הפנים האחרונות: סרט משעמם ומיותר

לשון פן יש חולשה לסבלו של העולם השלישי. הוא הקים ארגון הומינטרי, שהה חודשים במחנה הפליטים שהקים וניהל בהאיטי ב- 2010 ובאופן כללי הוא פועל רבות למענם. כל זה די מסביר למה בחר לעשות סרט שעוסק בנוראות המלחמה בעולם השלישי, אבל ממש לא מסביר למה הסרט כל כך גרוע ומשמים.

14.06.17 09:32  כ' בסיון תשעז
הפנים האחרונות: מעדן כלום ברוטב שום דבר
  באדיבות סרטי יונייטד קינג

בשבוע שעבר קבוצת הכדורסל של הפועל ירושלים עשתה את הבלתי ייאמן וניצחה במגרשה הביתי את עירוני נהריה. בכך השלימה הפועל מהפך מושלם – חזרה מפיגור 2 – 0 בסדרת העלייה לפלייאוף,  לניצחון  2 – 3 בסיום ועלייה לפיינל פור, דבר שכאוהד ירושלמי שימח אותי עד מאוד.

אצלי, לעומת זאת, המצב ממש לא מזהיר. בקרב הגלובלי הבלתי נגמר שלי בקולנוע מעאפן, אני כרגע בפיגור מביש 3 – 0.

כן, זה כבר השבוע השלישי בו אני יוצא מאוכזב מסרט. אך לעומת שני הסרטים הקודמים שהיו מאכזבים אבל לפחות נהניתי בחלקים מסוימים שלהם, בא הסרט פנים אחרות והזכיר לי באופן כואב ביותר עד כמה גרוע יכול להיות סרט – ולא חשוב כמה גדול הבמאי שלו או כמה מוכשרים השחקנים הראשיים.

אז אם פלפל צ'ומה עושה לכם רע וסחוג שורף לכם את הלשון אני ממליץ שתדלגו… זהירות, ביקורת חריפה מאוד לפניכם.

הפנים האחרונות

ציון כללי
לסרט

מדד
הצניעות

למה תכה
רעך

מי ומי
ההולכים

ד"ר ורן  ( שרליז ת'רון ) גדלה בצילו של אב מפורסם ואצילי. כרופא, הוא הסתובב ברחבי העולם והעניק טיפול רפואי במקומות שכוחי אל, ובעיקר שכוחי אדם מערבי שהעדיפו תמיד להעלים עין מנוראות העולם השלישי. כאחת שגדלה על סיפורי האב שנעדר מהבית לחודשים ארוכים , טיפל בפליטי מלחמות ובאזורים מוכי אסון וקרבות אך תמיד השאיר אותה הרחק משם למען בטחונה, חייה הבוגרים הובילו אותה ללכת בצעדיו ולעמוד בראש ארגון ההומניטרי רופאים ללא גבולות.



באדיבות סרטי יונייטד קינג

באחד ממסעותיה היא מתוודעת לד"ר מיגל ליאון (חוויאר ברדם), רופא מנתח שמצליח להכיל באישיותו חספוס וציניות לצד רגישות וחמלה – מה שדי מהר גורם לה ליפול בקסמו ולהיות בת זוגו. היכרותם משכנעת אותה להישאר באזור מוכה האסון לצד ד"ר מיגל וצוות הרופאים אשר איתו. סיפור אהבתם, המלבלב דווקא בתוך התופת האנושית הזו, היא צירו המרכזי של הסרט.

באדיבות סרטי יונייטד קינג

סיפורם אהבתם, נשזר בעולמם של אנשי צוות נוספים שעזבו אף הם משרות נוחות בשם האידאל של תיקון עולם, בדמויות מקומיות הנרתמות אף הם לסיוע, בטרגדיות קורעות לב המתרחשות על בסיס יומיומי, ומדי פעם בסיפור הצלחה של ניתוח שהצליח או תינוק שניצל ברגע האחרון – טיפת עזרה בים של רוע.

זהו סיפור על אהבה בתוך כאוס, חמלה בתוך עולם של זוועות מלחמה נוראיות, והושטת יד  לזרים גמורים במקום בו אחיהם קוטעים את ידיהם ורגליהם רק לשם שעשוע מחליא, (הסרט מכיל סצנות גרפיות קשות של מוות ופציעות ולכן מוגבל לצפייה מגיל 18). אך מעבר לכך, זהו סיפורה של האדישות המערבית השולחת כסף, מזון ומעט רופאים על מנת להשתיק את מצפונה, להנמיך למינימום האפשרי את רעשי הרקע של מיליוני נרצחים, נאנסות ופצועים בגופם ובנפשם, כדי שאלו לא יפריעו לה לשקוע בכורסת הטלוויזיה הנוחה, ללגום וויסקי משובח ולצפות בטלויזיה עם 200 ערוצים.

באדיבות סרטי יונייטד קינג

חומר הגלם הכל כך מרגש ונוגע הזה, זוכה (במרכאות כפולות ומכופלות) לאחד התסריטים ותצוגות הבימוי הגרועות ביותר שיצא לי לראות בשנים האחרונות. הכל כל כך מבורדק ומגושם, רצף העלילה מבולבל ומעייף והסך הכל הכללי מרגיש כאילו מישהו אסף שעתיים ועשרה של סצנות לא קשורות בעליל, הדביק אותם עם דם ואיברים קטועים, תיבל ברומן עסיסי וחיבר הכל חזק חזק בדבק.

עם כל הכבוד לטכניקה של מעבר מהווה לעבר ובחזרה, יש גבול לשימוש בה – גבול שנשאר במקרה הזה כל כך רחוק עד שכבר אי אפשר היה לראות אותו באופק. עם כל הכבוד לעברו הקולנועי המפואר של שון פן, ולמשחקם המצוין של תרון וברדם לא נותר לי אלא לומר שמדובר בסרט גרוע ומשעמם, ותאמינו לי אני חוסך במילים.

בסיומו של הסרט רציתי לוודא סופית שאני לא מפספס פה משהו, הסתובבתי לשורה מאחורי ושאלתי "תגידו, יש מצב שפיספסתי משהו? כי היה מחריד", פניהם אמרו הכל, גם הם, כמוני, יאלצו לחכות זמן רב עד שתעבור הטראומה.

אז אם תכננתם ללכת לסרט, וותרו כפרות. תישארו בבית בערב, ספרו סיפור לילה טוב לילדים לפני השינה ותלחשו להם " זה בסדר, שון פן לא יכול לפגוע בכם כאן עם הסרט שלו, אתם בטוחים".

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

תגובה 1
הצג את כל התגובות