"נוהל 'הקש בגג' נקבע על ידי הרמב"ם"
כנס של לשכת עורכי הדין שנערך בסוף השבוע האחרון העלה תובנות מעניינות אודות ההשלכות של המשפט העברי על חלק מהנהלים הנוהגים כיום בצה"ל
נציגים של הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת התכנסו תחת קורת גג אחת בסמינריון המשפט העברי השנתי של לשכת עורכי הדין, שהתקיים בסוף השבוע שעבר במלון קראון פלאז'ה בירושלים.
לשכת עורכי הדין עברה מהפך ב- 5 שנים האחרונות בגישתה למשפט העברי, תחת ניצוחם של ראש הלשכה עו"ד אפי נוה ועו"ד יצחק נטוביץ' המשנה לראש הלשכה ויו"ר ועדת משפט עברי וכן חברי הועדה עוה"ד אביר דיין סגן ראש הלשכה, אפרת רוזנבלט משנה לראש הלשכה, חנוך פת יו"ר ועדת הכנסת, מיכה גידרון יו"ר ועדת תכנון ובניה ולירז ראש סגנית יו"ר מחוז תל אביב.
כיום ראשי הלשכה תומכים בפומבי, בכתב ובעל פה, בשילוב עקרונות המשפט העברי בדין הנוהג במדינת ישראל בכל הקשור להלכות שבין אדם לחברו, בדיני הקניין, החוזים, לשון הרע וכו'. בסמינריון השתתפו שופטי בית משפט העליון ניל הנדל ונעם סולברג וכן היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט.
פאנל הפתיחה דן בנושא הטעון של בחירת שופטים ודיינים על פי החוק הישראלי והמשפט העברי. עו"ד אפרת רוזנבלט, חברת הועדה למינוי דיינים, סיפרה על מאחורי הקלעים של הועדה, גם חבר הכנסת ניסן סלומיאנסקי אשר שימש בעבר כחבר בוועדה סיפר בפאנל על מקור ההחלטה הלא פורמאלית של שליש חרדים אשכנזים שליש חרדים ספרדים ושליש כיפות סרוגות, אשר החלה בתקופה בה שימש כחבר בוועדה.
אפרת רוזנבלט ציינה כי אם כבר מתבצעת חלוקה לפי סיווגם הדתי/עדתי של חברי הוועדה, יש לבצע חלוקה שונה שכן גם בין ה"סרוגים" יש אשכנזים וספרדים, ועל כן החלוקה צריכה להיות רבע ספרדים חרדים, רבע אשכנזים חרדים, רבע סרוגים אשכנזים ורבע סרוגים ספרדים.
פרופסור אביעד הכהן אשר הביא את עמדת הדין העברי אישר כי על פי המשפט העברי אכן יש למנות דיינים מכל חלקי העם.
"בשיחה בשניים" שהתקיימה בין היועץ המשפטי לממשלה לבין השופט ניל הנדל, הציג היועץ המשפטי את עקרונות דיני המלחמה בהתאם למשפט הכללי והבינלאומי, ואילו השופט הנדל הציג את עמדת המשפט העברי בנושא זה. הנחה את השיחה בין השניים עו"ד יצחק נטוביץ', אשר ציין כי הנוהל "הקש בגג" שצה"ל נוהג לפיו בעשר שנים האחרונות, נקבע כבר ע"י הרמב"ם במאה ה -13 בהלכות מלכים; כאשר צרים על עיר יש לצור עליה ב 3 כיוונים בלבד ולהשאיר כיוון אחד פתוח לבריחה של אזרחים – ממש כמו "הקש בגג" המודרני. ההנחיה הנ"ל ניתנה בתקופה בה שימש השופט מנחם פינקלשטיין מבית המשפט המחוזי מרכז, כפרקליט צבאי ראשי.
השופט פינקלשטיין השתתף בפאנל שדן בדינו של יהודי תושב ישראל הקורא לחרם על ישראל או על חברות מסחריות הפועלות ביהודה ושומרון. יו"ר הפאנל היה עו"ד יצחק מירון, והשתתפו בו ד"ר מיכאל בריס, עו"ד מוטי חזיזה ואיתמר לוין כתב news1.
השופט נעם סולברג מבית המשפט העליון הציג בקצרה את פסה"ד בעניין סומך שנפסק על ידו לאחרונה בהסתמך על עקרונות המשפט העברי, כאשר קצין מג"ב אשר הורשע בביהמ"ש המחוזי זוכה (מחמת הספק אמנם), ע"י ביהמ"ש העליון, בהסתמך בין היתר על דין רודף וזכות ההגנה העצמית בהלכת "הבא במחתרת". דבריו של השופט סולברג נשמעו בפאנל "הקם להורגך השכם להורגו"- עמדת המשפט העברי והדין הישראלי. עוד השתתפו בפאנל היו"ר פרופ' דב פרימר, השופט טפרברג דניאל, ח"כ עליזה לביא, הרב פרופ' רון קלינמן ועוה"ד אפרת מאירי.
כונס הנכסים הרשמי פרופ' דוד האן ביחד עם הרב עו"ד אופיר סעדון וד"ר עו"ד הדסה אהרוני ברק, הצביעו על כך שבמשפט העברי ישנן 3 גישות בקשר לאישיות המשפטית הנפרדת של חברה בע"מ, כאשר כונס הנכסים הביא פס"ד מעניין מתקופת מלחמת העולם השנייה, בה נאסר לסחור עם אזרחים גרמנים. נשאלה שאלה האם מותר לסחור עם חברה שבעלי מניותיה הינם אזרחים גרמניים, ונקבע כי מסתכלים על המהות ולא על הפורמליות והאיסור חל גם על חברה בבעלות גרמנית.
החידוש בסמינריון היה פאנל למשפט ישראלי מודרני עכשווי ממיטב המומחים, בו הופיעו עוה"ד מאיר מזרחי ושי אהרונוביץ' מנהל מס שבח נתניה בנושא מיסוי מקרקעין, עו"ד מיכה גידרון בנושא תכנון ובניה, עו"ד רונית אלפר יו"ר ועדת ערר לענייני היטל השבחה ופיצויים מרכז.
עו"ד יעל דולב שותפה במשרד גרוס קלינהנדלר חודק, ניהלה את פאנל דיני עבודה עפ"י המשפט העברי, כאשר ח"כ שולי מועלם, אשר השתתפה בפאנל, הכריזה כי תסכים עקרונית לגיל פרישה שווה לנשים וגברים רק כאשר ישוו בין נשים לגברים בכל התחומים כולל שכר תעסוקה וכו'.
עוד השתתפו בפאנל אילן קמינצקי יו"ר ועדת דיני עבודה מחוז ירושלים והרב עו"ד צבי קנול מפרויקט עולמות.
המסר של הסמניריון היה ברור לכולם, והוא שהמשפט העברי חי, נושם וישים, ואינו בבחינת אות מתה ארכאית, הגם שחלק מחכמי המשפט בארץ מתייחסים אליו כך.
עו"ד חנוך פת אשר שימש כמרכז האקדמי של הסמינריון ציין בסיפוק כי זהו הסמינריון הגדול ביותר עד כה של לשכת עורכי הדין. עוד ציין עו"ד פת כי ועדת המשפט עברי תמשיך ותארגן פעילויות בלשכה למען המשפט העברי ולמען הציבור הדתי המסורתי.