הרב יוסף וייצן פותח את חודש הארגון של עזרא

רב תנועת הנוער עזרא, הרב יוסף וייצן פותח את חודש הארגון שעומד בסימן "ומדובקים ביראתך". בעת הזאת האתגר של הדבקות, האתגר שלא להסיח את הדעת לזרם המידע שמציף אותנו מבעד למסכים הוא האתגר המרכזי שלנו

הרב יוסף וייצן פותח את חודש הארגון של עזרא
  הרב יוסף וייצן

ומדובקים ביראתך

בעקבות מימרה של ריש לקיש ששיבח את ילדי התלמוד תורה התעורר רב פפא ושאל את חבירו אביי האם התורה שלומדים תינוקות של בית רבן חשובה יותר מהתורה שלנו תלמידי החכמים. הרי אנו עמלים ומגיעים להישגים גדולים יותר בתורה מאשר תינוקות של בית רבן.

על כך ענה לו אביי שהתורה היוצאת מפיהם של תינוקות של בית רבן מקיימת את העולם וחשובה יותר מהתורה של גדולי החכמים משום שאינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא. [ע"פ תלמוד בבלי שבת קיט/ב]

אביי מדגיש את ההבל שנלווה ללימוד. אין ספק שמבחינת עצם הדיבור אין כלל להשוות בין האיכות והעומק שיש בתורה של רב פפא ואביי לתורה הנלמדת על ידי התינוקות. אולם לכל תורה יש את ההבל שנלווה לה. ההבל זה הרוח שאין לה צבע ואין לה נוכחות כשלעצמה והיא טפילה ללמוד. אולם היא הדבר שמייצר את סביבת הלימוד. כשם שיש הבל בשעת הלימוד יש גם זמנים בהם האדם לא לומד. האם זמנים אלו נקיים, טהורים, והם רק זמנים של עיכול ורווח בין זמני הלימוד או שהם מתמלאים בדברים שהם סוטים ממה שנעשה בזמן הלימוד. כאן מזהה אביי את היתרון שיש בתורה של תינוקות של בית רבן שלא טעמו טעם חטא ונשארת תורתם בתמימותה ונקיונה.

להתמסר לקב"ה

לאחר שהתורה מצווה אותנו במקומות רבים על אהבת ה' ועל יראתו מוסיפה התורה את הציווי להדבק בקב"ה. האם הדבקות היא "לאהוב בגדול" או "לירא בגדול" עם כל כוחות הנפש שיש בנו? הרי כבר נאמר "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך"?

כשאנו אוהבים אנו מרגישים קרוב חווים חיבור וחיבוק גדול. אנו מכוח האהבה מוכנים להתמסר ולראות את הקשר עם הקב"ה כדבר היחיד שממלא אותנו חיים. כשאנו יראים אנו מתמלאים בהתפעלות מהגודל ומבטלים את הנוכחות שלנו אל מול הנוכחות האלוקית.

תנועת האהבה היא הריצה אל ה'. ותנועת היראה היא לקיחת המרחק והבנת המגבלות האנושיות אל מול הודאות והאמת האלוקית. נדרשת מאתנו התרכזות רבה כדי לזכות לתנועות אלו. בכל בוקר וערב אנו בקריאת שמע מתרכזים בתנועה של אהבה ובתפלת העמידה אנו מתרכזים בתנועה של היראה. עם כל מאמצינו לשעות של אהבה ויראה יש גם שעות של מנוחה והפסקה מההליכה המאמצת. בשעות אלו אנו נבחנים במידת דבקותנו. הדבקות היא המדרגה שבה האדם קשור ומחובר גם בבין הזמנים.

הרוצה להיות דבק תמיד ולא רק בזמנים של התעלות והתרכזות לא מסתפק בעת האהבה להתאהב עד כלות הנפש ובעת היראה להתפעל ולבטל כל דבר שעלול לסתור את התוכנית האלוקית, עליו להכיר בכך שכל החיים מקבלים את משמעותם רק מפני שהם מובילים לשעות המיוחדות האלו ומושפעים מהשעות הגדולות האלו.

במעבר מקדושת השבת אל עבר ימות החול אנו מבקשים : אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָחֵל עָלֵינוּ הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם…. וּמְדֻבָּקִים בְּיִרְאָתֶךָ: בקשה זו יכולה להתפרש כבקשה לכך שגם בימות החול יהיה לנו רגעים תרכיזים של דבקות ביראה. אולם ניתן לפרש שמכוח היראה בה זכינו בשבת כל ימות החול יהיו מדובקים ומחוברים. [מפי מו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל]

חיים מדובקים ומחוברים

חיים ללא דבקות הם חיים בהם כל רגע עומד בפני עצמו. אין ערך אחד שיכול לאחד ולחבר בין כל הרגעים. כך חייהם של הרשעים החיים חיים מפורדים. "יתפרדו כל פועלי אוון". אולם מי שזוכה לדבקות חייו כולם מדובקים ומחוברים. כל נשימה ונשימה קשורה להללויה.

בעת הזאת האתגר של הדבקות, האתגר שלא להסיח את הדעת לזרם המידע שמציף אותנו מבעד למסכים הוא האתגר המרכזי שלנו. ולוואי ונתגבר ונהיה מדובקים ומחוברים באמת ולא דרך מסכים שאין בכוחם לחבר ולהדביק.

נסיים בדברי הרמב"ן [רמב"ן על דברים פרק יא פסוק כב ] על מדרגת הדבק: ויתכן שתכלול הדביקה לומר שתהיה זוכר השם ואהבתו תמיד לא תפרד מחשבתך ממנו בלכתך בדרך ובשכבך ובקומך,…… אבל הוא לפני ה' ויתכן באנשי המעלה הזאת שתהיה נפשם גם בחייהם צרורה בצרור החיים .

==

הרב ש. יוסף וייצן הוא רב תנועת הנוער עזרא.

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

אין תגובות
הצג את כל התגובות