ח"כ מוטי יוגב סופד לרב נפתלי וייסבלום זצ"ל - סרוגים

ח"כ מוטי יוגב סופד לרב נפתלי וייסבלום זצ"ל

ח"כ מוטי יוגב יליד שכונת נווה שאנן בחיפה, סופד לרב נפתלי וייסבלום זצ"ל: "זכורה לי בעיקר ספירת העומר שלו, היתה בכוונה וניגון מיוחד שרוממו את רוח כל הציבור"

ח"כ מוטי יוגב סופד לרב נפתלי וייסבלום זצ"ל
  נווה שאנן תחסר את הרב וייסבלום. יוגב (הדס פרוש/פלאש90)

ברוך הדיין האמת. צער גדול על הסתלקותו של מו"ר הרב חיים נפתלי ב"ר יעקב יצחק וייסבלום, ששימש משך למעלה מחמישים שנה כרבה של שכונת נוה שאנן בחיפה ולפני כן כרב המושב וראש הישיבה בשדה יעקב.

צאצא ישיר של ר' אלימלך מליזנסק וכאביו הגדול, חיפש בכל אחד את מעלתו ולא את חסרונו. קיבל כל אחד בנעימות ומאור פנים. תלמיד חכם עצום ששילב ידע הלכתי רחב, עם המון רגש והתייחסות אישית לכל פונה.

שעוריו היומיים, השבועיים ודרשותיו, היו מלאות ידע תורני ומובנות כאחד ומתורתו נהנו תלמידי חכמים ואקדמאים, חניכי בני עקיבא להם העביר משך תקופה שעור בכוזרי ואף תלמידי התיכון שאינו דתי בנוה שאנן.

היה בעל תפילה מרומם ומרגש כאחד ובעל קריאה מדוייק ונעים בתורה. מתפילתו זכורה לי בעיקר ספירת העומר שלו, היתה בכוונה וניגון מיוחד שרוממו את רוח כל הציבור. בכל מפקדי שבת האירגון בנוה שאנן היה הרב וייסבלום ראשון המברכים, ברכה מכל הלב ברגש רב.

אשתו הרבנית טובה שתיחיה, עמדה לצידו במעשי חסד רבים שפעלו יחדיו, בשעורי תורה לנשים, ובאחריות למקוואות בחיפה. אמנם בשנים האחרונות הרב וייסבלום היה חולה והתקדה לעמוד בכל פעילויותו ושעוריו, אך הציבור בשכונה מאד העריכו וכיבדו. נווה שאנן תחסר מאד מאד, את הרב וייסבלום זצ"ל.

==

ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) הוא יליד שכונת נווה שאנן בחיפה.

 

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
היה גשר בין המגזרים
sc | 26-09-2015 23:38
כמו שאפשר לראות כאן https://www.youtube.com/watch?v=iq2IsyrEIV4
2
היה ירא וחרד לדבר ה'
דוד | 27-09-2015 9:27
כך בהליכותיו היומיומיות ומשפחתו. אלא שבנקודת ההשקפה בלבד היה ציוני, נוסח רבני המזרחי פני 70 שנה.
3
לפתוח לא להיתעצל כן ואני לא מתצנצל
מקמי | 03-10-2015 21:32
הרב אבינר מציין שלוש אמות בחירה לדיין, ומסבירן לפי דברי הראי"ה זצ"ל: א. קדושה וטהרה פנימית, שאותן באמת רק ה' יודע, אבל האדם יכול לדעת על כך מעט אחרי היכרות רבת שנים. ב. גדלות בתורה – שאותה תלמידי חכמים יודעים. ג. קשר אל העם, שאותו העם יודע. מעניין מדוע השואל היה מוטרד מכך שישבו בועדה גם ארבע נשים, בעוד שלפי הקריטריון השני הנ"ל היו צריכים לשבת בה תלמידי חכמים. לא הפריע לו שמלבד שני הרבנים הראשיים לא ישבו בועדה תלמידי חכמים, אלא גברים נציגי מפלגות פוליטיות שונות, ונציג לשכת עורכי הדין. מה הם בדקו הם אצל המועמדים, את בקיאותם בשולחן ערוך? הלא כל המועמדים הם בעלי כושר לדיינות, שבקיאותם בהלכה כבר נקבעה על ידי תלמידי חכמים (במבחני הרבנות הראשית). בתשובתו, הרב אבינר מיצר על כך שיושבות בוועדה נשים, שכן זהו היפוך סדר העדיפויות הנכון שאמור להיות: קודם קדושה, אחר כך חכמה, ולבסוף דעת העם. זוהי זריית חול בעיניים: ומתי תבוא לידי ביטוי דעת העם? אחרי שתתקיימנה הבחירות והדיינים כבר ימונו? דוקא לפי הקריטריונים שקבע הרב אבינר הועדה למינוי דיינים היא המקום לבטא את רצון העם. ועוד אני שואלת: מדוע זה לא תקין לבדוק מהו היחס של הדיינים למצוקותיהן של נשים? הרמב"ם קובע בהלכות סנהדרין (פ"ב הלכה ז') שיש שבע תכונות החייבות להיות לדיינים, ואחת מהן: "אהבת הבריות להן". על כן, בועדה הדנה במינוי דיינים, שעיסוקם הכמעט בלעדי הוא בדיני משפחה, כלומר: בענייני גברים נשים וילדים, יש חשיבות מיוחדת לכך שהם יהיו אהובים על הבריות הנידונות בפניהם. נראה כי בדורנו, שיש בו נשים חכמות ובעלות דעה רבות כל כך, היכולות לייצג באופן מושכל ומוסרי את כלל הנשים, נכון לכתחילה על פי קריאת הכיוון של הרמב"ם (שלדעתו זוהי חובה מדאורייתא) שנשים תהיינה מעורבות בתהליך בחירה של דיינים. עושים לייק לסרוגים ונשארים מעודכנים!