשניים, ישימים וחסכניים.

להקשיב למטופלים

בהלימה למגמות באירופה ובארה״ב, החוג לעיצוב תעשייתי מכליל במכללה האקדמית הדסה י-ם מקדם שיתופי פעולה עם בתי חולים ושירותי רפואה לפיתוח פרויקטים שבהם העיצוב התעשייתי פועל בשירות הרפואה. ‪‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

״אתה עובר תהליך מאוד משמעותי (הניתוח), אבל לאחריו, אתה נותר עם המון סימני שאלה. לא כל אחד יודע ומסוגל לנהל את הסדר הקפדני בתזונה ובאורח החיים הנדרש לאחריו. הניתוח הוא רק תחילתה של דרך״. משפט מפתח זה נאמר במסגרת ראיון שערכה חן אדלר סטודנטית בחוג לעיצוב תעשייתי מכליל במכללה האקדמית הדסה י-ם, עם מטופלת שעברה ניתוח בריאטרי (ניתוח לקיצור קיבה).

העבודה של חן אלדר: bari_active

פרויקט הגמר של חן bari-active בחן את השלבים השונים שעוברים מטופלים בתהליך ההיערכות וההחלמה מניתוחים בריאטריים. מחקר השטח הוביל לזיהוי הצורך במערכת אשר תסייע בניהול זמני האכילה, השתייה והפעילות הגופנית, תאפשר תקשורת עם הצוות הרפואי ותרתום את בני המשפחה לתהליך ההחלמה.

חן פיתחה פלטפורמה לאפליקציה המכילה מידע, לוחות זמנים ומערכת תקשורת ומשוב. כמו-כן מכיל הפרויקט של חן, כלי אוכל המותאמים לתזונה לאחר הניתוח. הכלים מכילים את הכמויות המדויקות הנדרשות ונארזים אל תוך תיק אלגנטי ייעודי, השומר על הטמפרטורה הרצויה.‬

חן אדלר: bari_active

לעוד פרטים על המסלול ועל המכללה לחצו כאן

פתרונות עיצוביים כתחליף לאלתור

פעמים רבות מטפלים ומטופלים נאלצים לאלתר. כך למשל, התחבושת האלסטית היא אחד המוצרים הנפוצים ביותר במחלקות לפיזיותרפיה. במצב של שיתוק בגפיים, הן משמשות כאלתור לצורך קיבוע כף-היד למתקני אימון שונים, או לקיבוע כף הרגל והקרסול למניעת גרירת-רגל. בהיערכות לטיפול, ההתעסקות עם התחבושות גוזלת אנרגיה וזמן רב מהפיזיותרפיסטים, זמן יקר הבא על חשבון זמן הטיפול. מהצד של המטופלים, האלתורים יוצרים תחושת חוסר בטחון ואף אי -נוחות תדמיתית בשל הנראות של התחבושת.

נ׳, מטופל במחלקת שיקום שיתף את הסטודנטים בחששותיו: ״מהפחד, מהמחשבה שאני עלול ליפול (במהלך תרגול לשיפור תפקוד הידיים), אני לא מסוגל לעשות את התרגילים״. במהלך שיתוף פעולה עם המחלקה לפיזיותרפיה בהדסה הר-הצופים, פיתחו סטודנטים בחוג לעיצוב תעשייתי מכליל במכללה האקדמית הדסה י-ם, שני מוצרים המחליפים את אלתורי התחבושות.

האחד – Physioglove – כפפה בעלת מראה ספורטיבי המסוגלת לשאת משקל היד של הממוצע של אדם, מקנה תחושת בטחון ומקלה על המטפל והמטופל בתהליך הלבישה וההורדה. כמו-כן פותח המוצר ״שמינייה״ – רצועה ספורטיבית לקיבוע כף הרגל והקרסול. הרצועה העשויה משילוב של חומרים אלסטיים וקשיחים, מתלבשת בקלות ובנוחות על כף הרגל ומייעלת משמעותית את עבודת המטפלים.

הכפפה Physioglove

אילתורים ניתן למצוא בתחומי תרפיה נוספים. כך למשל, מישל רוזנברג, אף היא סטודנטית לעיצוב תעשייתי מכליל, מיקדה את פרויקט הגמר שלה בפעילויות של תרפיה באומנות בבית החולים שערי צדק. מישל התלוותה אל אוסנת וינפלד, מטפלת-באומנות, ולמדה ממנה כי ריפוי באומנות הוא בבחינת עזרה ראשונה נפשית לילד המאושפז.

כיום, קשה להנגיש את הפעילות האומנותית לילדים הרתוקים למיטתם או לטיפולים מורכבים כמו דיאליזה וכימותרפיה. את מערך הטיפול באומנות בבית-החולים משמשת כיום ה״משאית״ – הכינוי שניתן ע״י הצוות הרפואי לעגלת האחיות שעברה הסבה ע״י המטפלות באומנות.

"המשאית" – עגלת אחיות

תהליך העבודה המשותף של מישל והצוות הטיפולי הוביל לפיתוח של Theraplay – ערכה ניידת לטיפול באומנות. זוהי חלופה דקה, קלילה, יעילה ואלגנטית לעגלה המאולתרת. הערכה מאפשרת אחסון מודולארי, היא מתכווננת וניתנת להתאמה לגובהו של הילד ומספקת לו משטח עבודה. לבסוף, ניתן לתלות את עבודות הילדים על מוט הערכה, ההופכת לתערוכה ניידת.

פתרונות פשוטים לבעיות מורכבות

מטרת שיתופי הפעולה היא לבחון את הקשר בין עיצוב ותכנון המרחב והממשקים השונים במרפאה לבין חוויית המטופל, האווירה, יעילות ואיכות השירות. הסטודנטים מבלים שעות רבות בתצפיות בהתנהלות היומיומית במרפאות במרפאות ובוחנים את המרחבים והשירותים השונים ואופן הנגשתם בהתייחס לאוכלוסיות שונות: בקופת חולים ״מעוז״ לדוגמא, הבחינו הסטודנטים כי יש עומס עצום על דלפק הקבלה המאויש בעוד העמדות הדיגיטליות נותרות מיותמות. הסיבה הייתה מיקומן של העמדות והעדר מידע לגבי תפקידן ואופן השימוש בהן.

עוד בשלב המחקר ביצעו הסטודנטים מספר שינויים באופן הצבת העמדות הדיגיטליות בחלל ובאופן מתן והנגשת ההסבר לשימוש בהן, דבר שהביא להפחתה מיידית ומשמעותית מהעומס על דלפק הקבלה המאויש וניתוב המטופלים, גם הקשישים שבהם, אל השירות הדיגיטלי. שיתוף הפעולה הניב הצעות עיצוביות שהתייחסו לתכנון החללים, התמצאות במרחב, תנועת הלקוחות בין השירותים השונים, מתן אינפורמציה בפורמטים שונים (מודפס / אינרטנטי / אפליקציה), תאורה וצבעוניות ועוד.

דינה שחר, ראש החוג לעיצוב תעשייתי מכליל במכללה האקדמית הדסה: "שיתופי הפעולה הללו מקנים לסטודנטים התנסות מערכתית בעבודה מול גורמים שונים. יתרה מכך, הם נותנים תחושת סיפוק והפנמה של יכולתם, כמעצבים, לחולל שינוי ולהשפיע על החוויה של המטופלים ומשפחותיהם וכפועל יוצא גם על איכות הטיפול עצמה".

לעוד פרטים על המסלול ועל המכללה לחצו כאן

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו