ביקורת סרטים לדתיים: אשתו של שומר גן החיות • סרט חזק וטוב, אך לא חף מבעיות

לאחר הפסקה של יותר משבועיים עקב חופשה במדי ב' ונעליים גבוהות, התמזל מזלי לנחות הישר לסרט טוב ואיכותי. עם כל איכויותיו הקולנועיות, אשתו של שומר גן החיות הוא קודם כל סיפור אמיתי על טוב לב נדיר בימים של אפלה גדולה. זוג חסידי אומות עולם שסיכנו את מפעל חייהם, ואת חייהם, עבור זרים מוחלטים. מומלץ בחום.

17.05.17 13:58  כ"א באייר תשעז
ביקורת סרטים: אשתו של שומר גן החיות • סרט מומלץ בחום
  באדיבות סרטי יונייטד קינג

לעיתים נראה לכל אחד ואחת מאיתנו שהעולם הזה ומהלך ההיסטוריה שלו גדולים עלינו.

גלגלי השיניים של דברי ימי האנושות מסתובבים להם לאיטם,  כוחות רבי עוצמה מניעים סביבנו את הכל, ולנו הקטנים יש תחושה, שאין לנו באמת יכולת להשפיע ולשנות משהו, שאנחנו ממש לא משמעותיים בכל המארג העצום הזה. לאור תובנה זו, רובנו פשוט מורידים את הראש, נעים עם הזרם ולא שואלים שאלות. למזלנו, לא כולם כאלה ויש כאלה שמצפונם לא מניח להם, והם פועלים בכל אונם ומאודם לעשות טוב, למרות המחיר האישי ההרסני שכרוך בעמידה איתנה מול כוחות רבי עוצמה.

אשתו של שומר גן החיות, המבוסס על ספרה התיעודי של דיאן אקרמן, מביא את סיפורם האמיתי של ד"ר יאן ז'בינסקי, מנהל גן החיות בורשה, ואשתו אנטונינה, שעם כיבושה של פולין על ידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה סייעו ליהודים רבים להימלט ולהסתתר מפני הנאצים, כשהם מסכנים בכך את מפעל חייהם, ואת חייהם ממש. במעשיהם לאורך המלחמה הם הצליחו להציל מעל ל- 300 יהודים.

כתיבת שורות אלו, שעות אחרי פרסום הידיעה כי צבא ארצות הברית מצא הוכחות לקיומו של קרמטוריום באחד מבתי הכלא הסורים, רק מחזקת הבנה זו ומזכירה לנו שאמנם הסרט מציג תמונת מצב מלפני כ- 70 שנה באירופה תחת המשטר הנאצי, אך הרוע והטירוף האנושי לא עברו מהעולם – הם רק מחליפים מקום וצורה.  גם היום האנושות זקוקה לאנשי אמת, גיבורים אלמוניים ופשוטים שיפעלו על פי צו ליבם כנגד הזוועות.

אשתו של שומר גן החיות

ציון כללי
לסרט

מדד
הצניעות

למה תכה
רעך

מי ומי
ההולכים

באדיבות סרטי יונייטד קינגד"ר יאן ז'בינסקי (יוהאן הלדנברג), הוא מנהל גן החיות בוורשה. הוא גר בביתו הגדול, השוכן בתוך גן החיות, עם אשתו אנטונינה ( ג'סיקה צ'סטיין) ועם בנם היחיד. אך אנטונינה היא הרבה יותר מאשתו של… היא מכירה כל חיה, ציפור וזוחל בגן, נותנת מענה מיידי לכל אירוע חריג ואם להשתמש במילותיו של אחד מעובדי הגן "היא פשוט קוסמת". כל בוקר היא עוברת בין כל החיות, זורקת מילה טובה, בודקת את מצבם ואם צריך היא גם תתייצב גם באמצע הלילה, תיילד פילה ותציל את הוולד שנולד ללא נשימה.

אך ורשה של 1939 היא לא מקום לגן חיות, אלא מקום של מוות. בוקר אחד, פולשים כוחות הצבא הגרמני לפולין ומטוסי קרב מפציצים את העיר ולא פוסחים גם על גן החיות. בסצנה עוצמתית במיוחד מופצץ גן החיות וחיות הבר – אלו שלא נספו בהפצצה –  בורחות בבהלה ונפוצות לכל עבר.

 

באדיבות סרטי יונייטד קינג

אנטונינה ויאן מנסים בכל זאת להציל את מה שנשאר ממפעל חייהם. הם קוברים את המתים, אוספים את בעלי החיים ומנסים למרות הכל להמשיך. אך לרייך השלישי יש תוכניות אחרות. לוק הץ, הזואולוג הראשי של הפיהרר (דניאל ברול), שאותו הכירו עד כה כקולגה בעסקי גני החיות, מבשר להם שיש להשמיד את כל החיות בהוראה מגבוה. וכך, נותרת משפחת ז'בינסקי לגור בתוך גן חיות שומם.

סיפור ההצלה ההרואי התחיל  בכך שהם החביאו יהודיה אחת,   מגדה גרוס (אפרת דור) חברת משפחה ותיקה. כשראה שזה עובד, הציע בעלה של אנטונינה, שהיה פעיל במחתרת הפולנית, להחביא אצלם בגן החיות יהודים רבים ככל האפשר. למרות רתיעתה הראשונית, היא מסכימה לתוכניתו וביחד הם רוקמים סיפור כיסוי מבריק.

 

באדיבות סרטי יונייטד קינג

הם מנצלים את היכרותם עם הזואולוג הראשי של היטלר ופונים אליו בהצעה מקורית – גן החיות הוא כל מה שיש להם והם לא רוצים לאבד אותו. לכן, הם מבקשים להפוך אותו למכלאה ענקית של חזירים אותם יגדלו ויפטמו לטובת אספקת בשר ושומן לחיילי הצבא הגרמני. הזואולוג, שמעוניין אף הוא להמשיך להחזיק את גן החיות לטובת פרויקט שאפתני של שימור זנים נכחדים, פועל עבורם ומצליח להשיג אישור לתוכניתם.

וכך, במסווה של שומר החזירים הראשי של וורשה, מקבל יאן ז'בינסקי כרטיס כניסה חופשי לתוך גטו וורשה על מנת לאסוף שאריות אשפה לפיטום החזירים. בזכות תנועה חופשית זו הוא מצליח להבריח מהגטו בתוך הררי האשפה  יהודים רבים, להעבירם למסתור במרתפי ומחילות גן החיות כשחלקם נשארים שם לזמן רב וחלקם ממשיכים את הימלטותם משם- והכל כאמור, בחסות ובסיוע הצבא הגרמני. תוכניתם של בני הזוג נמשכת למרות קשיים ומכשולים רבים, ולמרות הסיכון שרק הולך וגובר, הם לא מפסיקים להציל יהודים  כמה שרק מתאפשר להם. הדינמיקה המיוחדת הנרקמת בין בני המשפחה ליהודים המתחבאים, ובעיקר בין אנטונינה לכמה מהם, היא ליבת הסרט.

 

באדיבות סרטי יונייטד קינג

 

אחת הראשונות שזוכה להינצל מאימי הגטו היא אורסולה (שירה האס המוכרת בעיקר מתפקידה כרוחמי בשטיסל) ילדה יהודיה ושתקנית שעברה בגטו את הנורא מכל. לאט לאט מצליחה אנטונינה לפתוח את סגור ליבה ופיה של אורסולה ונוצר ביניהם קשר אמיץ ששזור לאורך כל הסרט. משחקה המצוין של האס מצליח להאפיל לעיתים על תפקידה של אנטונינה, ולמרות שזהו תפקידה ההוליוודי הראשון, ניתן לומר בביטחון שלאור ביצועיה הוא ממש לא האחרון.

נהניתי מאוד מהסרט, אך הוא לא חף מבעיות. ראשית, למרות העובדה שאת רוב עבודת ההברחה וזיוף המסמכים הנלווה עושה יאן, החליטו יוצרי הסרט להתמקד בקורותיה של אנטונינה ובהתמודדויות שלה סביב כל העניין, כאישה, כרעייה וכאם. הבחירה בזווית זו, בנוסף על העובדה שהעלילה רובה ככולה מתנהלת בתוך גן החיות ולא בתוככי הגטו היהודי לוקחת את הסרט למחוזות שונים ממה שהתרגלנו מסרטי שואה סטנדרטים.

הבחירה להציב בחזית את סבלם של בעלי החיים, בעוד מרחק קצר משם מתנהלת מכונת השמדה משומנת של מליוני יהודים היא די צורמת. סבל היהודים אמנם מודגש, והעלילה סובבת סביב הצלתם, אך עדיין יש משהו לא טבעי וקשה לעיכול בבחירה זו. מצד שני, הבחירה להציג בעיקר את גן החיות ולא את אימי הגטו טומנת בחובה יתרון – שלא כמו רוב מוחלט של סרטי השואה, בסרט כמעט ואין את מראות הזוועה וההרג שבדרך כלל מציפים סרטים בסגנון, דבר שמאפשר צפייה של קהלים צעירים יותר בסרט.

 

באדיבות סרטי יונייטד קינג

נקודה נוספת – הסוף של הסרט (אל דאגה, אין ספויילרים) מרוח ולא אמין. לא סתם מודגש כי הסרט  רק מבוסס על סיפור אמיתי, כי ציור הדברים כפי שהוצגו לקראת סופו  ממש לא תואם התרחשות מציאותית. לאורך כל העלילה הסרט לוקח את הזמן ומעביר את הדברים במתינות, ודווקא הסוף כאילו מנסה לדחוס כמה שיותר מהר את הפואנטה, ובדרך מקווה שלא נתייחס לכמה פערים לוגיים והגיוניים. חבל, זה משאיר טעם רע.

אף על פי כן ולמרות הבחירה להציב את  צערם של החיות כשווה, ולעיתים אף יותר משל היהודים בוורשה, מדובר בסרט טוב מאוד. סיפור ההצלה הייחודי וההרואי  של שני חסידי אומות עולם אלו הוא סיפור שצריך להיות מוכר לציבור הרחב, וכמו שהתייחסתי לכך בתחילת הטור, הבשורה שהוא מביא איתו היא רלוונטית לצערנו גם בתקופתנו, כשכוחות רשע אחרים טובחים בכל רחבי העולם בגברים נשים וטף (ולא, אני לא משווה בשום צורה, אך בכל זאת.).

אה… ויש גם שלושה שחקנים יהודים (ישראלים אפילו) שמשחקים  בסרט בתפקידים משמעותיים, היש נקמה אומנותית מתוקה מזו?

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

תגובה 1
הצג את כל התגובות