לא להתבלבל בין רודף לנרדף – תגובה לרב שרלו
קראתי את הראיון עם הרב יובל שרלו ששאב את המקורות לדיון בנושא הפליטים מהתנ"ך ולא מספרות חז"ל, ואני תמה האם סוגיית 'לא תחונם' אינה רלוונטית? האם סוגיית 'גר תושב' לא קשורה?
קראתי את הראיון שהעניק הרב יובל שרלו ל"סרוגים" על אודות שאלת קליטת הפליטים מסוריה. קראתי וחזרתי וקראתי ולא הבנתי את דבריו.
הרב שרלו אמר: "אני מבין בעומק של התורה, כשהתורה אמרה שתזכור את העובדה שהיית עבד במצרים ותתייחס לעבדים בצורה אחרת מאשר מקובל, זה נכון גם ביחס למי שנמצא בסכנת חיים, נרדף מארץ לארץ והשערים חלקם סגורים בפניו".
עוד הוסיף הרב, ואני מצטט: "אין לזה מקורות בהלכה, ואין גם ציפייה שתהיה, בשל העובדה שביום שהתחילה להיכתב התורה שבעל פה, לא עמדנו בסיטואציה של מדינה ריבונית שאנחנו גם מסוגלים לעשות משהו. ממילא הפוסקים לא עסקו בשאלה הזו, ומאידך גם לא תמצא משהו בכיוון ההפוך. לא תמצא כלום במסורת הפסיקה המסודרת של תולדות ההלכה בישראל. כמו עוד הרבה שאלות של מדינה".
דברים אלו מתמיהים. התורה שבעל פה ניתנה בסיני בצוותא עם התורה שבכתב. הייתכן לחדש מדעתנו מהו עומק התורה שבכתב על פי פסוקים, ועל ידי כך לחדש הלכות, ולהתעלם מסוגיות הלכתיות מפורשות בדברי חז"ל, הראשונים והאחרונים?
האם סוגיית 'לא תחונם' אינה רלוונטית? האם סוגיית 'גר תושב' לא קשורה? האם סוגיית 'אין מורידין ואין מעלין' לא נאמרה במקורותינו? סוגיית 'מפני דרכי שלום' וגבולותיה אינם חלק מהתורה שבעל פה שלנו? וכהנה עוד ועוד סוגיות.
פסיקת הלכה מפסוק בתורה שאינו עוסק בשאלה זו כלל וכלל (מה הקשר בין היחס הנכון לעבד כנעני לבין החיוב לקלוט אזרח מארץ אויב?) והזנחת סוגיות שלימות שבתורה שבעל פה שלנו היא מעשה אשר לא ייעשה. חמורה עוד יותר הטענה שאין למסורת הפסיקה היהודית 'דעה' בנושא, ועלינו להמציא את הגלגל מחדש!
מטבעם של דברים, אי אפשר להרחיב ולבאר את כל צדדי הסוגיה במסגרת זו, מה גם שבמציאות של משטרת המחשבות יש דברים שאסור לחשוב וכל שכן לכתוב אותם.
אסתפק בציטוט של דבריו המכוננים של החזון איש בספרו הבהיר באמונה וביטחון: "מחובות המוסריות שישתדל האדם לטעת בלבבו את העיקר הגדול הזה, שבכל מקרה שהוא נפגש עם רעהו צריך לשקול בפלס ההלכה לדעת מי הוא הרודף ומי הוא הנרדף. והלא לימוד המוסר מנחיל אהבה וחמלה לנרדף וחמת מרורות לרודף, ומה נוראה היא המכשלה ורבת הפוקה להיות מן המחליפים את הרודף לנרדף ואת הנרדף לרודף. ואשר לדעת אמתתו אין מקום זולת בספרי הפוסקים אשר מסרו לנו מצוקי תבל רבותינו ז"ל".
החזון איש לא התנגד ללימוד מוסר ולא ללימוד תורה שבכתב. החזון איש בא לעורר שהמוסר של עם ישראל כפוף ומעוצב על פי ההלכה. אוי לנו אם נחליף בין רודף לנרדף. האם הפליטים ראויים למקלט? "לדעת אמתתו אין מקום זולת בספרי הפוסקים אשר מסרו לנו מצוקי תבל רבותינו ז"ל".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו