נר תמיד של לימוד תורה / תלמידו של הרב לביא סופד

נר תמיד של לימוד תורה / תלמידו של הרב לביא סופד

הרב נחמיה, כמה העולם חסר אותך, כמה עם ישראל ומשפחתך זקוקים לך. היית בשבילי 'אישיות לדוגמא' של איך יהודי צריך להיות: שולחן ערוך, חפץ חיים ומסילת ישרים. אהבת התורה ונושאיה, כבוד לכל אדם וענווה

נר תמיד של לימוד תורה / הספד לרב נחמיה לביא
  (צילום: יעקב יברוב)

העיניים דומעות והלב נקרע, עלתה למרומים נשמתו הטהורה של הרב נחמיה לביא זצוק"ל

לא רק למשפחתו הרב נחמיה הוא אבידה גדולה, אלא גם לעם ישראל ולעולם כולו.

הרב נחמיה היה שקדן מאוד גדול, הייתה לו אהבת תורה גדולה, וכל רגע פנוי היה לומד בריכוז עילאי. הלימוד שלו היה מאוד יסודי, כל רש"י, תוספות ואות בגמרא היו חביבים עליו והוא היה מדקדק בהם בחיבת קודש. הייתה לו יראת שמיים אמתית, וכל אימת שהזכיר את רבותיו או אמר דבר בשמם היה עושה זאת בחרדת קודש ובשמחה. היה לו מקום קבוע בבית המדרש והיה נמצא שם גם ב'בין הזמנים', נר תמיד שרק עתה כבה ובעוונותינו לא יידלק עוד.

לא זכור לי מעשה "יוצא דופן" של הרב נחמיה, אבל זכורים לי הרבה מעשים יומיומיים: אמירת שלום בסבר פנים יפות, עוזר בכל פעם שהתבקש, כל שאלה בתורה ששאלו אותו הוא בירר אותה עד שנתן תשובה שהתיישבה על לב השואל, ביתו היה תמיד פתוח לרווחה לתלמידי הישיבה ואורחים נוספים, כולם הרגישו בני ביתו. מעולם ראיתי אותו כועס או מרים את הקול על אף אדם! (וזכיתי לשהות במחיצתו למעלה משבע שנים)

מתוך אהבת התורה שלו והרצון לגדל ת"ח, הוא היה אחראי על השבו"שים שבאו לבדוק אם הישיבה מתאימה להם, ותמיד הוא ניגש בענוות החן המיוחדת שלו לאברכים בישיבה לבקש מהם לשנות מסדרם הרגיל כדי ללמוד עם הבחורים החדשים, הוא רצה שיהיה להם טוב בישיבה וכל הזמן שאל בשלומם.

אך הרושם הגדול שנחרט בליבי הוא השבתות אצל הרב נחמיה. בתור בעל-תשובה, לא תמיד היה לי איפה לשהות בשבתות, והרב נחמיה הזמין אותי הרבה פעמים (עם עוד אורחים) בשבתות וחגים ואמר שאני מוזמן אליו מתי שאחפוץ. כמה אור היה בבית שלו, כמה אצילות, כמה מידות טובות, פשוט אי אפשר לתאר. איך הוא התייחס לאשתו ולילדים, כמה עדינות, מעולם לא ראיתי אותו כועס או מרים את הקול, הכל ברוגע ,בשמחה ובכבוד. השולחן היה מלא אוכל טוב שהרבנית הכינה וכל הסעודה מלאה דברי תורה וסיפורי צדיקים. כל הזמן היו שגורים על לשונו סיפורי תורה וצדקות, והוא היה מספר אותם בכזו יראת שמיים, שהדברים עשו רצון מאוד גדול להידמות להם וללכת בדרכם. כל ארוחת שבת היה לימוד גדול של חיי משפחה וצדקות יותר מהרבה ספרי מוסר.

כמה פעמים שהתארחתי אצלו בשבת והיה שם עוד אדם יחד איתי שלמד לימודי רפואה (היום הוא כבר רופא) ושאלתי אותו איך הוא מכיר את הרב נחמיה והרופא סיפר לי שהם היו יחד במילואים והוא היה רחוק מהתורה ובזכות הרב נחמיה הוא 'חזר בתשובה', לאחר מכן אותו רופא התחתן והקים בית נאמן בישראל עם תורה ויראת שמיים. המפגש היומיומי במילואים עם הרב נחמיה הפך אותו לאדם אחר.

נר תמיד של לימוד תורה ועבודת תמיד של מידות טובות, איזו ישרות וצדקות, מעולם לא הוציא מילה רע מפיו על אף אדם ותמיד דן לכף זכות.

הרב נחמיה, כמה העולם חסר אותך, כמה עם ישראל ומשפחתך זקוקים לך. היית בשבילי 'אישיות לדוגמא' של איך יהודי צריך להיות: שולחן ערוך, חפץ חיים ומסילת ישרים. אהבת התורה ונושאיה, כבוד לכל אדם וענווה.

"את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים", דבקות בה' יום יום – זה הכלל הגדול שהרב נחמיה לימד אותי בלי הרבה שיעורים, אלא בחייו הפשוטים והצנועים.

תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים ושנזכה להמשיך את אורו.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
דברים מדויקים
גיא | 06-10-2015 12:21
חזק וברוך ידידי
2
אשריך, כל הכבוד!
אביצור | 06-10-2015 12:43
3
אוי לנו ומה גדול שברינו
עדילי | 06-10-2015 13:00
איך ששמעתי שהוא נפתר משהו בי מת. לא מכירה אותו אבל לא הפסקתי לבכות. נשמה מיוחדת.