העולים החדשים: פוטין ופייסבוק יילכו יחדיו?

ברשתות החברתיות בשפה הרוסית מתקיים דיון סוער אודות הגל החדש של עולים מרוסיה וחבר העמים לשעבר. מי הם הנציגים של "עלייה של פוטין"? | טור דעה

העולים החדשים: פוטין ופייסבוק יילכו יחדיו?
  העולים החדשים: פוטין ופייסבוק יילכו יחדיו? אילוסטרציה. צילום: שאטרסטוק

החברה שלי בשם אינה, אשת עסקים ממוסקבה, ביקרה בארץ לפני כשלוש שנים. היא כעסה בלי סוף: האנשים היו לא נחמדים, האוכל לא טעים, הערים לא יפות, החנויות דלות, השמש שורפת, הים חמים, השפה….אם נגיד בעדינות, היא לא ברורה.

"לעולם לא אחזור לכאן!" היא הכריזה.

דניס הגיע לארץ לשלושה ימים בלבד. יום אחד הוא העביר במשרד הפנים והיה עסוק המתנה בתורים, מילוי טפסים ועריכת מסמכים. את היום השני הוא בילה בקופת חולים ובה המתין בתורים, מילא טפסים, ערך מסמכים ועשה בדיקות. ביום השלישי הוא התלונן על כך שמשעמם לו, והוא סיים את כל הסידורים, ובכלל לא כדאי היה לו להגיע לארץ לשלושה ימים, עדיף היה להסתפק ביומיים. כמובן, הוא לא מתכנן לגור בישראל, כי יש לו עסק מוצלח ברוסיה. אבל הוא נתקל בבעיות עם רשויות העיר בה הוא מתגורר והחליט לקבל אזרחות ישראלית "ליתר בטחון".

מריה שהתה בארץ תקופה ארוכה יותר, בערך חודש. היא ביקרה באתרי תיירות, למדה לשחות בים, התאהבה בחומוס ופלפל. בקיצור, עשתה חיים נעימים, עליזים וחסרי דאגה. אחרי הטיול היא חזרה למוסקבה עם תעודת זהות חדשה והמון התלהבות. כמובן, אין בכוונתה לשים קץ על הקריירה שלה ברוסיה, אולם במידת הצורך היא תמיד תוכל לחזור ארצה לטיפול רפואי או סתם בשביל לנקות את הראש.

אלכס אף פעם לא היה בארץ. לפני כשנתיים נודע לו על כך שאמו חצי-יהודייה. לפני כן הוא היה פעיל בולט במפלגה אופוזיציונית, אבל בזמן האחרון התקציב של המפלגה קוצץ ואלכס מצא את עצמו מפוטר. אבל הוא לא התייאש ועשה עליה לארץ. כיום הוא לא סתם עולה חדש, אלא – פליט פוליטי. וזה נשמע הרבה יותר מרשים ומכובד.

לאולגה יש הורים זקנים ולרומן בן מתבגר. אירנה רבה עם בעלה ורוצה להתאוורר, וארקדי בדיוק יצא לפנסיה. לכל אחד מהעולים החדשים יש סיפור משלו. גלינה רופאה במקצועה, איגור – מהנדס, אנטולי – מאייר ספרי ילדים.  לכל אחד מהם יש בעיות וציפיות, ותקוות וחששות. אולם העלייה החדשה מהמחנה הסובייטי לשעבר שונה עקרונית מכול מה שהכרנו עד אז.

העלייה של פוטין

הם קוראים לעצמם "העלייה של פוטין" או "העלייה הקריאטיבית". אלה אנשים משכילים, עם אמצעים, וחוסר אשליות כלפי החיים. אלה האנשים שהצליחו לעבור תקופה קשה מאוד של שנות ה-90, לבנות קריירה, להקים בית, להרוויח כסף, לחוות אכזבות ואבדות ולצבור ניסיון הישרדות.

הם קונים דירות יוקרה, פותחים מסעדות, מייסדים עסקים ומיזמים קבוצות באינטרנט. הם לא מתלהבים ממבחר גבינות במכולת, הם לא מתפעלים מכבישים מהירים, הם לא מתעלפים מהנופים הקסומים או מפחי זבל בתחבורה ציבורית. הם כבר מכירים. הם ראו את העולם, הם השתזפו בתאילנד ועשו סקי באוסטריה. קשה מאוד להפליא אותם, כי הם שבעים מרוב החוויות.

לעתים הם מתלוננים על ה"פיגור"  ו"הפרובינציאליות" של ישראל. הם סובלים מהיעדרות הבוטיקים של מותגי על, ממגוון האטרקציות הצנוע, מחוסר חיי חברה נאורה וריחוק ממרכזי האופנה העולמים. הם ממתינים בקוצר רוח עד שיקבלו דרכונים חדשים כדי להתעופף באירופה בלי לקבל אשרות.

העלייה של פוטין מאוד פעילה ברשתות החברתיות. לפעמים הם שונאים את פוטין, טראמפ ונתניהו. הם מתייחסים בחשד כלפי הימין הישראלי. באופן תאורטי הם שונאים גם גזענות, סקסיזם, הומופוביה, מלחמה ופגיעה בזכויות האדם. יש כאלה שחורצים גזרי דין לחברה ישראלית חודשיים לאחר העלייה. הם טוענים כי לאומיות זה שרידי העבר, וחושבים שצריך לבטל את חוק השבות (למרות שבזכותו עלו לארץ) כי הוא מפלה על גויים. בלי להבחין בניואנסים של החברה החדשה, הם מסיקים מסקנות פסקניות ודי פשוטות. תשאלו אותם איך לפתור סכסוך בין יהודים לערבים, ומיד תקבלו תשובה.

לנציגי של העלייה של פוטין מדינת ישראל היא האופציה האידיאלית לצאת לעולם המתקדם בלי לגזור חבל התבור עם החיים הקודמים; ליהנות מהפריבילגיות של דמוקרטיה בלי לשאת באחריות; להשתמש בשירותים מודרניים בלי לשלם מיסים.

סכסוך בוער ברשתות החברתיות בשפה הרוסית. אילוסטרציה. צילום: שאטרסטוק

סכסוכים ברשתות החברתיות

יש ביניהם גם ציונים. גם אלה שאוהבים את המדינה ורוצים לפעול למענה. יש כאלה שמתאהבים ממבט ראשון, ויש כאלה שלוקח להם זמן לטעום ולהבין את הטעם החמוץ-מתוק של הארץ. רובם עובדים קשה כדי לבנות את חייהם מחדש. אבל לא שומעים אותם. כי אין להם זמן לבזבז ולכתוב בפייסבוק תלונות, טענות וקיטורים. הם עסוקים בעשייה.

העלייה החדשה גרמה לסכסוך בוער ברשתות החברתיות בשפה הרוסית. חלק ניכר של העולים הוותיקים רואים בחדשים את עצמם לפני כעשרים שנה. אבל ההבדל המהותי בין שני הגלים העלייה הסובייטית בכך שהעולים של שנות ה-90 באו למדינה עם מזוודה שבה מעיל פרווה וכריות שינה, ומאה דולר בכיס. הם באו למדינה מתקדמת שלא הצליחה לקלוט אותם במהירות ובנכונות. הם נאלצו לעבור דרך קשה יחד עם המדינה, לחוות אינתיפאדות, לשרת בצבא, לקבור בנים ולבנות את החברה המשגשגת. לעומת אלה ששהו את התקופה הזו ברוסיה ומדינות אחרות.

דרך אגב, חברתי אינה, זאת שלפני שלוש שנים הכריזה שלעולם לא תחזור לארץ, אתמול התקשרה אליי עם השאלה:

– "האם את יודעת איך מקבלים אזרחות ישראלית?"

"מצטערת. עברתי את השלב הזה לפני המון זמן".

הכותבת: מאיה גלפנד, מחברת ועורכת ספרים וכותבת טקסטים ובלוגים

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

אין תגובות
הצג את כל התגובות