הרב ד"ר יהודה ברנדס: הסיבה שיותר אקדמאים עושים הסבה לחינוך

‏תופעה שהולכת ומתרחבת בעולם המכללות לחינוך היא תופעת מעבר אקדמאים, בוגרי אוניברסיטה, ללימודי הוראה. ראש מכללת הרצוג, הרב ד"ר יהודה ברנדס מסביר למה

הסיבה שיותר אקדמאים עושים הסבה לחינוך

‏תופעה שהולכת ומתרחבת בעולם המכללות לחינוך היא תופעת מעבר אקדמאים, בוגרי אוניברסיטה, ללימודי הוראה.

קיימים כיום שני מסלולים עיקריים להכשרת אקדמאים להוראה. מסלול "הסבת אקדמאים" שמקנה תעודת הוראה, ומסלול M.Teach שמקנה תואר שני בחינוך ותעודת הוראה. מספרם של הפונים למכללות למסלולים אלה גדל והולך בשנים האחרונות. חלק מהפונים מגיע ללימודי הוראה במכללות ישירות מן האקדמיה, אך רבים מהם פונים לתחום אחרי שנות עבודה בתחומי תעסוקה אחרים.

מה מניע את האקדמאים, חלקם בעלי מקצועות חופשיים יוקרתיים בתחומי המשפטים, הכלכלה וההי-טק, לפנות להוראה? מראיונות עם הסטודנטים אפשר ללקט מספר גורמים: ראשית, בעקבות הפעלתן של תכניות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה", השתנה בשנים האחרונות לטובה הדימוי הנמוך של מקצוע ההוראה, הן מבחינת שכר והן מבחינת מעמד המורה.

שכר המורים נתפס היום כשכר הוגן שמאפשר קיום בכבוד. יציבות וביטחון תעסוקתי, והיקף סביר של ימי הוראה וחופשות, מהווים תחרות של ממש לשכר הגבוה של המקצועות החופשיים. בעולם התעסוקה היוקרתי, מתחייבים העובדים לשעות עבודה בלתי מוגבלות תמורת השכר הגבוה, והם פועלים בתנאי תחרותיות עזה וניידות גבוהה שיש עמהן חוסר ביטחון תעסוקתי. עד לא מכבר, נחשבה ההוראה למקצוע נוח לאימהות בשל ההתאמה למסגרות הלימודים של הילדים. כיום, גם גברים פונים למסלולי ההוראה בשל הסיבות שמניתי.

תרבות יהודית-ישראלית

בנוסף לשיקולים המעשיים, אי אפשר להתעלם גם מן השיקולים הערכיים. גילינו שלא מעט עובדים בשוק התעסוקה חשים בשלב מסוים של חייהם שחסר להם משהו לנשמה. המרדף האינסופי אחרי תפקידים, קידום וכסף, מייגע ומרוקן את הלב ואת הנפש. אנשים טובים פונים לעסוק בחינוך והוראה מכיוון שהם רוצים לתרום לחברה, לעסוק בעשייה ערכית, וכן, לא מתביישים לומר את המילה: 'אידיאלים'. השיפור במעמד המורים, העיסוק המרובה של התקשורת בנעשה בתחום החינוך, הדומיננטיות של שרי החינוך האחרונים, והביקורת על חולשותיה של מערכת החינוך העצימו את ההכרה בחשיבותו של החינוך בעיצוב פני החברה הישראלית. יותר ויותר ישראלים מבינים שלא די לעמוד מנגד ולהתלונן; מי שרוצה להשפיע, חייב להתייצב ולהשתלב במערכת החינוך.

במסגרת תכנית הסבת האקדמאים במכללת הרצוג משתלבים הלומדים בכל תחומי הדעת הנלמדים במכללה. יש הפונים למקצועות היהדות, החברה והרוח, אבל לא מעטים פונים גם לתחומים הכלליים, הנחוצים מאוד למערכת החינוך: מתמטיקה, אנגלית ומדעים.

תכנית ייחודית שפתחנו השנה, בעקבות יוזמה נמרצת של משרד החינוך, היא התכנית להכשרת מורים להוראת המקצוע "תרבות יהודית-ישראלית". תכנית הלימודים החדשה במקצוע זה מקיפה כיום את כיתות א-ט בכל החינוך הממלכתי. מובילי התכנית במשרד החינוך דורשים שאת המקצוע ילמדו רק מורים שהוכשרו לכך, ולכן קיים צורך מתרחב והולך להכשרת מורים ייעודית לתחום זה: לתואר ראשון ושני, להשלמת הסמכה של מורים מן המערכת, ולהסבת אקדמאים.

חבורה של מדריכים ומדריכות מן המכינות הקדם-צבאיות המעורבות (לדתיים ולחילוניים), חדורת מוטיבציה ותחושת שליחות, עם הרבה ברק בעיניים, החלה השנה את לימודיה במכללה בתכנית הכשרה ייחודית זאת.

המגמות המתוארות לעיל מעידות על ההכרה המתעצמת בערכו של החינוך. הזהות היהודית-ישראלית, הנורמות המוסריות והשיח הציבורי והחברתי במדינת ישראל בדור הבא, כמו גם ההצלחה הכלכלית והטכנולוגית בעתיד – מתעצבים במערכת החינוך. התובנה הזאת קוראת לכל מי שאכפת לו ומתאים לעסוק בחינוך – להצטרף. גם אם לא ייהפכו להיות מורים גמורים, יוכלו לתרום באופנים שונים למערכות החינוך הפורמליות והלא-פורמליות.

==

הרב ד"ר יהודה ברנדס הוא ראש מכללת הרצוג לחינוך.

מכללת הרצוג תגריל סוף שבוע זוגי בין מי שיתייג אנשי חינוך בפוסט שלהם בפייסבוק לכבוד יום המורה.

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

אין תגובות
הצג את כל התגובות