מה נוכל ללמוד מהתפילה של יעקב לתפילה שלנו? - סרוגים

מה נוכל ללמוד מהתפילה של יעקב לתפילה שלנו?

מה נוכל ללמוד מהתפילה של יעקב לתפילה שלנו?
  (צילום: שאטרסטוק)

בתחילת הפרשה יעקב אבינו מתכונן לפגישה עם עשו – בתפילה, בדורון ובמלחמה. התפילה מופיעה בפסוקים הבאים: "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֱלֹוקֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאֱלֹוקֵי אָבִי יִצְחָק ה' הָאֹמֵר אֵלַי שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ. קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת. הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים. וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב".

מה נוכל ללמוד מהתפילה של יעקב לתפילה שלנו? בעיקר ננסה להעמיק בפסוק של "קטנתי מכל החסדים ומכל האמת".

רבנו בחיי למד מתפילתו של יעקב, עיקרון לתפילות כולם. מתחילים בתודה, בהודאה ואחר כך מבקשים: "ראוי לאדם להתבונן בתפילתו חסרון עצמו ופחיתותו… ושיתבונן בריבוי חסדי ה' יתברך וטובותיו עליו.. ואחר שיתבונן בכל זה- ישאל צרכיו".

אדם קם בבוקר, פותח את עיניו וקודם לכל הוא אומר תודה! "מודה אני לפניך". אחר כך אפשר לבקש, לשאול ולראות אולי גם מה חסר, לאן עוד צריך ונכון להגיע. זו דרכה של תורה גם בהכוונה של מערכת היחסים של בין אדם לחברו. המידות הטובות שמונה המשנה: "עין טובה.. לב טוב…"

הרב מדן למד שלצד מה שאומרת הגמרא שיעקב תיקן תפילת ערבית בסיפור בבית אל: "יעקב תיקן תפילת ערבית. שנאמר: ' ויפגע במקום וילן שם' ואין פגיעה אלא תפילה" (ברכות כ"ו) ייתכן שגם תפילה זו של יעקב לקראת הפגישה עם עשו העלול להכותו- מתאימה ל"השכיבנו" שבתפילת ערבית: "והסר מעלינו אויב דבר חרב.." החטא שממנו ירא היה יעקב הוא כריתת הברית עם לבן. חידוש מרתק, לא נאריך…)

מה משמעות "קטנתי מכל החסדים ומכל האמת"?

רש"י כתב:"נתמעטו זכיותי על ידי החסדים והאמת שעשית עמי, לכך אני ירא, שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשיו".

יעקב אבינו חשש שריבוי החסדים שה' גמל עמו לא מותירים לו זכות להינצל מיד עשו.

ננסה ללמוד שתי תורות שלימד ה"שפת אמת" על כך:

1. "קטנתי מכל החסדים. שמעתי מכבוד מו"ז ז"ל בשם הרב הק' מלובלין ז"ל שגם מה שקטן בעיניו הוא מהחסדים של הש"י.."

שורה אחת, שעליה עומדת כל התורה כולה.. ה"שפת אמת" מביא בשם החוזה מלובלין, שכשאדם מכיר בקטנותו ושפלותו ("קטנתי"), גם זה- חלק מהחסדים שגמל אתו ה' ("מכל החסדים"). שלא לפי הפשט, כדרשה חסידית, הוא שם מקף בין המילה "קטנתי" למילים "מכל החסדים". חסד עשה איתי הבורא, אומר יעקב, שאני מבין וחש קטן ושפל רוח… זה פירוש עמוק מאוד.
באותו כיוון במאמר הרבי לפרשת וישלח "קטנתי מכל החסדים" מסביר הרבי, על פיאגרת הקדש ב' של אדמו"ר הזקן שכל החסדים שה' עושה עמנו אינם צריכים לפעול גאווה אלא ענוה – קטנתי".

2. "אבל מי שאומר לפני הבורא יתברך קטנתי הוא שהכיר את עצמו וראה שיודע הוא שכל החסדים ואמת שעשה עמו הבורא יתברך אינו בזכותו… ועיקר הפרוש קטנתי מכל החסדים ומכל האמת. הוא שיעקב אבינו ע"ה ידע כי כל העולם תלוי בו ובזרעו, והשי"ת הראה לו כי כל החסדים והאמת שהקב"ה מטיב לעולמו הוא על ידו ובאמצעותו. וזהו שאמר, "ואיטיבה עמך", כלומר באמצעיות מעשיך… וכן צריך כל איש ישראל לידע שהכל תלוי בו ובכוח זה יערוך תפילה להבורא יתברך.."

ה"שפת אמת" מתחיל שהחסד שעשה עמו הבורא "אינו בזכותו" הוא ממשיך, לכאורה במשמעות הפוכה :"שכל העולם תלוי בו" ומסיים :"כי כל החסדים והאמת שהקב"ה מטיב לעולמו הוא על ידו ובאמצעותו".
ונראה שזה הלימוד שמלמד אותנו יעקב. ההרגשה הראשונה היא ענווה מוחלטת. מה שיש לי וקיבלתי מה' יתברך "אינו בזכות". תודה על כל טיפה וטיפה. זה לא בזכות- אלא הכל- חסד הבורא. וקומה נוספת, מלמד ה"שפת אמת" שאדם הפוגש בשפע של הקב"ה בעולם, צריך להבין שהוא רק צינור להעברתו לכלל. יעקב מרגיש שהוא אמצעי בלבד להורדת השפע לעולם. הוא פוחד "שמא יגרום החטא" והוא לא יזכה להיות הצינור לשפע הגדול שהקב"ה מוריד לעולם. הוא מתפלל לזכות להיות שליח להעברת הטוב והאור לעולם- "על ידו ובאמצעותו". והמסקנה של ה"שפת אמת" נוגעת בכולנו- אחריות (!) כל מה שהאדם מקבל, הטוב החן והחסד, זה כדי שהוא יהיה צינור להעברת השפע בעולם. "צריך כל איש ישראל לידע שהכל תלוי בו ובכח זה יערוך תפילה לבורא.." מרגש ממש!

מו"ר הרב ליכטנשטיין הסיק ולמד מחויבות גדולה שלנו. אם יעקב הצדיק הרגיש שאינו ראוי לחסדים, אנו – על אחת כמה וכמה. יש הרבה דברים שאנו רואים אותם כמובנים מאליהם ואנו שוכחים להודות עליהם לקב"ה או אף טועים לחשוב כי ברור שהם מגיעים לנו. לפני כמאה שנה לא חלם איש על כך שלעם ישראל תהיה מדינה ריבונית משלו, ואנו צריכים לחוש יום יום את החסד הגדול הזה ולא לראותו כמובן מאליו. כמובן, אנו צריכים להבין שהחסדים הגדולים שנעשו עמנו יוצרים גם מחויבות רבה. בדור שבו עזר הקב"ה לישראל כה רבות, גדולה גם הדרישה להתחזק בעבודת ה'.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו