הרב יעקב פילבר: "ההלכה נותנת לאשה מרחב וחופש יותר מאשר לגבר"

הרב יעקב פילבר: "ההלכה נותנת לאשה מרחב וחופש יותר מאשר לגבר"

על פניו נראה כאילו ההלכה הטילה מגבלות על תפקודה של האשה, אבל האמת היא שאדרבא במקרים רבים לא זו בלבד שאין ההלכה מקפחת את האשה אלא ההיפך, היא נותנת לאשה מרחב וחופש בחירה רחב יותר מאשר לגבר

"ההלכה נותנת לאשה מרחב וחופש יותר מאשר לגבר"
  (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הגמרא במסכת שבת (סז ב) אומרת: "הוא בשמה והיא בשמו יש בו משום דרכי האמורי" ופרש"י: "מחליפין שמותיהן זה בזה", שנותנים לאיש שם של אשה ולאשה שם של איש. ונשאלת השאלה מה שלילי כל כך בהחלפת השמות, ומדוע העושה זאת יש בו מדרכי האמורי?

בספרו "עין איה" (שם) מסביר הראי"ה שמעבר להחלפה הפורמאלית של שם גבר לשם אשה ושם אשה לגבר, המעשה הזה הוא ביטוי להשקפת עולם, השקפה שיש לה השלכה על כל מהלכי החיים של האדם. כי שתי השקפות עולם מהלכות בעולמנו, האחת כופרת ואחת מאמינה, ה"השקפה המאמינה" מאמינה בבורא עולם שברא בריאה בעלת מטרה ויעוד, ויצר את האדם על פי גורלו להיות איש או אשה, וככזה עליו להיות שותף להשלמת הבריאה, על ידי מילוי החובות שהוטלו עליו על ידי ההשגחה העליונה. אלא שבבחירתם החופשית בחרו רבים מבני אדם לכפור במלכותו של מי שאמר והיה העולם ולטעון "לית דין ולית דיין", ובמקומו להעמיד את האדם כריבון, והוא הקובע לפי חפצו איך ינהל את חייו, גישה שמביאה בסופה לתופעה של "איש הישר בעיניו יעשה", ולשיטתם "איש הישר" היא ראויה כל עוד האדם אינו פוגע בזולתו- זוהי "השקפה הכופרת". ולא שההשקפה המאמינה אינה מחשיבה את רצון האדם, אדרבא היא רואה בו את הכח המרכזי שבאדם, אלא שהיא עוסקת בעידונו והרמת ערכו של הרצון, מה שאין כן ההשקפה הכפרנית היא הולכת אחרי נטית הלב הנמשכת אחרי כל דבר הנראה מלבב ברגע מזדמן. ומאחר וחפץ האדם משתנה חדשים לבקרים על כן גם אורחות חייו שלו ישתנו מעת לעת, ואם מהותו ותכונתו הטבעית יהיו מאוסים בפניו, הוא בקלות יבוא להחליפם במהות שמוצא אצל אחרים. מכאן אין פלא שהגבר מחליף את שמו, כלומר את מהותו וחלקו המיוחד לו בהגשמת החיים, לשמה של האשה, לתפקד בתפקודי האשה. וכך להיפך, כשהאשה מואסת בחלקה הנשי, היא מבקשת לתפקד בתפקודי הגבר, ואז היא מחליפה את שמה בשמו. וההתנהלות הזו היא המאפיינת את ה"עבודה זרה", שאחת מהן היתה "דרכי האמורי".

גם בתקופתנו אנו רואים התנהלות הדומה ל"דרכי האמורי", אלו המחליפים את "שמו בשמה ואת שמה בשמו", שאין בפניהם דברים מחייבים מעבר למה שתבונתם האנושית אומרת להם, מה שהביא לתופעה של הפמיניזם הקיצוני, של המתירנות ושל שאר הגחמות המתחדשות חדשים לבקרים בחברה המודרנית, אבל במבחן התוצאה לא ראינו שהשינויים הללו הטיבו, לא עם הפרט ולא עם הכלל, לא השביחו את איכות החיים החברתיים, לא שיפרו את הזוגיות, לא שימרו את המסגרת המשפחתית, ולא חישלו את החוסן הלאומי. נהפוך הוא, במבחן התוצאה אנו מזהים שיותר ויותר אנשים ההולכים בדרך הזו מתכנסים בתוך האגואיזם האישי שלהם, שהתחרות וההישגיות הן העומדות במרכז חייהם, מה שמביא להעמדת הפרט במרכז, דבר שהביא להימנעות מהקמת משפחה והולדת ילדים, לבגידות בזוגיות וריבוי הגירושין, מפני שהתועלת האישית קודמת אצלם לאחריות עתידית.

דוגמא להחלפת השמות מוצאים אנו גם באזהרת בתורה: "לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה, כי תועבת ה' אלקיך כל עושה אלה". במעשה הזה יש טשטוש ההבדלים החיצוניים שבין גבר לאשה, שהסכנה הקרובה ממנו הוא ניצול הדבר לזנות כמו שפירש רש"י: "כלי גבר על אשה. שתהא דומה לאיש כדי שתלך בין האנשים, שאין זו אלא לשם ניאוף. וגבר שמלת אשה, לילך לישב בין הנשים", ומעבר לסכנה הזו יש לטשטוש הבדלי המינים השלכה רחבה יותר, היא עלולה להביא את האדם לאורחות חיים היותר נלוזים, למחוזות שלא שערום אבותינו. יחד עם זאת החובה להדגיש כי הצורך לשמר את יחודו של כל אחד מהמינים, את הגבר בשמו ואת האשה בשמה, אסור לו להביא לידי ניצול, לחסום את התפתחות האשה ולמנוע ממנה את שוויון ההזדמנויות. המגבלות היחידות שעלינו להציב בנושא הגבר והאשה הן הנאמנות להלכה, שהיא: הקפדה על כללי הצניעות והקדושה ואחריות לעתיד המשפחה והאומה. וכך כתב הרמב"ם (הל' אישות פט"ו הי"ט) על מעמד האשה: "וכן ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יתר מגופו ואוהבה כגופו, ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי הממון".

על פניו נראה כאילו ההלכה הטילה מגבלות על תפקודה של האשה, אבל האמת היא שאדרבא במקרים רבים לא זו בלבד שאין ההלכה מקפחת את האשה אלא ההיפך, היא נותנת לאשה מרחב וחופש בחירה רחב יותר מאשר לגבר, קחו למשל את חיובי הגבר: הגבר חייב במצוות עשה שהזמן גרמן, מה שמכתיב לגבר את סדר היום שלו, בעוד האשה שפטורה ממצוות אלו היא פנויה לנהל את סדר היום שלה כרצונה. כמו כן הגבר חייב בתלמוד תורה, חיוב שיש בו הכתבה לגבר מה עליו לעשות בזמנו הפנוי, בעוד האשה שאינה חייבת בתלמוד תורה היא בת חורין לעשות כרצונה בזמן שמתפנה לה, (ואם היא רוצה יכולה גם ללמוד בו תורה). הגבר בהגיעו לגיל שמונה עשרה חייב לשאת אשה, ל"כבול" עצמו בהקמת משפחה ולפרנס אותה, בעוד האשה פטורה מכל זה, וגם כאן היא "בת חורין" לעצמה לעשות מה שלבה חפץ ואין עליה חובה להינשא, וגם לאחר שבחרה בנישואין, גם אז היא אינה חייבת לעבוד ואילו בעלה חייב לפרנסה, ואם היא החליטה לעבוד והיא משתכרת יותר ממה שבעלה נותן לה, היא יכולה לומר לבעלה: "איני ניזונת ואיני עושה" (כתובות נח ב), ולנכס לעצמה את משכורתה מבלי לתתו לבעלה. כך שבמקרים רבים יש לאשה חופש רב יותר מאשר לאיש.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
8 תגובות - 6 דיונים מיין לפי
1
כל כך עצוב מה שנשאר ממרכז הרב הגדולה
ישראל | 26-03-2017 10:55
מילא אם היו נשארים ישיבה רגילה כמו עד עכשיו, אבל לאחרונה הם הולכים ונופלים לצד הליברלי
2
לא ראיתי טירוף דעת גדולה יותר
ירחמיאל | 26-03-2017 12:18
לא ראיתי טירוף דעת יותר גדולה מאשר התגובה של ישראל איזה ליברליות יש בציטוט של דברי הראי"ה קוק יתכבד ישראל זה ויקרא שוב את המאמר הנפלא לפני שהוא משליך בוץ
3
תגובה הזויה למאמר נפלא
מרכזניק שאינו עצוב | 26-03-2017 13:38
לא ראיתי תגובה הזויה יותר למאמר הנפלא של הרב פילבר כתגובתו של ישראל תמהני באיזו ערוגה גדל העשב השוטה הזה
4
לכבוד הרב
אמת | 26-03-2017 14:46
רק שכחת דבר אחד-שהאשה מחויבת לשמוע בקול בעלה. אז בת חורין אין פה. בנוסף על האישה להמנע ככל שניתן מלצאת מביתה,ואת זה כותב הרמבם. היא גם פסולה לעדות. כל הדברים שכתבתי נפסקו ברמבם ובשולחן ערוך. לעומת זאת אתה מביא לנו כאן פרשנויות שאין להן זכר בספרות ההלכתית "האשה חופשיה יותר כי היא פטורה ממצוות שהזמן גרמא" אין לציטוטים האלו שום זכר בספרות הפוסקים וחוץ מזה אל תדאג,בעלה כבר ימצא לה מה לעשות. אז בבקשה בלי לנסות לספר סיפורים. מעמד האשה ביהדות נמוך משמעותית מהגבר ושום תרצנות לא תועיל
מציע לך לשבת וללמוד 30 שנה ואולי לאחר מכן תרד לסוף דעתו
שחר | 27-03-2017 8:25
לגופם של דברים לגבי פסלות של אשה לעדות ממליץ לך להעמיק בעניין דרך מאמרו של הרב רצון ערוסי.
תגובה
מיכאל | 26-03-2017 22:56
היי גבר גם מצווה לשמוע בקול אשתו ולא לפי הלכה פגאנית אלא לפי ההגיון ועקרון האיזון הבריא
5
נכון שההלכה לטובת שני המינים אבל
| 26-03-2017 15:56
במציאות הגבר לוקח לעצמו בכח הזרוע יותר זכויות והאשה לוקחת על עצמה יותר חובות כמו שהרבנים שוטפים לה את המוח.התורה אמת אבל בני אדם שקרנים לכן נקרא עולם השקר.
6
אשה לא חייבת לשמוע בקול בעלה לאברהם נאמר עשות כשרה
מנחם | 26-03-2017 20:32
מה שכתוב הוא: איזו כשרה שבנשים העושה רצון בעלה אבל אין חובה הכותב/ת שכח פסוק מפורש: "כל אשר תאמר אליך שרה שמה בקולה" יש לאשה אוטונומיה מלאה על עצמה. גם פסול העדות הוא לטובת האשה שלא לטרטר אותה הציטוט מהרמב"ם הוא לא רלבנטי מאז הרמב,ם החיים השתנו ונשים נמצאות בכל תחומי החיים אפילו חרדיות "אז בבקשה בלי לנסות לספר סיפורים"