אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום
000
00
00
00

יום השואה בישראל נקבע לפי יום ההולדת של היטלר

מדינת ישראל התעלמה מקביעת הרבנות הראשית, שקבעה מספר שנים לפני הקמת המדינה את יום עשרה בטבת, וקבעה אותו בחודש ניסן האסור על פי ההלכה בהספדים. אך קביעת ה-19 באפריל, חמורה עוד יותר: בכל שנה מציינים בישראל את השואה לפי יום הולדתו של היטלר.

יום השואה בישראל נקבע לפי יום ההולדת של היטלר
  בכל שנה מציינים את יום הולדתו. (ויקיפדיה)

הולדתו של "יום הזכרון לשואה ולגבורה" הייתה בחטא.

כבר בשנת 46' קבעה הרבנות הראשית לישראל את יום עשרה בטבת כ'יום הקדיש הכללי' לזכר נרצחי השואה. הרבנות קבעה גם, כי מי אשר אינו יודע מתי חל יום הרצחם של קרוביו ייחד לו את היום הזה לאמירת קדיש.

אלא שלאחר קום המדינה, קמו שתי ח"כיות מהזרם של 'השומר הצעיר' וקבעו כי יש לייחד יום ל'יום השואה ומרד הגטאות' מתוך התפיסה ה'צבר'ית שיש להתנער מדמות היהודי ההולך כצאן לטבח ולהעצים את ההתקוממות והמרד.

את יום הזיכרון הן רצו לקבוע כזכר ל-19 באפריל 1943, יום פרוץ מרד גטו ורשה. אלא שיום זה חל בערב פסח, ומפני שימי זכרון מציינים בתאריך עברי, נקבע יום הזכרון לתאריך בו חל ה-19 באפריל בשנת 1955 – כ"ז בניסן. ומאז בכל שנה מציינים את יום השואה ביום הזה.

מלבד ההתעלמות מקביעת הרבנות הראשית, שקבעה מספר שנים לפניה את יום עשרה בטבת, כיום הזכרון לשואה, חודש ניסן הוא חודש האסור על פי ההלכה בהספדים. יש איסור לקיים אירועי אבל בחודש ניסן. אותן ח"כיות, אינני יודע אם עשו זאת במזיד או בשוגג, קבעו תאריך שאינו מתאים מבחינה יהודית. וכאשר עושים שגיאה שכזו, היא מתעצמת כפליים.

מרד גטו ורשה פרץ ביום בו החליטו הגרמנים לחסלו. הם קבעו את ה-19 באפריל כיום תחילת המבצע, מפני שלמחרת חל יום הולדתו של היטלר ימח שמו. הגרמנים רצו להעניק לו ליום הולדתו כמתנה את ורשה נקייה מיהודים (יודן-ריין). יוצא אם כן, שעם ישראל מציין בכל שנה, גם אם לא במודע, כיום הזכרון לשואה דווקא את יום הולדתו של היטלר.

המדינה הוקמה 'הודות' לנאצים?!

בנאומים אותם ישאו ראשי המדינה במהלך יום השואה ב'יד ושם' ובטקסים אחרים ברחבי הארץ, יודגש כי מדינת ישראל קמה כדי שלא לאפשר שואה שנייה. לפי משפט זה, כל הצדקת קיומה של מדינת ישראל הוא כדי למנוע רצח יהודים.

משפט זה מקבל גם יישום מעשי, כאשר כל נציג מדינה זרה המגיע לארץ, מוזמן לבקר ב'יד ושם'. מדינת ישראל אומרת לעולם, תראה מה עשית לנו לפני 70 שנה, לכן מגיע לנו מדינה. אלא שאם נתעמק בטיעון זה, נגלה, כי אם כל קיומה של מדינת ישראל נובע רק בגלל השואה, ברגע שלא תהיה שואה, אין הצדקה לקיומה של מדינת ישראל.

רק "הודות" לשואה יש לנו מדינה. אם כן לא הרצל הקים את המדינה, אלא מי שהקים את המנגנון לרצח יהודים. את יום השואה אנו לא רק מציינים ביום הולדתו, אלא גם בעקיפין מודים, שרק בזכותו יש הצדקה למדינת ישראל.

כל אחד הוא נאצי פוטנציאלי?!

צביונו של 'יום הזכרון לשואה ולגבורה', השתנה במהלך השנים. אם בראשית ימי המדינה צוין, כאמור, כ'יום השואה ומרד הגטאות', שבו תפס מקום מרכזי המרד וההתקוממות, במהלך השנים, הועם זכרון המרד וניתן מקום רב יותר לרציחות ולהשמדה. יום השואה לווה בתיאורים מזעזעים, לפרטי פרטים של כל שלב ברצח. באיזה כמות גז השתמשו כדי להשמיד כמה יהודים ועוד מחקרים שירדו לפרטי פרטים של מנגנון ההשמדה.

בשנים האחרונות, השתנה שוב צביונו של 'יום השואה' לאיך זה לא יקרה לנו. איך כל אדם הוא נאצי פוטנציאלי, ואיך נמנע מלעשות בעצמנו מה שעשו לנו. מדריכים ב'יד ושם' מאשימים את המבקרים שם, שחלקם דור שני ושלישי לניצולי שואה, שהם נאצים בפוטנציה. איזו עזות או אטימות צריך בשביל להגיד משפט שכזה?! איך בן אדם במדינת ישראל מסוגל לחשוב שיהודי מסוגל להגיע לרמות אכזריות שמתקרבות למה שעשו הגרמנים?!

יום זכרון שהחל בחטא ושהקו החינוכי המנחה אותו לקוי, הוא בעייתי מאוד. את השואה יש להרחיק מחודש ניסן. את הנרצחים צריך לזכור ולהתאבל בתשעה באב או בצום עשרה בטבת.

את זכרו של עמלק, שונא ישראל מזכירים בכל שנה בפורים ובשבת זכור, הם אלו שהרגו אותנו במצרים, שהחריבו את הבית ראשון ושטבחו בנו בבית שני ובמרד בר כוכבא, שמחקו עיירות שלמות בימי מסעי הצלב, שהעלו אותנו על מוקד בימי האינקויזיציה, ששפכו את דמנו בפוגרומים ושניסו להשמידנו באושוויץ.

את כולם אזכור ולא אשכח.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע
34 תגובות - 34 דיונים מיין לפי
1
בושה של כתבה
גדי | 02-05-2011 11:11
פשוט תתבישו. אין לכם על מה לכתוב? גם אם לא מסכימים עם תהאריך להגיע בפלפולים שאנו מציינים את יום הולדתו של הצורר? כמה נמוך אפשר לרדת ואיפה העורכים האחראים של האתר (בהנחה שכותב המאמר אינו העורך האחראי)??? לגבי חודש ניסן, ספרו נא לי מדוע ולמה לא נושאים נשים לאחר פסח? אסור להתאבל - אה ספירת העומר... כמו כן למה בשבת מברכים אמרו קינת אב הרחמים לזכר קדושי פרעות התתנו? - אה זה אירע בימי חודש ניסן ואייר. גם אם יש חוסר נחת מהתאריך הוא נובע מההדגשה של הגבורה המעטה שהייתה והפיכת הקדושים להרוגים סוג ב' שהלכו כצאן לטבח. רצוי לקרוא עוד כאן http://gadieid.blogspot.com/2010/04/yom-hashoa-holocaust-memorial-day.html
2
התחלקתם על השכל?
יוסי | 02-05-2011 11:11
אילו מסקנות הזויות! היטלר גרם להקמת מדינת ישראל? איזו מסקנה פתלתלה...
3
יום הולדת בתורה
איש_אחד | 02-05-2011 12:12
לעניות דעתי אין כל בעיה לציין את יום השואה ביום הולדתו של הצורר הנאצי. בכל מקרה בתורה יום הולדת מוזכר פעם אחת בלבד - וגם היא בעקבות צורר... (בראשית מ' פסוק כ' - http://kodesh.suit.k12.il/i/t/t0140.htm#20)
4
רח' האדמו"ר מרוז'ין 13 ירושלים
שמואל כץ | 02-05-2011 12:12
כחוקר הרבנות הראשית שחקר נושא זה מחובתי לתקן מספר טעויות קשות. הרבנות הראשית קבעה את עשרה בטבת רק בכסלו תש"ט דצמבר 1948! יום השואה והגבורה נקבע בניסן תשי"א 1951 ולא ב- 1955 ! כך שאין כל קשר בין כ"ז בניסן לערב פסח. כן יש קשר למרד עצמו, כי רצו להבליט את הגבורה הפיזית, אך לא ברור למה נקבע דווקא תאריך זה. ראיתי בארכיון הכנסת את הפרוטוקול של הישיבה שדנה בקביעת התאריך, בראשה עמד הרב מרדכי נורוק מהמזרחי. הם החליטו פה אחד על כ"ז בניסן (לאחר שהצעת הרב נורוק להשאיר את עשרה בטבת לא התקבלה) ללא נימוק למה דווקא תאריך זה. כך שאין זו החלטה אישית של שני חברי כנסת. לפני שכותבים דברים יש לבדוק את אמיתותם ההיסטורית.
5
אדיוט
רוני | 02-05-2011 12:12
6
לכל המתלהמים: מציע לקרוא את המאמר:
| 02-05-2011 15:03
"הויכוח בשנות החמישים בין הציונות הדתית לבין השמאל הציוני על מועד יום הזיכרון לשואה" מאת רוני שטאובר http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16341 המאמר מתאר איך "לאורך שנות ה-50 התנהל ויכוח עקרוני בין אישים מרכזיים בציונות הדתית ('המזרחי', 'הפועל המזרחי' ואחר כך 'המפד"ל') לבין אישי ציבור מקרב השמאל הציוני (מפ"ם ו'אחדות העבודה' – 'הקיבוץ המאוחד') בשאלת קביעת מועד יום הזיכרון לשואה. ויכוח זה שיקף חילוקי דעות מהותיים לגבי הנצחת השואה, ובעיקר לגבי מקומו הייחודי של המרד המזוין בזיכרון הקיבוצי הישראלי. "מטרתו של המאמר היא לבחון את הגישות המנוגדות אשר רווחו בשתי התנועות בשאלת אופיו של יום הזיכרון לשואה, על רקע המאבק האידיאולוגי על עיצוב דמותה של החברה הישראלית, שהתנהל בעשור הראשון לקיומה של המדינה.
7
| 02-05-2011 16:04
יום השואה "נופל" בימי ספירת העומר, שיש בהם מקצת אבלות (לא מסתפרים וכו). לכן לא מדובר בקביעת היום בתקופה משמחת במיוחד
8
שמואל כץ אני מתפלא עליך
צבי יהודה | 03-05-2011 6:06
שמואל כץ איך אתה מתעלם מהעובדה שמרד גטו ורשה החל בתאריך ערב פסח תשג 19 אפריל 43 כל בר דעת מבין שהתאריך הוא איזכור של המרד בגטו ורשה ב1951 19 אפריל היה יג ניסן 1952 כד ניסן יום שבת, 1953 יום הזכרון לחילי צהל 1954 חוה"מ פסח 1955 כז בניסן. עכשיו כבוד הרב שמואל אתה מבין למה רק ב1955 יכלו למצוא תאריך מתאים ל19 באפריל. אז צודק בעל המאמר שהתאריך נקבע לכבוד יום הולדתו של אותו האיש.
9
שמואל כץ טעות היא בידך
אבנר בן נר17 | 03-05-2011 8:08
שמואל כץ טעות היא בידך בדברי ימי הכנסת אין זכר לקביעת יום השואה לכז בניסן בשנת 51. מה שכן יש דיון על על מועד כל שהו שעדין נתון במחלוקת בין נציגי המפלגות על מועד מתאים ח"כ נורוק מהמזרחי שגם הוא היה מורדי הגטו. רצה את יום הקדיש הכללי היו שרצו לציין את יד באלול המתאים ל1 בספטמבר 39 יום תחילת המלחמה כיום הזכרון . רק בשנת ! שומעים! 59 רק בשנת 59! חוקקה הכנסת את יום הזכרון לשואה ולגבורה. עד שנת 59 היו דיונים אינסופיים. וזה הקישור לחוק. http://www.kesset.gov.il/shoah/heb/memorial_law.pdf התיקונים לחוק משנת 61 97 לפני שנת 59 אין זכר לחוק כחוק.
10
טעות נפוצה בישראל
ישראל מאיר | 03-05-2011 10:10
טעות נפוצה בישראל לקשר בין דיני ספירת העומר לדיני שלשת השבועות הנה מגיב 1 כתב "לגבי חודש ניסן, ספרו נא לי מדוע ולמה לא נושאים נשים לאחר פסח? אסור להתאבל - אה ספירת העומר... כמו כן למה בשבת מברכים אמרו קינת אב הרחמים לזכר קדושי פרעות התתנו? - אה זה אירע בימי חודש ניסן ואייר." לא נושאים נשים לא בגלל אבלות בהלכות ספירת העומר סימן תצג לא כתוב אבלות לעומת סימן תקנא שמנכנס אב ממעטין בשמחה וכתב המגן אברהם שאין שמחים בו כלל. מנשבר ס"ק א. בימי בין המצרים לא מתחתנים בגלל חורבן ירושלים ובימי הספירה לא מתחתנים בגלל חורבן הקמת המדינה היהודית בימי מרד בר כוכבא על ידי רבי עקיבא ו24 זוגות התלמידים שהיו תלמידיו של רבי עקיבא ואולי תלמידי של בר כוכבאו. (חיילים שומרים בזוגות ודי לחכימא ברמיזה.) אמירת אב הרחמים עד הקמת המדינה נחלקו הדעות בין תלמידי הגר"א לשאר העולם. לדעת הגרא מי שאומר אב הרחמים בשבת מברכים לאייר בניסן צריך לומר אב הרחמים בשבת מברכים לאב בתמוז ומי שלא אומר בשבת מברכים אב בטח שלא צריך לומר בשבת מברכים אייר וסיון. אבל כידוע הקמת המדינה הציונית על ידי "הכופר" בן גוריון העבירה חלק מאחינו החרדים על דעתם ולכן היום אפשר למצוא בלוחות כגון טיקוצינקי ולצערנו כולל הלוחות של היכל שלמה שאומרים שצריך לקרוא את אב הרחמים בשבת מברים אייר וסיון. חשוב לדעתת שעד היום תלמידיו של הר דושינסא שהיה חרדי למהדרין לא שינו ממנהגם ואינם אומרים אב הרחמים במברכים אייר. יש כמובן שתלו את האמירה של אב הרחמים במברכים אייר וסיון בשילוחים שהיו באותם ימים מהונגריה.
11
הכל מן השמים
אברהם | 03-05-2011 13:01
גם השואה, גם שעבוד מצרים. וכך קביעת יום השואה נגד רצון הרבנות הראשית כדי שנבין שהיוזמה היתה נבלה ולא מקובלת בשמים, ע"י אנשים ששנאו את התורה ואת מציגיה מכל סוג, נפל התאריך ביום המר הזה יום הולדת של אותו איש, יש"ו. אין דבר אקראי ...
12
יום ההולדת של פרעה היה בראש השנה.
אהוד | 03-05-2011 15:03
ביום ההולדת את פרעה השיב את שר המשקים. שנתיים אחר כך פרעה חולם ומוציא את יוסף מהבור ועל פי חז"ל היה זה בראש השנה. ודוק
13
מצד שני
ליאור | 04-05-2011 6:06
זה דווקא מנציח את מציאותו של האדם השפל הזה ולכן את הכרחיות היום הזה לדידם של אלה שמכחישים.
14
לשמואל כץ היקר היום נודע לי
אבנר בן נר17 | 15-05-2011 23:11
היום נודע לי שביום כז בניסן תשטו 19 אפריל 1955 חגגו פה בארץ את תחילת ההתישבות בעיר אופקים. אם יום השואה היה משהו ממלכתי בשנת 51 כפי שאתה מעלה. היעלה על הדעת לקבוע את יום עלית העיר אופקים לאותו יום של יום השואה.
15
מישהו הבין מה הבעיה
לא מבינה | 16-05-2011 1:01
להיות עצובים ביום ההולדת של היטלר?
16
ללא מבינה
אבנר בן נר 17 | 16-05-2011 10:10
היום העברי הוא ערב פסח בכז בניסן לא החל מרד גטו ורשה וגם לא הסתיים מרז גטו ורשה (אמנם הרב ישראל מאיר לאו כתב כך בספרו אך העובדות אינם כך). התאריך נקבע על פי תאריך תחילת המרד שאז באמת היתה גבורה. המרד החל בערב פסח בערב פסח אנחנו לא עצובים לא בגלל מותו של היהודי ישוע הנצרי יש"ו שנתלה בערב פסח, ולא בגלל יום הולדת 20 אפריל 1943 של התלמיד היטלר יש"ו.
17
ככה זה שחוזרים למולדת בגלל סיבות טפשיות כגון אלו
סבון | 18-04-2012 22:10
מי שחושב שהוא בא לארץ על מנת לקבל מקלט: - יושווה על ידי כל העולם לנאצים, בכבודו ובעצמו. - למרות כל ההצהרות המנופחות והנפוחות, הוא לא ינסה להגן על עצמו מאיראן, למרות "לקח השואה" מונח ביבים מפוקפק. - יביט בשוויון נפש אחרי מסתנני עבודה "מחפשי מקלט", כמוהו, נכנסים לביתו באין מפריע, עד שסופם להעיף אותו מביתו. - יודע שהכסף הוא ערך עליון, הוא ואין בלתו. מכאן כל עולם הערכים המעוות נגזר ממילא. - אולי מתישהו ביום מן הימים, יבין שהוא חזר הביתה, ובית לא עוזבים, כי הוא הבית. עליו מגינים שלא על מנת לקבל שכר, זה לא בית של מישהו אחר עליו הוא מופקד לשמור תמורת שכר או כדומה.
18
אתה מסתפר ומתגלח בימים אלו של סוף חודש ניסן??
נתנאל | 18-04-2012 22:10
אם הימים הללו כ"כ אסורים בצער, כפי שאתה טוען מדוע נוהגים ישראל קדושים מנהגי אבלות בימי ספירת העומר החלים בחודש ניסן?ואף אחד לא מציין את תאריך הולדתו של הצורר, בגלל שמציינים בכלל את התאריך העברי. אבל גם לו יהי כדברך - ומה ראית רע בזה, והרי זהו הניצחון הגדול שלנו על אותו צורר.וודאי שמדינת ישראל לא הוקמה ע"מ שלא תהיה שואה שנייה, הציונות התחילה עוד הרבה לפני השואה. אבל חלק עיקרי מתפקיד המדינה הוא לדאוג שאן לא תהיה שואה שנייה, אין זה תפקיד שיש להתבייש בו. נכון למדינה צריכים להיות ייעודים רוחניים גדולים יותר, אבל גם עצם הריבונות שלנו, ועצם היכולת שלנו להגן על עצמנו - ואפילו לומר "לא" לארה"ב כשצריך, זה אחד הייעודים הגדולים של המדינה.בשביל לטעון טענות חשובות, לא צריך לכעוס כ"כ...
19
גועל נפש של כתבה
דניאל | 18-04-2012 23:11
פשוט מגעיל ביום השואה לקרוא דברים כאלה.א. כל האשכנזים נוהגים מנהגי אבילות כבר שבוע בגלל ספירת העומר - אז מספיק עם הצביעות שאין מנהגי אבילות בחודש ניסן- כבר שבוע שלא משמיעים מוסיקה בערוצים החרדייםב. יום השואה נקבע שבוע לפני יום הזיכרון שהוא יום לפני יום העצמאות הבעל"ט ה' באייר. מי שלא מבין את גודל הנס שעשה הקב"ה רק שלוש שנים אחרי שואת עמנו יכול לכתוב כתבה כזאת.ג. בעזרת השם שתזכו לראות את האור הגדול של ראשית צמיחת גאולתנו. מי שלא רואה לא מאמין בנס של המדינה- לא רוצה לעשות צבא וכו' שלפחות ישמור על שקט וילמד תורה בשביל כל עם ישראל..
20
מאמר שקרי ונבזי
נעם | 18-04-2012 23:11
טיפשותו של אדון יואלי מופגנת ברבים. חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה נחקק ב-1959 כמו שאפשר לראות באתר הכנסת. באותה שנה 19 באפריל יוצא בי"א בניסן אם תהיתם. לפני החוק היה יום הזיכרון ללא חוק מסודר, אבל הוא נקבע ב-1951. למי שתוהה 19 באפריל יוצא בערב פסח באותה שנה. הזלזול הבוטה בטענה שכולנו יכולים לעשות מעשים נוראיים היא פשוט טיפשות. הייתי מציע לך לקרוא קצת על המחקרים של מילגרום וזימברדו בשביל לחשוב על הנושא קצת יותר לעומק. וחוץ מזה, לדעתי בטענה שמדריכי יד ושם מאשימים אנשים שהם דור שני ושלישי בהיותם נאצים בפוטנציה יש עילה לתביעה על הוצאת דיבה (מעבר לשקר המכוער עצמו). גועל נפש.
21
עובדות יש לבדוק!
חפשו בוויקיפדיה | 19-04-2012 0:12
היטלר ימח שמו וזכרו לא נולד ב20 לאפריל אלא התאבד ביום זה כלומר היטלר מת ביום זה ולא נולד באופן סימבולי להליכתו של הצורר הנאצי בעוד אנו חיים ועומדים על תילנו. אם כן טעות במאמרכם עשו גוגול!
22
ןלמה היטלר בכותרת ?
עכ | 19-04-2012 1:01
אריה יואלי תעשה טובה ותעיף את התמונה של הרוצח הזה.זה לא מחמיא לאתר ולא ממש מושך את העין.סתם מציק שבאתר יהודי כזה הפרצוף שלו מופיע.
23
הסיבה האמיתית לקביעת 10 בטבת ע"י הרבנות
שמאל אדום | 19-04-2012 3:03
חוסר הרצון/יכולת של הדור הדתי הנוכחי להוסיף/לגרוע מהדת. זה מתבטא גם בכמעט אי ציון יום העצמאות ויום הזיכרון ע"י דתיים(עלאק הלל שהרוב לא אומר אותו).יום השואה מרכזי בהיסטוריה היהודית הרבה יותר מצום גדליה, יותר מנס פורים. אבל את תענית אסתר וצום גדליה קבעו חז"ל והיום אין חז"ל אז אי אפשר להוסיף יום צום. אז פתרו את הבעיה ע"י "הבלעה" של האירוע בתוך צום שכבר קיים וככה חמקו מלתת מענה/הלכה מה עושים ביום זיכרון שכזה.הקביעה של הרבנות ב46 היא בסה"כ עוד תכסיס התחמקות של המימסד הדתי בן זמננו מלעדכן את הדת המיושנת והתקועה הזו או לתת מענה לשינויים של הדור.כנ"ל רצח רבין ע"ה.
24
למה אתר סרוגים חמורים מטופשים ומביאים את תמונת העמלקי
פנחס קנאב | 19-04-2012 6:06
תמחה את זכר עמלק ואפילו תמונתו
25
גהני גהינם
| 19-04-2012 8:08
גהני גהינם
26
כתבה מיותרת ויוצרת ריב ללא צורך. עכשיו נקבע היום, ניחד
אותו לזכרון השואה. | 19-04-2012 9:09
27
הרבנים הראשיים מתנגדים ליום הזה
בלפור רומנוב | 19-04-2012 9:09
הרב נסים לא הגיע מעולם לטקסים האלו הרב אונטרמן לא הגיע מעולם לטקסים האלו. הרב הנקין מהקבוצים לא אוהב את התאריך הרב שפירא התנגד לתאריך הרב אליהו התנגד לתאריך במוסדות החמד לא חגגו את היום הזה כשהיינו ילדים לפני 30 שנהמה נהיינו דתיי מחמד
28
יום השואה ואבלות ספירת העומר
שאלה | 19-04-2012 18:06
לא הבנתי את מה שהרב אמר אז וגם את מה שכתבת במאמר.אם כבר יש אבלות בימים אלה בעקבות מות תלמידי רבי עקיבא ,מה הבעיה "להלביש" על הזמן הזה עוד יום זיכרון ואבלות? ובכלל עם כל הכבוד למה בכלל להתאבל בימים אלה אם הם ימים שמחים.
29
מה אתה מבלבל את המוח
אבנר | 20-04-2012 15:03
יום השואה נקבע בזמנו במסגרת ההחלטה לקדש את עניין המרד בגרמנים. הוא נקבע ליום פריצת המרד בגיטו ורשה. האירוניה בדבר התבררה לאחר פרסומו של ספרו של פרופ' ארנס על כך שאת עיקר הלחומה במרד ביצעו דווקא הרביזיוניסטים ולא אנשי השמאל.
30
לאבנר 20/04/2012
בלפור רומנוב | 22-04-2012 0:12
אתה אומר: "יום השואה נקבע בזמנו במסגרת ההחלטה לקדש את עניין המרד בגרמנים." "הוא נקבע ליום פריצת המרד בגיטו ורשה."19 אפריל תש"ג.לא היה בכז ניסן תש"ג אלא ביד ניסן ערב פסח תש"ג. אין חולק שהמרד החל ב19 אפריל. אבל חוצפה כזו לקבוע את יום השואה לערב פסח אפילו זקני מפאי לא העזו לעשות.
31
ת"א
שי | 22-04-2012 10:10
האמת שהחרדים מנסים להסביר כבר שנים ולא מקבלים את טענותייהם בשם "הממלכתיות" שהורסת אותנו כבר שנים....
32
רק לידיעתך מר יואלי היקר:
מרב | 07-04-2013 22:10
בראש הוועדה שקבעה את "חוק הזיכרון לשואה ולגבורה" עמד לא אחר מאשר מרדכי נורוק - איש המזרחי. אמנם גם הוא לא היה כ"כ שבע רצון מההחלטה לשנות מקביעת הרבנות הראשית, אך משנתקבלה ההחלטה היה הוא זה שהציג אותה לכנסת ואלו מילותיו: "אנו צריכים לבחור בתאריך מובהק המתאים גם לזמן רוב השחיטות של יהדות אירופה ולמרד הגטאות שהתקיים בחודש ניסן... נורוק ציין כי ייחודו של המועד שנבחר, כ"ז בניסן, הוא בכך שהוא מסמל מחד גיסא את המרד ומאידך גיסא את החורבן, שכן הוא חל "בימי הספירה, שבהם הושמדו על ידי אבות אבותיהם של הנאצים, אנשי מסעי הצלב, קהילות קדושות רבות". אז אם אתה לא מתחבר ליום שבו כל העם מציין את יום השואה (וגם הרבנים הראשיים משתתפים בטקס זה), אתה מוזמן להתחבר לחיבור עם מסעי הצלב.
33
אולי כדאי שהכותב ה"מלומד" יבדוק את השטויות שהוא חושב
גולן | 08-04-2013 2:02
סביב קביעת התאריך שייוחד ליום הזיכרון התנהל דיון שעיקרו איזה יום יוכל לסמל את תקופת השואה. כאשר התנהל הוויכוח סביב השאלה הזו, הגישה לגבי זיכרון השואה הייתה להלל את האתוס של היהודי הלוחם, את אלו שנאבקו בנאצים. רק בעשורים מאוחרים יותר התגבשה גישה שכללה בזיכרון השואה גם גיבורים מסוג אחר - אלו שעמדו בזוועות המלחמה וקידשו את החיים, ילדים שהבריחו מזון וכדומה. בשל כך, רצו לייחד את יום השנה לפרוץ מרד גטו ורשה כיום הזיכרון לשואה ולגבורה. אולם המרד בוורשה פרץ ב-19 באפריל 1943, י"ד בניסן ערב חג הפסח ה'תש"ג, וערב חג הפסח איננו תאריך מתאים ליום זיכרון לאומי. לבסוף הוחלט בשנת 1951 לקבוע את כ"ז בניסן - תאריך שהוא שישה ימים לאחר תום חג הפסח ושבוע לפני יום הזיכרון לחללי צה"ל.
34
אם כבר כותבים, מוודאים לפני...
אני | 08-04-2013 13:01
סביב קביעת התאריך שייוחד ליום הזיכרון התנהל דיון שעיקרו איזה יום יוכל לסמל את תקופת השואה. כאשר התנהל הוויכוח סביב השאלה הזו, הגישה לגבי זיכרון השואה הייתה להלל את האתוס של היהודי הלוחם, את אלו שנאבקו בנאצים. רק בעשורים מאוחרים יותר התגבשה גישה שכללה בזיכרון השואה גם גיבורים מסוג אחר - אלו שעמדו בזוועות המלחמה וקידשו את החיים, ילדים שהבריחו מזון וכדומה. בשל כך, רצו לייחד את יום השנה לפרוץ מרד גטו ורשה כיום הזיכרון לשואה ולגבורה. מרד גטו ורשה החל עקב ניסיונו של יורגן שטרופ לרצוח את כל תושבי הגטו במועד זה, ולהגיש "הישג" זה לפיהרר ליום הולדתו, החל בתאריך 20 באפריל. מכיוון שכך יש סמיכות זמנים בין יום השואה ויום הולדתו של היטלר, ולכן אחת לכמה שנים השניים אכן מצטלבים. אולם המרד בוורשה פרץ ב-19 באפריל 1943, י"ד בניסן ערב חג הפסח ה'תש"ג, וערב חג הפסח איננו תאריך מתאים ליום זיכרון לאומי. לבסוף הוחלט בשנת 1951 לקבוע את כ"ז בניסן כיום הזיכרון לשואה, שישה ימים לאחר תום חג הפסח ושבוע לפני יום הזיכרון לחללי צה"ל. ‏‏[1] סמליותו הדתית של התאריך באה לידי ביטוי בכך שהוא חל בימי ספירת העומר שהם ימי אבל לעם ישראל. סמליותו הלאומית באה לידי ביטוי בכך שהוא חל שמונה ימים לפני יום העצמאות ובכך מדגיש את המעבר של הלאום היהודי "משואה לתקומה".