הרב יצא נגד חילול שבת אך העריך את חשיבות הספורט - "דבר שבקדושה"
הצהרה בשם הרב קוק בעיתון "דאר היום" בשנת 1931 עוררה סערה בירושלים. הרב קרא להימנע מחילול שבת אך גם העלה על נס את חשיבות הספורט: "עלינו להשיב לעמנו את גבורת גיבורי יהודה הנחוצה לנו לבניין האומה וארצה"
בימים האחרונים עלתה שוב השאלה החריפה בקשר בין הספורט למדינה היהודית, כאשר היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדבליט, החליט כי ימשיך במדיניות אי-אכיפת החוק בכל הנוגע לקיום משחקי הכדורגל בשבת.
בזמן האחרון קמו להם עצומות וארגונים, כמו "נבחרת השבת", מבית היוצר של איתן זליגר (שבתו לא יכלה להתחרות באליפות ישראל לשחייה אמנותית משום שנערכה בשישי ובשבת), והוא חבר לנחמן רוזנברג במטרה ליצור ארגון שייאבק עבור הספורטאים הדתיים: "לא ייתכן", אמר רוזנברג בראיון לynet, "שבמדינה יהודית דמוקרטית ילד צטרך לבחור בין שבת לספורט".
בכל היסטוריית הספורט של העם היהודית השבת הייתה מחסום כמעט בלתי עביר עבור השחקנים והאוהדים הדתיים. בשנת 2008, התבטא יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, הרב מלכיאור: "בגלל זה המדליה הראשונה של ישראל באולימפיאדה הגיעה כל כך מאוחר. פשוט הוצאנו חצי מהאוכלוסייה".
"בוודאי במציאות יש בכל שבת הרבה יותר מתפללים בבתי הכנסיות מאשר מחללי שבת על ידי ספורט וכדומה. אבל זה הדבר, שאת קהל הראשונים, קול המתפללים, אנו שומעים בבתי הכנסיות בלבד ואילו קול האחרונים נעשה לקול ירושלים, המשמיע בכל העולם כולו את מעשי חילול השבת.
וכל כך למה? מפני שאין מקיימים את "זכור את יום השבת לקדשו". כמו שאחרים משתמשים בזכור את יום השבת לחללו" (הרב עמיאל, פתח "עצרת העם" למען השבת. הצפה 17.5.44)
הזכרנו בעבר, את הרב אברהם (אברמיקו) בכר, שכדי להציל את קהילת הבולגרים בארץ שינה את עמדתו ההלכתית ופסק ש"משחק של מכבי יפו דוחה שבת", מהצד השני כוכב הבייסבול האנק גרינברג סירב לשחק בימים הנוראים, גם במשחק האליפות, לצערם של האוהדים.
המאבק על משחקי הכדורגל בשבת לא התחיל רק בדורנו, וגם לפני קום המדינה הייתה על כך מלחמה ממש. רגע לפני שהתחיל הסטטוס-קוו, גם הרב קוק הביע על כך את עמדתו: על כדורגל בכלל ובשבת בפרט.
"נזדעזעה ירושלים על הצהרתו של הרב קוק על כדורגל"
בשנת 1931, כותב ביומנו ארלוזורוב (11.9) שהחליט בערב ראש השנה ללכת לביקור אצל הרבנים הראשיים: הרב יעקב מאיר והרב קוק. על פגישתו עם הראי"ה הוא משבח בצורה בלתי רגילה:
הרב קוק הוא יהודי מסוג אחר לגמרי. הוא מיצג טיפוס של בר-אורין ומורה רוחני הרבה יותר מחברו. היתה זאת באמת חויה לשבת אתו בחדר-העיון הקטן שלו, המלא וגדוש ספרים, שעות אחדות לפני שהתחיל בתפילות ראש-השנה, הוא יודע על אבות-אבותי הרבנים ושיבח מאד את אבי זקני ואת אחיו שהכירם. אולם מסקנתו המעשית היתה, שבן למשפחה כזאת חייב להתנגד למשחק כדורגל בשבת".
לא סתם הזכיר זאת הרב קוק, כיוון שבשנות ה20' ועד פטירתו הוא היה ממובילי המאבק להפסקת משחקי הכדורגל בשבת. שלושה חודשים לפני כן, העיתונות מכנה את המאבק החריף: "במלחמה סביב משחקי הכדורגל בשבתות הוכרזה שביתת נשק לפי דרישת הועד הלאומי".
החרדים הפגינו נגד המשחקים והובילו להתפרצות למגרש והתנגשות בין-דתית. הנציב העליון בעצמו היה מעורב בסכסוך והוא קרא לפגישה את הרב קוק ואת נציג הוועד הלאומי – בן צבי כדי לנסות להגיע לפשרה
בעיתון דבר משנת 1931 (14.6) נמסר כי מועדון "המכבי" הציע כי "הוא מוכן להתחייב למנוע חילול שבת בשעת משחקי כדורגל על-ידי מכירת כרטיסים". הוועד הלאומי מסכים לדון הצעה זו, אך "הוא דורש להפסיק את המשחק לשבתות מספר".
בספורט יש הרבה עדינות ואצילות נפש
מה הייתה עמדתו של הרב קוק לגבי משחק הכדורגל? בשנת 1926, פרסם אדם בשם "יוסף יקותיאלי" בעיתון "דאר היום" (8.10 עמ' 4) מאמר בשם "על דבר הכדור-רגל בשבת". דבריו נכתבו לאחר הפגנה שנערכה במשחק של מכבי-חשמונאי בירושלים. המפגינים ניסו להפריע למשחק, ובכלל עמדתם הייתה נגד כל ספורט בשבת.
מהעיתונות נמסר כי כנופיית המתפרעים החרדים נשלחו על יד הרבנות כדי להפריע לפעילות הספורטיבית בשבת. בעקבות כך, יצאה משלחת של ועד מכבי חשמונאי אל הרב הראשי, הראי"ה.
מפרסם המאמר, יוסף יקותיאלי, אומר כי גם הוא ביקר את הרב באופן אישי למחרת השבת. וכך נכתב:
"בשיחתנו הנ"ל העמדנו את הרב על הטעות הגדולה להתפרץ בלי רשות ובעיקר בלי לבוא בדברים עם עורכי הספורט לפני השבת. הרב הודה על טעות זו ותירץ אותה בקנאת הדת ובבערות ההמון, הוא אינו נוטה לסקנדלים ומתנגד הנהו לפורענויות, הכל צריך להעשות במתינות ובנעימות".
המשלחת ניסתה להגיע לפשרות והסכם, וכי היא תימנע ככל יכולתה מחילול שבת שכן יש לה רגשות כבוד והערצה לדת ישראל: "בשבת לא ימכרו כרטיסים ליהודים…כמו"כ ייאסר העישון בשבת בכל תחום המגרש. נוסף על כל אלה ישתדלו חברי המכבי למצוא פתרון מתאים ונאה לשאלת הספורט בכלל".
הספורט דבר שבקדושה
לאחר דברי המשלחת, פנה הרב קוק והביע את עמדתו, שקיבלה ביקורת חריפה לאחר מכן, כפי שנראה. כאמור, הדברים באו בשם "יוסף יקותיאלי" שנכח בפגישה. בדבריו אמר הרב קוק את חשיבותו של הספורט ביהדות:
"הספורט הוא דבר שבקדושה, התנועה המכבית היא אחד היסודות הכי חשובים בתנועת התחיה שלנו. בספורט יש הרבה עדינות ואצילות נפש. השקפתי על ההתעמלות נתפרסמה זה מכבר ולא שיניתי אותה. יש בה הרבה אידיאליות, עלינו להשיב לעמנו את גבורת גיבורי יהודה הנחוצה לנו לבניין האומה וארצה".
"דעה משובשת זו היא הדעה המתנגדת לספורט, דעה זו אינה מתאימה לחיים ולמציאות, הן אנו אומרים 'מלך חפץ בחיים' ולכן עלינו להילחם נגד המכשולים שבדרכנו, עלינו לזחק את כוחותינו ולאמצם לבניין האומה".
אולם, למרות הערכתו הרבה את עולם הספורט, קרא הרב קוק באופן ברור: "אבל מצד שני אסור לנו לחלל את השבת, שאיפתנו צריכה להיות לעסוק בהתפתחות הגופנית בכל ימות החול, אך לא בשבת. השבת ניתנה לעניינים רוחניים בלבד".
לאפשר לנוער החרדי לטפל בגופם להבראת העם הכללית
המשך דבריו של הרב קוק לגבי חשיבות הספורט והכושר הגופני יכולה להתאים גם לימינו:
"מקבל אני עליי לעזור לכם בכל ובעיקר בכדי שתוכלו לסדר את פעילותכם החשובות באחד מימי החול. אני אסכים לדבר בציבור, לפנות אל הכלל ואל הפרט בעל פה ובכתב למען ישוחררו הצעירים בזמן קבוע, שיוכלו לפתח את כוחותיהם הגופניים".
"גם מהצד המעשי אוכל לעזור לכם, ישנם ביהדות אנשים גדולים בעלי שאר-רוח שיתמכו בכם בכספם כשידעו שהספורט העברי בא"י עומד על מדרגה גבוהה וקדושה ושאינו נוגע בקדושת הדת. על ידי כך תאפשרו גם להמון ולנוער החרדי לטפל בגופם להבראת העם הכללית".
הרב קוק שמע את הפשרות שניסו להביא בפניו אנשי המכבי, אבל לא יכל הלסכים לחילול השבת למרות המאמצים הגדולים.
הדברים הם כה מוזרים ותמוהים
כמובן שהביקורת לא איחרה לבוא. שבועיים לאחר מכן, ב24.10 הופיעה תגובה בעיתון "דאר היום" בלא שם (מאמר מערכת?). במאמר הושמעה ביקורת חריפה על דברי הרב קוק: "יראו נא חרדי העולם, את הסכנה הנשקפה לעתיד עה"ק משיטותיו של רב זה".
ראשית הכותב מפקפק שדברים אלו יצאו מפי הרב קוק וכי לא סתם הובאו בשם "יוסף יקותיאלי": "נזדעזעה ירושלים לקרוא את הצהרתו של הרב קוק על עניין הכדורגל…גם מתנגדי הרב קוק לא האמינו למראה עיניהם, וכל הקהל היה כמעט בטוח שעוד בו ביום תבוא הכחשה מאת הרב קוק על הדברים האלה".
כמובן שלא באה כל הכחשה מצד הרב קוק, וכותב המאמר מרגיש צורך להגיב "למען ידע העולם החרדי בשל מי הרעה הזאת, מי הוא האחראי העיקרי ומי הוא הסיבה הראשונה לכל סבל הנפש ויסורי הנשמה שירושלים סובלת בשנים האחרונות".
האם נשמע בעולם שרב בישראל יהלל את עבודת ההתעמלות
להלן עיקר טענותיו, וכל הרוצה לשפוט: ציבור החרדים שהפגין נגד המשחקים ומסרו את נפשם למען קדושת השבת, בלי לחשוש מפציעות – אינם "בערות ההמון" כפי שמכנה הרב קוק, אלא אדרבא: צדיקים.
הרב קוק טוען כי "הספורט הוא דבר שבקדושה" ועוד אמרות בזכות חשיבות הספורט – "האם נשמע בעולם שרב בישראל יהלל את עבודת ההתעמלות, תערובת בחורים ובתולות, פריצות והפקרות, יחזק ידי עוברי עבירה".
בהמשך מתייחס הכותב בציניות כלפי רצונו של הרב קוק לעזור כספית ומעשית למען עידוד הספורט בישראל: "הכל כבר טוב ויפה בירושלים, הישיבות ובתי התלמוד תורה כבר עומדים על מכונם ואין צורך באנשי שאר רוח לתמוך בהם…ובאמת אין ספק גם לנו, שבקול קורא כזה יצליח יותר מאשר בעד 'מרכז הרב שלו', מפני שבאמת נמצאים בעלי שארי רוח בישראל אוהבי ספורט".
המאבק ההיסטורי נמצא עד היום, מה שהיה הוא שיהיה.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו