כל מה שצריך לדעת על סטאז' בהוראה

בשביל להבין את מסלול ההתמחות בהוראה צריך לחזור אחורה למתווה שפורסם על ידי משרד החינוך בשנת 2006, ולעובדה שנכון להיום חסרים עשרות אלפי מורים במקצועות שונים בישראל. הנה הפרטים המלאים

כל מה שצריך לדעת על סטאז' בהוראה
  (צילום: אילוסטרציה שאטרסטוק)

התמחות בהוראה מתבצעת בשנת העבודה הראשונה במשרד החינוך והיא מהווה תנאי לקבלת רישיון לעיסוק בהוראה. ההתמחות היא חובה על כל בוגרי המסלולים ללימודי תעודת הוראה, וניתן להתחיל אותה רק לאחר שהושלמו 80% לפחות מהחובות האקדמיים, לרבות התנסות מעשית ולימודי עזרה ראשונה. הבעיה היא שתנאי ההתמחות, על אף ההיגיון שעומד מאחוריהם, מתגלים כמכשול עבור אנשים שרוצים להצטרף למערכת אך לבסוף נאלצים לפרוש.

לפי מודל שפותח לבקשת משרד החינוך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והושלם בשנת 2008, קיים מחסור של כ-10 אלף מורים במערכת החינוך. הצורך במודל נולד מכך שלא קיימת הגדרה אחידה של מחסור במורים: לצד אלו שבוחנים את הענף ומדגישים היבטים כמותיים כגון שיעור כניסת גברים ונשים למקצוע לעומת שיעור הפורשים והיוצאים ממנו, יש אחרים שמתמקדים באיכות המורים במערכת או במידת ההתאמה בין הכשרתם ובין התחום שהם מלמדים בפועל.

על כל פנים, הנחת המוצא היא שאכן קיים מחסור במורים ומהבחינה הזו אפילו אין הבדל גדול בין המגזר הדתי, החרדי, הערבי והממלכתי. אם בוחנים לדוגמא את שיעורי המורים הצעירים והמבוגרים וההפרשים ביניהם לפי מקצוע הוראה נכון לשנת 2000, מגלים שלעומת 9.8% מהמורים ל"היסטוריה של עם ישראל" בגילאי עד 29, יש 34% שהם מעל גיל 50. מדובר על הפרש של 24.2% ועל עדות לכך שהמחסור במורים רק הולך להחמיר בשנים הקרובות.

גם המצב בחטיבת הביניים לא מעודד. לפי המחקר שצוטט לעיל, 10% מהמורים לפיזיקה בחטיבת הביניים בשנת 2000 השתייכו היו מתחת לגיל 29, לעומת 23.9% מהמורים באותו מקצוע שהיו מעל גיל 50. למעשה, נוסחת החישוב מעלה שיש פער שלישי בשיעור ממוצע של 30.1% בחטיבה העליונה בחינוך העברי והדבר מלמד בצורה ברורה על הזדקנות כוחות ההוראה.

הפתרון של משרד החינוך: תכניות מואצות להסבת אקדמאים

את המשבר במקצוע ההוראה אי אפשר לפתור רק באמצעות הסמכת כמות גדולה יותר של אנשי חינוך דרך התואר הראשון. לפי מסקנות שאליהן הגיע משרד החינוך בעצמו ופורסמו במסמך רשמי בחודש דצמבר 2014, המסלולים החלופיים לכניסה למקצוע ההוראה אמורים לפעול לצד התכניות המסורתיות להכשרה להוראה כפי שנהוגות במכללות להוראה ובאוניברסיטאות וזאת על מנת להשיג מספר מטרות.

ראשית, תכניות מואצות להסבת אקדמאים מאפשרות להביא למקצוע ציבור חדש שלא היה מגיע אליו בדרכים אחרות. אלו תכניות אטרקטיביות לבוגרי החינוך במגזר הדתי למשל, למי שמסיים תואר ראשון או למי שרוצה לבצע הסבה בקריירה בגילאים יחסית מאוחרים. מסלולי ההסבה אטרקטיביים בקרב אנשים שמעוניינים בהוראה כקריירה שנייה והם מגדילים את המגוון של העוסקים בתחום.

שנית, התכנית של משרד החינוך היא להפעיל תכניות מואצות להסבת אקדמאים כדי להציע פתרון ממוקד וזמין למחסור במורים במקצועות ובאזורים ספציפיים. עלות הכשרה יחסית נמוכה אך את התועלת ניתן להפיק באופן מיידי.

מהו המתווה להכשרה להוראה?

כיום ניתנת הכשרה להוראה בישראל בכמה מסלולים. היכרות עם המסלולים הללו חשובה עבור מי שרוצה להשתלב בענף, בין אם בגילאים צעירים או לצרכי הסבה. רוב פרחי ההוראה לומדים במכללות אקדמיות לחינוך ומסיימים את ההכשרה עם תעודת בוגר בהוראה מסוג B.Ed.

לעומתם, מי שמסיים תואר ראשון לפחות שלא במכללה אקדמית להוראה שמוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה יכול ללמוד לתעודת הוראה בלבד, או לתואר שני בהוראה בבתי ספר לחינוך ובמסלולים להסבת אקדמאים. כתוצאה מכך מסיימים מדי שנה 7,000-8,000 בוגרים את לימודי ההוראה שלהם ומתחילים תקופת התמחות במערכת החינוך.

לפי מתווה ההכשרה שפורסם רק בשנת 2006 על ידי המועצה להשכלה גבוהה, משך הלימודים בתכניות הרגילות לתואר בוגר בהוראה הוא 4 שנים, לעומת שנתיים בתכניות להסבת אקדמאים להוראה. הסיבה לכך היא שתלמידים במסלולי הסבה שלומדים לתעודת הוראה באותו מקצוע שבו רכשו תואר ראשון נדרשים ללימודי הכשרה להוראה בלבד (ואינם צריכים ללמוד מההתחלה את קורסי המבואות והקורסים המקצועיים).

האם ההתמחות גורמת לנשירה מוקדמת?

מהאמור לעיל ניתן להבין את מורכבות הסוגיה שאמורה לפתור את נושא המחסור במורים. בנוסף, הנתונים מעלים לדיון שאלה לא פחות חשובה: מה הקשר בין התמחות בהוראה ומסלולי ההכשרה הארוכים והתובעניים, לבין כמות המורים שבסופו של דבר נקלטים במערכת?

כאן המקום להזכיר שוב שמשרד החינוך דורש שנה שלמה של התמחות כדי לקבל רישיון לעיסוק בהוראה. למרות שיש בתי ספר מסוימים שמקבלים לשורותיהם מורים בוגרי הכשרה פורמלית עם תעודת הוראה בלבד, ברוב המקומות עדיין יש צורך ברישיון כדי לקבל קביעות ותקן למשרה מלאה. המשמעות של שנת ההתמחות היא דחייה דרמטית של המועד בו בוגרי ההכשרה יכולים להתחיל לעבוד בפועל ולפתח את הקריירה שלהם.

משרד החינוך מחייב את המורים לעתיד לעבור התמחות בהוראה בשכבת הגיל שבה הם עומדים ללמד ובמקצוע שעבורו הוכשרו, בשליש משרה לפחות. על כל מועמד למצוא בכוחות עצמו עבודה בהתאם להכשרתו, ולרשותו עומד אתר אינטרנט שמופעל על ידי המשרד. שנת ההתמחות אמורה להכין את המורים למקצוע, אבל היא גורמת לעיתים לתוצאה הפוכה.

בוגרי מסלולי הכשרה להוראה שמגיעים לשנת ההתמחות ככל הנראה לא מקבלים את ההכשרה המתאימה. כתוצאה מכך, רבים מהם נוטשים את המקצוע עוד לפני שהם מקבלים את הרישיון. בסופו של דבר, כנראה שלא מספיק לפתח תכניות מואצות להכשרת והסבת אקדמאים, אלא יש לחשוב לעומק על הדרך שבה אמורה ההתמחות להכין אותם לעמידה מול כיתה ולהעניק להם כלים מעשיים.

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

אין תגובות
הצג את כל התגובות