אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום
000
00
00
00

שביעי של פסח: חובה לשמוח כשהרשעים מתים

הגיע הזמן שאלו האוסרים עלינו לשמוח על מות הרשעים יבינו כי השקפתם איננה יהודית ויפסיקו לסרס את דברי חז"ל ולרתום אותם למרכבת הנצרות, המטשטשת בין הרוצח לקרבן

שביעי של פסח: חובה לשמוח כשהרשעים מתים
  המצרים טובעים בים. (גוסטב דורה)

כל שנה עם התקרב שביעי של פסח ו/או שבת שירה, נאמרים דברים ואף מצוטטים מאמרי חז"ל, המוכיחים שאל לנו לשמוח במפלתן של רשעים.

הדבר חמור שבעתיים כי המסר המועבר דרכם הוא כי אל לנו לשמוח אם אנו חוזים במפלת אויבינו הקמים עלינו להורגנו ומתפוצצים ברחובותינו. המסר הוא כי עלינו להיות עצובים על מותם של בני אדם גם אם הם רחוקים מלהיות חפים מפשע, ידיהם מגואלות בדם אחינו היהודים, ואולי אף קוראים לנו להתאבל על "קדושת חייהם" שקופדה.

אולם נראה לי כי מי שכותב דברים מעין אלו, לוקה בחוסר הבנת הנקרא של חז"ל, במקרה הטוב, ובחוסר יושר אינטלקטואלי במקרה הרע. לו רק היה מעיין במקורות שהוא מצטט, וזאת מכלי ראשון (מדברי חז"ל במקור) ולא ממקורות ביניים, היה מגיע למסקנה הפוכה מזו לה הוא מטיף.

הדברים שיובאו להלן לקוחים מתוך מאמריהם של רבותי הרב פרופ' בנימין זאב בנדיקט זצ"ל (שהיה רבה של שכונת אחוזה בחיפה) – אסופת מאמרים (עמ' כ והילך) והרב ד"ר אליהו רחמים זייני שליט"א (ראש ישיבת "אור וישועה" בחיפה) – ענייני פסח בהלכה ובהגות (עמ' 25 והילך).

להלן הציטוטים השכיחים ביותר:

הראשון החביב על שוללי השמחה היא הגמרא מהתלמוד הבבלי, מסכת סנהדרין דף לט ע"ב: "דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן מאי דכתיב {שמות י"ד} "ולא קרב זה אל זה כל הלילה" – באותה שעה בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא אמר להן הקדוש ברוך הוא מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפני?"

ומכאן משתמע כי אין לשמוח על מפלת הרשעים, ולא היא. אין במאמר איסור לשמוח אלא הצגת עובדה שאין הקב"ה שמח במפלתן של רשעים והמשך המאמר מוכיח: אמר רבי יוסי בר חנינא: הוא אינו שש אבל אחרים משיש". והתלמוד אף מוכיח זאת מפסוקים (שם).

יתר על כן, מאמר זה, המובא בתלמוד – מובא "אגב גררא" ובצורה חלקית, דרך משא ומתן של גמרא, אך מופיע בשלמותו בילקוט שמעוני, (שמות פרק טו המשך סימן רמא), ושם משתמע כי "מעשה ידי" אינן המצרים, כפי שניתן היה לחשוב, אלא בני ישראל דווקא:

"בשעה שהיו ישראל חונים על הים באו מלאכי השרת לקלס להקב"ה ולא הניחן שנאמר "ולא קרב זה אל זה" ואומר "וקרא זה אל זה". למי היו דומין למלך שנשבה לו בנו, לבש נקמה באויביו והלך והביא אותו ובאו הבריות לומר לו הימנון אמר להם לשאני פודה את בני אתם מקלסין אותי כך ישראל היו נתונין בצרה בים באו מלאכי השרת לקלס להקב"ה נזף בהם אמר להם הקב"ה בני נתונין בצרה ואתם מקלסין אותי?!…

כיון שעלו ישראל מן הים באו ישראל ומלאכי השרת לומר שירה אמר הקב"ה למלאכי השרת הניחו ישראל תחלה שנאמר אז ישיר משה. נמצאו הנשים ומלאכי השרת עומדים מי יקלס תחלה?… אמר רבי לוי השמים (=לשון שבועה) … הנשים קלסו תחלה… התחילו מלאכי השרת להתרעם אמרו לא דיינו שקדמו לנו האנשים אלא אף הנשים? אמר להם הקב"ה חייכם כן!.. אחרי שקלסתי אני וחברים שלי, אחר כך אמרו מלאכי השרת "ברוך כבוד ה' ממקומו…".

המאמר המופיע בתלמוד הוא חלק מדרשה ארוכה המופיעה בשלמותה בילקו"ש ובה מתברר כי הקב"ה לא הניח למלאכים לומר שירה כי מעשה ידיו (=בני ישראל טובעים – עומדים לטבוע) ואין זה הרגע המתאים לומר שירה. גם לאחר שבני ישראל נצלו, עדיין לא הניח הקב"ה למלאכים, לומר שירה עד שאמרו בני ישראל שירה, ועד שאמרו הנשים שירה ורק לאחר מכן המלאכים הורשו לומר שירה – אם כן מקומם של המלאכים לומר שירה על מפלת המצרים נקבע לסוף התור – המלאכים בסוף.

עוד חביב על אוסרי השמחה על מפלת הרשעים ציטוט אחר מן התנ"ך, (משלי כד, יז) האוסר כביכול לשמוח במפלת האויבים: "בִּנְפֹל אוֹיִבְיךָ אַל תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ", אולם ציטוט אומלל זה מופרך מיסודו לאור דברי חז"ל:

התלמוד אומר (מסכת מגילה דף טז ע"א) "אמר ליה (=המן למרדכי) סק (=עלה על הסוס) ורכב אמר ליה (=מרדכי להמן) לא יכילנא דכחישא חילאי מימי תעניתא (=אינני יכול שכוחי חלש מימי התענית) גחין וסליק (=התכופף המן ועלה עליו מרדכי). כי סליק בעט ביה (=כשעלה מרדכי בעט בהמן!). אמר ליה (=המן למרדכי) לא כתיב לכו {משלי כ"ד} "בנפל אויבך אל תשמח?!" אמר ליה (=מרדכי להמן) הני מילי בישראל (=דברים אלו הם לגבי היהודים, אם אויבך היהודי נופל אל תשמח) אבל בדידכו (=אבל לגביכם הגויים הרשעים) כתיב {דברים ל"ג} "ואתה על במותימו תדרוך".

איך יכולים עד כדי כך לסרס את דברי חז"ל, תוך התעלמות מפסוק אחר במשלי (יא י) "בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה"?

יתר על כן, התלמוד בעצמו (מסכת ברכות דף יב ע"א) אומר כי זו חובה לשמוח על מפלת הרשעים וזה אף נפסק להלכה: "אמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב: כל שלא אמר "אמת ויציב" שחרית ו"אמת ואמונה" ערבית לא יצא ידי חובתו שנאמר {תהלים צ"ב} להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות:

"אמת ויציב" ו"אמת ואמונה" אלה הן תחילת שתי הברכות שלאחר קריאת שמע. ומה נאמר בהן?

ב"אמת ויציב": "כָּל בְּכוֹרֵיהֶם הָרָגְתָּ. וּבְכוֹרְךָ יִשְׂרָאֵל גָּאָלְתָּ. וְיַם סוּף לָהֶם בָּקַעְתָּ. וְזֵדִים טִבַּעְתָּ. וִידִידִים הֶעֱבַרְתָּ. וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם. אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר: עַל זֹאת שִׁבְּחוּ אֲהוּבִים וְרוֹמְמוּ לָאֵ-ל. וְנָתְנוּ יְדִידִים זְמִירוֹת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת. לְמֶּלֶךְ אֵ-ל חַי וְקַיָּם:"

וב"אמת ואמונה": "הַמַּכֶּה בְעֶבְרָתוֹ כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם. וַיּוֹצֵא אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם לְחֵרוּת עוֹלָם: הַמַּעֲבִיר בָּנָיו בֵּין גִּזְרֵי יַם סוּף. אֶת רוֹדְפֵיהֶם וְאֶת שׂוֹנְאֵיהֶם בִּתְהוֹמוֹת טִבַּע. וְרָאוּ בָנָיו גְּבוּרָתוֹ. שִׁבְּחוּ וְהוֹדוּ לִשְׁמוֹ:וּמַלְכוּתוֹ בְּרָצוֹן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם. מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה…"

אם כן, ההלכה מחייבת לשמוח.

יתר על כן כל יום בפסוקי דזמרא אנו אומרים את שירת הים, ולפני כן אנו אומרים את דברי דוד המלך בתהילים: "לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם תּוֹכֵחוֹת בַּלְאֻמִּים: לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל: לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו הַלְלוּיָהּ:"

ובדבר אי אמירת הלל בששת הימים האחרונים של פסח, כבר התלמוד הבבלי במסכת ערכין (דף י ע"א) קבע כי הטעם רחוק מלהיות מה שמייחסים לו: "מאי שנא בחג (=סוכות) דאמרי' (=הלל) כל יומא ומאי שנא בפסח דלא? כל יומא דחג חלוקין בקרבנותיהן דפסח אין חלוקין בקרבנותיהן" זה נובע מכך שאין בימי הפסח קרבן השונה מהקרבן של היום הראשון, ולכן אין לומר בו הלל.

אין לזה כל קשר למפלת המצרים כפי שמנסים לייחס לו זאת שהרי ביום הראשון אנו אומרים הלל שלם בברכה למרות שבאותו לילה של ליל הסדר, מתו כל בכורי מצרים וראינו במפלתם. יתר על כן בשביעי של פסח אנו קוראים בתורה את שירת הים שהיא השירה על מפלת המצרים בים סוף.

וגם אם יש איזה שהוא מדרש ('הרנינו') הקושר את אי אמירת ההלל בפסח לטביעת המצרים הרי שמדרש זה הוא דעת יחיד, החולק על תלמוד מפורש, ולכן כל גדולי הפוסקים (רמב"ם, שו"ע ואחרים) התעלמו מאותו "מדרש" מאחר והוא סותר מאמר תלמודי הלכתי, כפי שצוטט לעיל ואותו מדרש אף סותר את עצמו, שהרי הוא מודה כי ביום ראשון של פסח אומרים הלל שלם, למרות שמתו בו בכורי מצרים.

אין לי אלא לסיים ולבקש כי כל הנגועים בשטיפת המוח האוונגיליונית, יפסיקו לסרס את דברי חז"ל ולרתום אותם למרכבת הנצרות, המטשטשת בין הרוצח לקרבן בין אוהב לאויב המזילה דמעות תנין על כל נקמה ברשע בשעה שאינה בוחלת מלשוש כל פעם שדם יהודי נשפך כמים.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע
60 תגובות - 53 דיונים מיין לפי
1
שאלות לר' ניסן יואלי
יאיר,פ"ת | 13-01-2011 20:57
1."אמר רבי יוסי בר חנינא: הוא אינו שש אבל אחרים משיש" אין אנו צריכים להידבק במידותיו של הקב"ה? 2.עדיין המדרש בילקו"ש מוכיח אחרת,אז מה נמחק אותו המסורת היהודית?בברכה,יאיר.
אנו מקילים(עניית כסילים כאיוולתם)
חנוך | 06-04-2017 23:17
אנו כידוע בציבור הדתי לאומי לא נופלים לחומרות, ואנו עושים רק את עיקר הדין.(כיסוי ראש,כיפה,כשרות,לימוד תורה). ולכן מעיקר הדין כתוב שמשיש את ישראל, וכן יש כמצה הבנות בחזל, לכן נקל לשמוח! ומי שיוכיח אותנו על כך,רק משום שאיננו חושב כמונו הרי הוא חוטא באהבת ישראל!
2
תשובה ליאיר מפ"ת (1)
ניסן יואלי | 14-01-2011 15:31
1. לפני שמתדבקים במידותיו של הקב"ה, צריך קודם כל לשמוע מה הוא מבקש מאיתנו לעשות. אם הוא אינו שש אולם הוא משיש אחרים, הרי שרבש"ע רוצה שאנו נשמח על מפלתם של הרשעים ונאמר לפניו שירה על כך. גם אם הוא אינו מניח למלאכי השרת לשיר, אבל הוא לא מונע או אוסר זאת על ישראל. כפי שכבר אמרו בעלי התוספות (תוספות ערכין דף י/ב): "אמרו מלאכי השרת מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בר"ה וביום הכפורים - אבל לא קאמר מפני מה אין אנו אומרים שירה - משמע שמלאכי השרת אומרים שירה" בר"ה וביוה"כ. ולכן אין ללמוד משירת/אי שירת המלאכים על חובת השירה של בני ישראל במפלתם של שונאיו.2) אין בשום מקום בילקו"ש איזה שהוא אזכור המוכיח אחרת. אולי אתה מתכוון למה שמצטטים ממדרש "הרנינו". ועל מדרשים כגון אלו כבר הורונו הגאונים: "מדרש ואגדה אומדנא נינהו... והרבה יש שאינו כן... (רב שרירא גאון, האשכול, ח"א ירושלים תרצ"ה, סע"מ 157-158) וכן: "הגדה ומדרש הכתובין בתלמוד... מחוור ממה שלא נקבע בו. ואעפ"כ... אם לא יכוונו... אין לסמוך עליהם כי כללינו: אין סומכין על האגדה... (רב האיי גאון, האשכול, שם עמ' 158).לכן המסורת לשמוח על מפלתן של הרשעים היא המסורת היהודית. וכל מי שמפקפק במוסריות שלה חולק על חז"ל.
3
המהר"ל מבין אחרת
אביעד | 15-01-2011 21:08
המהר"ל באחד מספריו, שאינו מונח תחת ידי כעת, מבין את המדרש של 'מעשי ידי' כפשוטו בגמרא ואומר שאין לשמוח במפלת הרשעים.
4
ל 3) - מהמר"ל מבין בדיוק כפי שהסברתי במאמר:
ניסן יואלי | 16-01-2011 10:04
"אינו שש וכו'. פירוש כי השמחה הוא כאשר יש לו שלימות ואז נמצא השמחה, והש"י רצה בבריאתם מפני שהוא עלת הכל. וכאשר נברא העולם נאמר (תהלים ק"ד) ישמח ה' במעשיו מפני שהש"י רוצה וחפץ במעשיו, ואיך ישמח בהפסד שלהם כמו שאמרו מעשי ידי טובעים ואתם רוצים לומר שירה. לכך הוא אינו שש אבל משיש אחרים כי לנבראים אחרים, הרשעים מצירים ומתנגדים להם ובמפלתן ראוי שישישו אחרים וזה מבואר: (ספר חדושי אגדות חלק שלישי עמוד קנז - מסכת סנהדרין)
5
למו"ר ניסן יואלי הי"ו
חיים מקרית חיים | 16-01-2011 13:36
הריני מעיד בזה שגם אני שמעתי את אותם הדברים מאותם הרבנים:הרב פרופ' ב"ז בנדיקט זצ"ל ויבל"א מו"ר הרב אר"ז זייני הי"ו
6
שכנעת אותי - היהדות אלימה
מאיר | 15-04-2012 0:11
ניסן שכנעת אותי, שכנעת גם את שאר העולם. היהדות היא דת גזענית, אלימה וחשוכה. מרוצה?
מה אתה מציע?
חנוך | 09-04-2017 1:11
בואו נעשה רפורמה ואז העולם יחשוב שאנחנו לא אלימים. כבר יש נוסח קידוש והגדות של פסח כגון: אשר בחר בנו --עם-- כל העמים.
לא, חמוד,
רועי | 05-04-2017 14:59
היהדות מאמינה שיש רע בעולם ואפשר לנצחו, ולכן כשמנצחים אותו אנו שמחים כי זה מקרב את העולם לתיקונו, בשונה מהנוצרים שהתייאשו מתיקון העולם, וראינו כמה הם מוסריים...
7
עוד מקור
אלקנה | 15-04-2012 8:55
אמר רבי יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי: ק"ג פרשיות אמר דוד ולא אמר הללויה, עד שראה במפלתן של רשעים, שנאמר (תהלים קד, לה): "יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה".(ברכות ט:)
8
ונפרט בענין "הרנינו": הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום.
עמוס | 15-04-2012 14:55
9
האם יש אפשרות לתרגם מאמר זה לאנגלית?
דרורה בת מלך | 15-04-2012 22:10
בס"ד שלום וברכה. מאמר זה מאוד מעניין... הוא מומלץ ביחוד ליהודים ולא יהודים לצורך הבנה של עניין חשוב שכזה. אף אני חשבתי בטעות שמה שכתוב הוא שאסור לשמוח כאשר רשעים מתים כיוון שהם עדיין בני אדם אך כותב שורות אלו הסביר זאת בצורה יותר ברורה ...לדעתי יש צורך במאמר באנגלית שיסביר את ההבדלים בין נצרות ליהדות בתחום זה. תודה רבה מראש. דרורה בת מלך (DRORABATMELECH בפייסבוק)
10
למאיר
עמנואל | 15-04-2012 22:40
היהדות אלימה??? זה אלימות או אכזריות לשמוח ולהודות להקב''ה על זה שהוא נתן לאויבים של עם ישראל מה שמגיע להם?? אבל מי שלא יודע לשמוח מזה הוא אכזר!!! מי שלא שמח מזה שיש פחות רע בעולם הוא מוסיף רע לעולם!! תגיד, אם היית שומע שמישהו היה הורג את הפרסי הקטן של הדור שלנו לא היית שמח??
11
תסבירו לי
אני | 16-04-2012 16:09
למה כל כתבה שלכם כל כך מטומטמת??? מי הכתבים פה בדיוק??? ילדים בני 5 חורשי רע ושנאה מה שלמדתם מעשרת הדיברות ומהגמרא ומש"ס (ששת סדרי משנה, לא המפלגה - לבורים שבינינו..) זה רק לשנוא בני אדם?? אוי אוי רחמים מה שהקב"ה חושב עליכם למה אני צריכה לשמוח שיציר הבריאה מת?
12
המסורת היהודית:
עידן | 31-03-2013 13:14
"בנפל איביך אל תשמח ובכשלו על יגל לבך" (משלי כ"ד, י"ז)וראה גם אבות ד', י"ט
13
ל-12
עמנואל | 31-03-2013 13:47
עיין גמרא מגילה טז. שבה המן הרשע אומר למרדכי (כשמרדכי בועט בו) שכתוב אצלנו "בנפול אויבך אל תשמח", ומרדכי עונה לו שהפסוק הזה מדבר על אויב יהודי אבל לגויים כתוב "ואתה על במותימו תדרוך" אמר ליה לא כתיב לכו {משלי כד-יז} בנפל אויבך אל תשמח אמר ליה הני מילי בישראל אבל בדידכו כתיב {דברים לג-כט} ואתה על במותימו תדרוך {אסתר ו-ט/יא ??}
14
יישר כח! דבר על אפניו! החכמתני
עמי | 31-03-2013 14:32
ולואי ויישרו הדברים ליבות התועים וטועים! מועדים לשמחה לכל הטובים והיהודים
15
עם כל הכבוד הראוי
נתן הורביץ | 31-03-2013 14:53
אבל ידוע מאמר חז"ל בדיוק על עת טביעת המצרים שהמלאכים הקדושים רצו לשיר שיר והלל לאל על הצלו את המעונים אז האל עצרם ואמר להם מעשי ידיי טובעים בים ואתם אומרים שירה ?.לדעתי נראה לי ששירה אמיתית ראוי להיאמר רק בעת קיום הנאמר במדרש על החילוק בין הרוג מבשר ודם להרוג על ידי האל שההרוג מהאל רק מהללו ומצדיקו שהוא צודק זאת אומרת נקמה נוראית כנאמר מדוע אדום ללבושך פורה דרכתי לבדי" אבל מצד שני נקמה בתכלית גילוי השכינה לעיני כל שהכל יהיה מובן וברור והכל יהיה נחמד בחימוד האל ברוך הוא !
16
האם אתה גם שמח במות החילונים הרשעים?!
תענה לעניין | 31-03-2013 15:25
מסתבר שלא קראת את הכתבה, תקרא.
רועי | 05-04-2017 15:03
שבנפל אויבך אל תשמח-מכוון ליהודים,חילונים לצורך העניין, בזה- אל תשמח
17
רבי יוסף קארו
חנוך | 31-03-2013 15:26
כנראה שרבי יוסף קארו, שהוא זה שהביא את ה"מדרש" הזה, הוא גם אחד מאלו שמסרסים את דברי חז"ל ולא יודע כלום.
18
מאמר יפה ביותר וצודק
| 31-03-2013 17:06
19
ה' יתברך רוצה שנשמח בנפול הרשעים
יהודי קטן | 01-04-2013 23:46
מכיוון שהם רוצים בהשמדת עם ישראל ובכך מכריזים מלחמה על ה' יתברך.
20
הכותב ותומכו חשודים בשמחה לאיד הכל ברואי השם מעשה ידו
צדוק | 02-04-2013 0:16
21
לחנות ולהורוביץ היקרים
אבנר בן נר | 02-04-2013 1:11
רבי יוף קארו והמדרש לא דיברו מעולם על הגויים. המדרש מדבר על מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה. מעשי ידי בכל מקום בפרות חז,ל הכוונה לישראל דוגמא בולטת בתחילת פרק חלק המשנה אומרת אלו שאין להם חלק... שנאמר מעשי ידי להתפאר. אתה יכול לבדוק עשרות מקומות בספרות חז"ל מדברים על משי ידי על ישראל
22
תוספת דברים למאמר זה.
אביתר | 02-04-2013 2:14
להלן תוספת דברים וציון מראי מקומות למאמר זה. בגמ' בסנהדרין לט מבואר דהקב"ה אינו שמח אולם משמח אחרים במפלתן של רשעים כמו שציין הכותב, ובאמת מצינו שבני ישראל אמרו שירה על הים ורק המלאכים לא אמרוה. וכן מבואר בברכות ט: שדוד אמר שירה כשראה במפלתן של רשעים. במהר"ל שם בסנהדרין ביאר שההבדל בין אי שמחתו של הקב"ה לבין שמחת אחרים הינה משום שה' חפץ ורוצה בקיום מעשי ידיו, כדכ' ישמח ד' במעשיו, ואם כן איך ישמח באבדנם. אולם אותם אלו שהרשעים מצירים להם מותר להם לשמוח במפלתן של רשעים. אמנם מצינו סתירה בין הגמ' כאן לספרי (פרשת קרח קי"ז) שם אמר ר' ישמעאל לגבי אנשי המבול שיש שמחה להקב"ה שאבדו מכעיסיו מן העולם ומקורו מהפסוק באבוד רשעים רינה. ועי' בפי' ר' דוד פארדו שם. ובנצי"ב על הספרי ביאר שגם אצל הקב"ה יש חילוק בין רשעים לתיאבון שאינו שמח במפלתן, אולם בעושין להכעיס כן משום שאין סיכוי שיחזרו בתשובה. בענין מה שהערת מהילקוט ששם מצינו הבנה שונה במעשי ידי וכו', אולם בסנהדרין לא שייך לפרש כן משום שפשוטה של גמ' מתיחס למצרים כמבואר במשא ומתן שם, וכן מבואר בבית יוסף באורח חיים סימן ת"צ שמשום זה לא אומרים הלל בימים אחרונים של פסח. משום מעשי ידי טובעים בים וכו' ועיין במהרש"א בברכות דף ט' בשו"ת חוות יאיר בסי' רכ"ה ואין מקום להאריך יותר.
23
למאיר תגובה 6
משה | 02-04-2013 2:16
חשבתי פעמים אם לתת לך תשומת לב, אולם אחר העיון אומר לך כי מום שבך אל תאמרו לאחרים.
24
לאבנר
נתן הורביץ | 02-04-2013 5:05
הגמרא בסנהדרין כן קובעת שהמצרים זהו ''מעשי ידי'' כי זה מובא כראיה שאין שמחה בנפילת האויב ולגבי מה שכתוב באבות נוסף המילה מעשה ידי 'להתפאר' אבל כולם בכלל מעשה ידיי.
25
בכלל
נתן הורביץ | 02-04-2013 5:20
כל הנאמר בכל התורה לגבי 'גוים' אין שום אכזריות חלילה לפרשה באופן סתום שזהו אלא בפשטות שהיהודי המאמין המוכן לעשות רצון האל או זה ששמח רק לעשות עברות ולכפור אף שמאד רואה בישראל הקידוש השם, אבל אין כאן עניין כמו הספר הלבן חלילה.. בגלל זה כל גוי החפץ באמונה הוא מאד אהוב לאל אבל כמובא בזוהר שדווקא בישראל יש העוקרים כל תקווה
26
קצת בוטה מדי לעניות דעתי
עקיבא | 02-04-2013 10:36
" אין לי אלא לסיים ולבקש כי כל הנגועים בשטיפת המוח האוונגיליונית, יפסיקו לסרס את דברי חז"ל ולרתום אותם למרכבת הנצרות, המטשטשת בין הרוצח לקרבן בין אוהב לאויב המזילה דמעות תנין על כל נקמה ברשע בשעה שאינה בוחלת מלשוש כל פעם שדם יהודי נשפך כמים ". נראה לי שיש להתייחס ל'חפץ חים' בצורה מכובדת יותר, אפילו אם אנו חושבים שהוא טעה (משנה ברורה סימן ת"צ סק"ז).
27
לעקיבא מגיב 26
אבנר בן נר | 02-04-2013 17:29
אם היית קצת קורא את דברי ההרב עפשטיין זצ"ל היית מבין שמה שכתוב כאן ב1000 מילים מופיע בדבריו על הב"י והמשנב"ר בכמה מילים "והעיקר כדברי הגמרא בערכין"
28
לנתן הורוביץ מגיב 25
אבנר בן נר | 02-04-2013 17:32
אם היית קורא את הגמרא בסנהדרין לא שומע מאחרים מה הבינו בגמרא בסנהדרין היית מבין הבנה אחת ויחידה. מעשי ידי אלו ישראל הפסוק והיה כאשר ישוש עליך מדבר על ישראל זה פסוק מפרשת התוככה . פרשת התוככה מדברת על ישראל.
29
לעקיבא מגיב 26 ולנתן הורוביץ מגיב 24
אבנר בן נר | 02-04-2013 19:13
אני אצטט כאן דברים שנאמרים בצורה יותר עדינה משמו של גדול בישראל "אמנם כאשר המלאכים רצו לשיר ולהצטרף לשירת בני ישראל אחרי קריעת ים סוף, ריבונו של עולם מנע בעדם ואמר: "מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?" [עיין סנהדרין לח, ב. מגילה י, ב]. זה נכון, אבל בני ישראל כן אמרו שירה! וגם אנחנו לא מלאכים, כמו שכתוב בספר "אש קודש" לאדמו"ר מפיאסצנא, הרב קלמן קלמיש שפירא, שנכתב תוך כדי השואה: האם מלאך פעם חטף מכות? האם מלאך פעם נרצח? האם מלאך חטף השפלות? אנחנו כן! לכן במצרים המלאכים לא סבלו, אז שלא יאמרו שירה. אבל אנחנו כן סבלנו, סבל נורא ולכן ביציאת מצרים "אז ישיר משה". וכן מרים וכל הנשים יצאו בשירים ובמחולות אחרי קריעת ים סוף וטביעת מצרים. "
30
לאבנר בן נר
עקיבא | 02-04-2013 22:24
אם היית קצת קורא את התגובה שלי, היית מבין שהבעיה שלי היא בדרך בה נאמרו הדברים ולא בכנותם.
31
שבעים פנים לתורה, לא?!
עם חופשי, ארצנו | 02-04-2013 22:29
הנה בפסח מצרים לא היה חימוצו נוהג אלא יום אחד... ולדעתי הא דאמר להם עתה דבר שלדורות הוא להורות שלימות מצוותיו יתברך. כי כל העמים בדתותיהן הנימוסיות יעשו יום הנצחון - יום מפלת האויבים, לחג הנצחון. לא כן בישראל. המה לא ישמחו על מפלת אויביהם ולא יחוגו בשמחה על זה, וכמו שאמר 'בנפול אויבך אל תשמח... פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו', הרי דאדם המעלה אינו שמח בנפול אויבו משום שהשמחה רע בעיני ה' הלא הרע בעיני ה' צריך לשנאותו, ולכך לא נזכר בפסח חג המצות "כי בו עשה במצרים שפטים" רק "כי הוציא ה' את בני ישראל ממצרים", אבל על מפלת האויבים אין חג ויו"ט לישרא... וכן בנס פורים לא עשו יו"ט ביום שנתלה המן או ביום שהרגו בשונאיהם כי זה אין שמחה לפני עמו ישראל, רק היו"ט הוא בימים אשר נחו מאויביהם... והנה המצרים נטבעו בים סוף ביום שביעי של פסח. ואם היה אומר הש"ית שיעשו בשביעי מקרא קדש היה מדמה האדם שה' ציוה לעשות חג לשמוח במפלתן של רשעים, ובאמת הלא מצינו שלא אמרו לפניו שירה, שנאמר 'ולא קרב זה אל זה', שאין הקב"ה שמח במפלתן של רשעים. לכן אמר בארץ מצרים שיעשו חג בשביעי ולהורות שאין החג מסיבת מפלת מצרים בים שציוה להן טרם שנטבעו בים, ודו"ק. וכן מפורש בילקוט רמז תרנד שלכן לא כתב שמחה בפסח ואין גומרין הלל כל שבעה משום בנפול אויבך אל תשמח.משך חכמה (ר' מאיר שמחה הכהן מדווינסק, המאה ה-19, ליטא)
32
לעם חופשי
אבנר בן נר | 03-04-2013 0:22
במחילה המשך חכמה שהיה כידוע ציוני יותר מהרב קוק. ודעתו היתה שונה מהרב קוק על מחללי השבת ומגדלי השקצים. עכ"פ דבריו אינם הולמים את התלמוד ואת דברי מרן הבית יוסף
33
סוף סוף פולמוס הלכתי
משה בן משה | 03-04-2013 1:37
באתר הרדוד הזה
34
לאבנר היקר
נתן הורביץ | 03-04-2013 6:34
אני לא עני בלימוד התורה הקדושה ברוך השם .. ואדרבה לך פתח גמרא סנהדרין וראה שהגמרא שואלת האם מותר לשמוח במפלת מענים ומקשה הרי השם אמר 'מעשי ידי' ומתרצת אחרים משיש אבל לא ברור שזה השלמות הרצוייה וכפי שאני תירצתיו ב15 ככה נראה לי.. אבל אולי תפרש הגמרא שהאויב זה ישראל ח"ו כי זה הראיה בענין שמחת לאיד..
35
אבל
נתן הורביץ | 03-04-2013 6:56
העיקר מה שהתכוונתי זה שלמשל אם היטלר היה נהרג קודם השואה הרי כולם היו שרים שירה אדירה ומצד שני כתוב בתורה קודם המבול ויתעצב אל ליבו שהשם נעצב על כזה מצב כי אין שמחה במקום שאנשים מסוימים יחליטו ככה וככה שהמצב הרצחני שנוצר לא ברור כראוי מי הצית את מי ולא מובן מאיליו למה רק ככה היה טוב. אז לא שייך שירה כי ידוע מאמר בחסידות שלפעמים משתלחים בעצבים על גוים בגלל אכזריות או דעת מוטה. בקיצור אין לרתום את התורה למשהו לא לשם שמים!
36
אבל לא התבטאתי נכון
נתן הורביץ | 03-04-2013 23:25
כי אפשר לחשוב שאמרתי שצריך להיות ברור שהערבים הם כה או כה אשמים אבל באתי לאמר ההיפך שאין שום זכות לשום משתמש בתורה ללכלך כתועבתו ולקבוע כהילך רוחו שזה התורה אכן התכוונה למלאות אכזריותו המשתלחת ללא הבחנה !!!
37
שמחה על אויב שנפל היא בראש וראשונה על זה שיש לנו אויב
| 05-04-2013 11:05
אחד פחות, או שניצלנו בגלל זה ממות שהיה גורם. דא אקא, כדי לזכות בשמחה מהסוג הזה עלינו להרוג את האויב..
38
מהקבה אני מבקש הרבה יותר. להרוג כל אדם יכול.
אריק | 08-04-2014 1:20
אם כבר טורחים פנות למלך מלכי המלכים הכל יכול ומבקשים ממנו עזרה מה הטעם לבקש מה שאדם או אפילו בעל חיים או אפילו חיידק פשוט יכול לעשות???אני הייתי מבקש שיהפוך את אויבי לבן אדם טוב ושלם וישנה מחשבתו והרגשתו כלפי כך שלא ירצה להרע לי בעצמו או אפילו שמישהו אחר יעשה לי רע אולי אפילו נבקש שיהפוך את אויבי לידידיזה כח אמיתי של בורא על בראות האדם ניסים כאלו , את גדולת השם, תעלוץ נפשו והוא יתקרב לישתבח שמו לעולמי עולמיאואז תהיה שמחה אמיתית, של יצירי בריאה קרובים יותר ליתברך שמו גם מצד עמנו וגם מצד אלו הקרויים כעת אויבנו, שגם הם שליחים של השוכן במרומים אשר בחר לחייב בחייבים ומשום כך הם ואנו סובלים כעתאמן שישחרר את כולנו ונדבק בו בשמחה אמיתית במהרה בימינו ולא שמחה לאיד שהי במדרגה נמוכה יותר ומרחיקה אותנו ממנו ושום כך מן הגאולה
39
הרב מאיר כהנא הי"ד
יהודי כנה | 09-04-2015 17:14
הרב כהנא זצוק"ל הי"ד כתב על כך לפני שנים וכמובן הוא זכה לתארים כמו פנאט וגזען על כנותו.
40
מה עם גילוי נאות?
| 09-04-2015 18:17
היה צריך לכתוב שהכותב הוא קרוב משפחה של אחד מעורכי האתר
41
כתבה מסיתה
אלי | 09-04-2015 20:58
ככל שחולפות השנים, יש אצלי תחושה שכותבים מהמגזר הדתי ימני, בורחים יותר ויותר מהקו היהודי. במקרה זה הכלל פשוט וידוע: בנפול אויבך אל תחלק סוכריות ברחובות... כי זה לרקוד על הדם. וזה גם נהוג אצל שכנינו. מדוע צריך להתחכם כל כך, עד כדי סטייה מהדרך?
42
בזמננו הולכים בהלכתא כבתראי
| 10-04-2015 10:23
יש לסמוך על הענקים שהיו לפנינו. הם בארו את הסוגיה.. אני לא רואה סיבה למה לפתוח אותה שוב. חג שמח
43
אתה מסרס את הילקוט שמעוני!
שם | 11-04-2015 20:49
מעשה ידי טובעים בים הכוונה למצרים ולא לבני ישראל. אני מסכים איתך לגמרי שלרחם על אויבים שעומדים לרצוח אותך נפש - זוהי תכונה נוצרית מטופשת ובוודאי שבמקורות רבים ישנה הודאה מפורשת על טביעת המצרים- אבל אין צורך לשם כך להפוך את המקור שהבאת בעצמך ולומר שמעשי ידי= בני ישראל משום שגם אתה יודע שלא כך הפירוש.
מילום התנך
מעשה ידי | 07-04-2017 10:35
מעשה ידי מילון תנך ישעיה מג כ וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מטעו [מַטָּעַי] מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר.
44
כל כך הרבה זמן חלף מקריעת ים סוף שהיהודים פשוט
אבי | 11-04-2015 20:53
שכחו שהיא הייתה קיימת בכלל ולכן הם מפקפקים האם הקב"ה הורג מחסל ומטביע רשעים פשוטו כמשמעו!!! ועוד מעזים אח"כ משה וישראל לשיר שירה גדולה!!! הרי כך כתוב.. כנראה לא מאמינים ...
45
ומי מחליט מי רשע?
| 11-04-2015 21:29
אני חושב שכהנא היה רשע ולמרות זאת לא שמחתי שמת.
הקב"ה
רועי | 05-04-2017 15:08
46
ברכות י. ראה דוד במפלת רשעים ואמר שירה
משה | 11-04-2015 22:18
אולי כל המגיבים יסבירו למה דוד המלך אומר שירה כאשר ראה במפלת הרשעים . יתמו חטאים מן הארץ ברכי נפשי את ה' הללויה. מה יש מחלוקת על כך בכלללל
47
"אז ישיר משה ובני ישראל". וכל יום אנחנו אומרים שירה זו
משה ובני ישראל | 11-04-2015 22:20
אז אנחנו בסדר או לא??
48
האמת, אני מוכנה להתאפק ולא לצאת במחול בנפול אויבי,
לכל יפי הנפש | 12-04-2015 18:56
העיקר שיפלו כבר.
49
חוסר דיוק אחד - הב"י הביא לצד הגמ' את דברי המדרש
טל | 28-04-2016 18:08
המפורש על המצרים. לא דעת יחיד שהתעלמו ממנה גדולי הפוסקים...
50
צריך לשמוח על הישועה יותר משמחת נפילת
יפה יוסף | 01-05-2016 9:04
האוייב.השמחה לא צריכה להיות שלמה.להודות להד' שלא אנו הרשעים.
שבחו אהובים
על זאת | 06-04-2017 16:56
ורוממו על מה? קודם כל בכוריהם הרגת אחר כך ובכורך ישראל גאלת ......
51
נראה לי שגם המבקרים וגם המבוקרים טועים
חילוני | 05-04-2017 23:15
שאלות למחשבה 1. ההיגיון שעומד מאחורי שמחה על מות הרשעים היא שמות הרשעים הוא טוב, כלומר יש תועלת כלשהי לעולם מכך, יכול שינוי לטובה בעולם עקב כך ורוע וחטא יעברו מן העולם. אבל אם רוע וחטא לא עוברים מן העולם עם מות הרשע, אז למה זה טוב? למה צריך לשמוח? 2. אם במות הרשע ניצלתי, וודאי שצריך לשמוח על ההצלה, אבל למה לשמוח על המוות? לא ראוי להיות עצוב שלקדוש ברוך הוא לא הייתה ברירה אלא להציל אותי על ידי המתת אותו רשע? צריך להיות עצוב שיש רשעים שהדרך היחידה לעצור אותם מלפגוע בעם ישראל זה על ידי המתתם. 3. נניח ורשע מת ועם מיתתו לא באה הצלה, האם צריך לשמוח? 4. שירת הים זו לא שירת שבח לקדוש ברוך הוא על נפלאותיו? אם הקדוש ברוך הוא מגלה את כוחו הנורא והעוצמתי בפנייך, זה רגע גדול שראוי להגיד עליו תודה ודברי שבח לאל, ללא כל קשר לשאלה אם הוא גילה את כוחו במעשה שמשמח אותך או מעציב אותך. אז איך אפשר ללמוד מכך שבני ישראל והמלאכים רצו לומר דברי שבח לאל, שמעשהו של האל שימח או העציב אותם? 5. איפה כתוב שיש לשמוח על מות הרשע? כתוב שצריך לסמוך בנפילת הרשע. אם מישהו בא ומודיע שרשע נפל, זה אומר שהוא מת? ואם הוא מודיע שהוא מת, אז הוא בהכרח נפל? מה המשמעות של המילה בנפול בפסוק: בנפול אויביך אל תשמח. 6. למה כתוב אויביך ולא אויבי השם בפסוק: בנפול אויביך אל תשמח.? איזה מן דבר חכמה זה להגיד שאם אדם שרצה ברעתך נכשל להרע לך תשמח? מן הסתם אנשים שמחים כשהם ניצלים. האם הפסוק מתכוון שצריך לשמוח שהרשע לא הצליח לחטוא?יש לי תחושה שהתורה רוצה שנשמח על דבר אחד ונתעצב על דבר אחר אשר מתרחשים במות הרשעים. כלומר, אסור לשמוח לאיד על דבר אחד במות הרשעים ויש לשמוח לאיד על דבר אחר. זה נראה לי נכון כי שתי הטענות: שמח במות הרשעים ו-אל תשמח במות הרשעים נראות לי כנכונות רק חלקית.
52
חזק וברוך. רלוונטי במיוחד לאור ההפצצות בסוריה
| 06-04-2017 11:09
אפילו הסגנון הוא כמו של הרב זייני... :) חזק וברוך...
53
זה נכון מן הסתם, אבל צריך להבין למה זה גם מוסרי.
א. בר און | 07-04-2017 14:17
וכשנבין את זה, כמו את הבחירה בעם ישראל או את השוני בין נשים לגברים, תבוא גאולה לעולם.