הרב משה צוריאל: בואו נעשה סדר בנושא הגיור

במאמר הלכתי מרחיב הרב משה צוריאל את הסיבות מדוע יש צורך להקים בית דין לגיור. אנחנו בסכנת התבוללות בתוך ארץ ישראל ובשעת הדחק אפשר לסמוך על המקלים

הרב צוריאל: בואו נעשה סדר בנושא הגיור
  (צילום: 'צעיר רענן', ויקימדיה)

גיור קטינים על ידי בית דין עצמאי

מתנהל כעת ויכוח סוער אם מותר או ראוי להקים בית דין לגייר קטינים, בלי רשותה של הרבנות הראשית לישראל. יש התלהבות, יש התלהמות. הרגשות מביאים לטוֹנִים גבוהים. הבה נחזור לשפיות, לבדוק הנושא ע"פ מקורות ההלכה. נפזר את הערפל ע"י דיון ענינִי, בלי יצר להתנצח (עיין מהר"ל, נתיבות עולם, נתיב הכעס).

הנבונים שבין מתנגדי הבית-דין החדש שהוקם, מודים שיש כאן בעיה קשה חברתית ולאומית. יושבים בינינו 300,000 אנשים שבאו ארצה כי חשבו שהם יהודים, וכאן הם פסולי-חיתון. אומרים הנבונים שבמתנגדים: ומה לעשות? הלכה היא הלכה, ואסור לנו לשנות כי-הוא-זה מהתורה.

שעת הדחק עכשיו

אבל באמת, יש מוצָא על פי התורה! ברוב עניני העולם, יש לכתחילה ויש בדיעבד. בין בעניני שבת, בין בעניני כשרות בין בעניני טהרת המשפחה. מחברי ספרי שאלות ותשובות מאריכים בדרך כלל בעניני הבדיעבד. גם מה שהרב קוק בזמנו צידד להכין "היתר מכירה" בעניני שמיטה, הוא עצמו הודה שזה בדיעבד. אבל הוא נכנס לעובי הקורה להתיר מפני מצוקת הציבור. ולכן הטוענים נגד הציונות הדתית: "הרי רבכם הרב קוק, גם אסר לגייר קטינים שיש לנו השערה שהם לא יקיימו תורה ומצוות" (דעת כהן, סי' קמז) לא הבחינו שיש הבדל בין המצב בלונדון בשנת 1918, מעשי יחידים בעלמא, לבעיה לאומית ממדריגה ראשונה של 300,000 פסולי חיתון. והעוּבדה היא שהם מזדווגים עם בן זוג יהודי, ומולידים. ובעוד כארבעים שנה יהיו לנו (מהנשים שלא התגיירו) פי ארבע של פסולי חיתון. ובעוד 80 שנה נכפיל גם זאת פי ארבע ונגיע למספרי התבוללות נוראים.

כלום אפשר להצמיד פסקו של הרב קוק דאז לכאן? בטוחני שגם הוא היה מבאר מוצָא, ושמא כדלהלן: הרב עובדיה יוסף (שו"ת יביע אומר ח"ב אבהע"ז סוף סי' ד) הסכים שלכתחילה אין לגיירם, אם יודעים אנו שבסופו של דבר לא יקיימו תורה ומצוות. אבל הסכים "ואם עברו וקבלום, מה שעשו עשוי".

וכן כתב מגדולי פוסקי אשכנז, הרב חיים עוזר גרוז'נסקי (שו"ת אחיעזר ח"ג סוף סי' כח) "אבל באמת מה שיחלל את השבת ושאר עבירות אין זה כמחאה על הגירות רק שעובר עבירה כישראל, ובודאי דהוי גר. אבל הצדק עם רומעכ"ת שאין לבית דין להזדקק בעניני גרות כאלה. רק אין אני מוצא לנכון שירעישו על זה רבני הדור לצאת במחאה גלויה נגד הגירות, כי בעינֵי עמי הארץ זהו כחילול השם, שאינם מניחים לנשים להתגייר, ובפרט הילדים [שלהם] שבאמת על פי דין אפשר לגיירם" עכ"ל.

יתרה מזאת נטה הרב חיים עוזר להתיר גירות נכרי או נכרית זו, כי אם לא נגייר, יִמָשֵׁךְ בן הזוג אחריו ואחריה, וישתמד. והביא לכך דברי הרב שלמה קלוגר, ממפורסמי הגדולים לפני 150 שנה, (בשו"ת טוב טעם ודעת, קמא, סי' רל) "שאם הבית דין לא יקבלו לגירות, ישתמד הבעל. הוא העלה להתיר לכתחילה לגייר" (עכ"ל אחיעזר). והרב אחיעזר הביא לו קצת סמך מדבר רמב"ם (אחיעזר ח"ג סוף סי' כ"ו).

וזה ברור. פסולי חיתון הללו אינם עוזבים את הארץ, אלא הם אזרחים קבועים כאן, בצבא, באוניברסיטה, ובכל ענפי המסחר. ובני ישראל החילונים אינם נמנעים מלהזדווג איתם. מניעת הגיור לא תמנע את ההתבוללות. כלום אין כאן ענין להציל את כלל ישראל?

וזאת במיוחד שהרמב"ם קבע שאין הכרח לדרוש מהגר קבלת מצוות (הל' איסורי ביאה, פי"ג הלכה יז): "גר שלא בדקו אחריו או שלא הודיעוהו המצות ועונשן ומל וטבל בפני ג' הדיוטות הרי זה גר. אפילו נודע שבשביל דבר הוא מתגייר, הואיל ומל וטבל יצא מכלל העכו"ם וחוששין לו עד שיתבאר צדקותו. ואפילו חזר ועבד עבודה זרה הרי הוא כישראל מומר שקידושיו קידושין ומצוה להחזיר אבידתו מאחר שטבל נעשה כישראל. ולפיכך קיימו שמשון ושלמה נשותיהן ואע"פ שנגלה סודן".

הב"ח (על טור יו"ד סי' רסח, שלש שורות לפני ד"ה המל הגרים) כותב דלפי רמב"ם הגרות "כשר אע"פ שלא היה לשם קבלת מצוות כל עיקר". אבל יטענו המתנגדים, והרי השו"ע לא פסק כך, אלא קבלת מצוות היא לעיכובא? אבל כבר למדנו מדברי הרב קוק, בהקדמתו ל"שבת הארץ" כי ע"פ דברי הש"ך בהלכות הוראה, אפשר לסמוך על דעת יחיד בשעת הדחק. ואין לך שעת הדחק יותר מעכשיו.

עוד יטענו המתנגדים, "יחיד ורבים, הלכה כרבים". אפילו נודה שפוסקים הנ"ל אמרו כך, אבל הרי יש רבנים רבים וחשובים המחמירים! נענה על פי דברי החזון איש (יורה דעה, דף קפא טור ד) שהכלל של פסיקה "הלכה כרבים" הוא רק ברובא דאיתא קמן. במושב אחד של חכמים ששמעו אלו את אלו, דנו בדעת שכנגד. אבל כל שהם בארצות שונות, ובדורות שונים, אין כאן דין רוב. כך גם כתב הרב קוק (מאמרי ראי"ה, עמ' 56). ושורש הדבר בדברי רשב"א (המובאים בבית יוסף, חו"מ סוף סי' יג). עיין אנצקלופדיה תלמודית כרך ט, הלכה, עמ' רנו). ויש להעיר כי הרמב"ם (הל' ממרים סוף פ"א לא הביא כלל זה של "יחיד ורבים")

הבה נסיים בדברי הרב בן ציון חי מאיר עוזיאל, מי ששימש כרב ראשי בישראל, כתב בשנת תשי"א: "בענין גירות לנשי ובני ישראל שאינם שומרי דת, הרוצים לגייר נשותיהם הנוכריות עם בניהם (פסקי עזיאל בשאלות הזמן, עמ' שפב-שפו) וסיכם שם: "ובדורנו זה אחראית וקשה מאד נעילת דלת בפני גרים לפי שהיא פותחת שערים רחבים ודוחפת אנשים ונשים מישראל להמיר דתם ולצאת מכלל ישראל, או להטמע בגוים. ויש בזה אזהרת רז"ל: 'לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת' (סוטה מז). ואדם מישראל שנטמע או שנדחה מישראל נהפך לאויב ישראל בנפש, כמו שההיסטוריא מעידה על זה בהרבה מקרים והרבה דורות. וגם אם לא נחוש ונאמר 'ילך החבל אחר הדלי'. מכל מקום לבניהם [=הערת צוריאל: הקטינים] ודאי שאנו חייבים לקרבם. לא מיבעי אם הם בני ישראלית שבניה הם ישראלים גמורים, אלא אפילו אם הם בני גוייה הרי מזרע ישראל המה [=הערת צוריאל, כלומר אביהם יהודי] ואלה הם בבחינת 'צאן אובדות' (ירמיה נ, ו). וְיָרֵא אנכי שאם נדחה אותם לגמרי על ידי זה שלא נקבל הוריהם לגירות, נִתָּבַע [אנו] לדין ויאמר עלינו 'ואת הנדחת לא השיבותם, ואת האובדת לא בקשתם' (יחזקאל לד, ד). וגדולה היא תוכחה זאת מאותה תוכחה של קבלת גרים (יו"ד סי' רסח סעיף יב). ועל כגון זה נאמר "הוי מחשב הפסד מצוה נגד שכרה ושכר עבירה נגד הפסדה" (אבות, ב). מטעם זה הנני אומר מוטב לנו שלא נסור מדברי רבותינו שמסרו הלכה זאת לפי ראות עיני הדיינים שכוונתם לשם שמים" עכ"ל הרב בן ציון עוזיאל. והם קילורין לעינים!

הבה ונעשה לשם שמים!

לכן אני פונה מכאן לכבוד האישים החשובים מאד שברבנות הראשית לישראל, שלא יסטו מדברי גאון ישראל הרב עובדיה יוסף, הקובע בענין המגיירים, שאם עשו, מה שעשו עשוי. ואין לבטל מעשיהם. ומניעת החיתון, נקרא לבטל מעשיהם.

לפני שאסיים, אחזור לעוד ביקורת קשה שטענו המתנגדים, כאילו שבזה בית הדין החדש מערער סמכותו של הרבנות הראשית לישראל. טענה זאת בטעות יסודה. סמכות זו שרק הרב הראשי יאשר ויחתום על תעודות הגיור, הוענקה לו רק לפני כמה חדשים, על פי ההסכם הקואליציוני של המפלגות החרדיות עם ממשלת הליכוד. עד לאותו הסכם, היה מותר על פי חק לכמה מוסדות ציבוריים אחרים להעניק גירות. אין שום חקיקה בישראל המרשה אך ורק לרבנות הראשית לגייר. אלא מה? זכות החיתון בין יהודים מסורה רק לרבנות הראשית, "ידם על השאלטר" לפסול גירות שלא לפי רצונם. אבל זה דבר עקיף. עצם הגיור נעשה בכל דור ודור ע"י רבנים בכל הקהילות, וכמו שהיא נעשה גם בימינו בין אורתודוכסים בחו"ל. לקשור מלחמה נגד המגיירים שבזה הם חותרים תחת כסא הרבנות הראשית אינה אלא פיזור ענן וערפל, כדי להסטות הדיון האמתי. אני קורא לכם לחדול מההאשמה הזאת. אין שום כוונה להחליש את סמכותה של הרבנות הראשית.

אני קורא מכאן לכל המתווכחים לדון בקוֹר-רוח, כמו שדנים בשאלה שכיחה של מוקצה בשבת. וישקלו את הנזק העצום (גם של חילול השם, וגם של הרחקת 300,000 מהאמונה בתורתנו, וגם על הבעיות הנוראות של זוג הרוצים להתחתן ואין מנוס להם אלא להזדווג ללא חופה וקידושין, וכך אמנם יעשו אם נמנע מהם את אפשרות-הגיור, שהוא כנ"ל כשר רק בדיעבד, אבל כשר). וגם הבן זוג ילך גם הוא לאיבוד לגמרי, כסגנון הרב עוזיאל "ילך החבל אחרי הדלי".

הבה ונעשה לשם שמים!

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע
13 תגובות - 13 דיונים מיין לפי
1
יישר כוח! יהי רצון שתצליח להשיב את הדיון לגופו של עניין
סתם אחד | 16-08-2015 13:17
במקום לגופו של רב.בפרט כאשר אפילו הדיון לגופו של רב אינו ענייני - כמה נוח למתנגדים לתקוף את הרב סתיו, לצרף אליו את הרב ריסקין, ולהתעלם מהרב רבינוביץ, הרב מדן והרב רא"ם הכהן שקשה לחלוק על גדלותם ואין מה ללכלך עליהם.
2
גדול הדור האמיתי!
אפי | 16-08-2015 13:24
3
כל הכבוד לרב צוריאל שחושף את האמת
רפי | 16-08-2015 13:57
שכל כוונתם היא להכשיר גויים שידוע שאין להם עניין להיות יהודים אלא רק על מנת שיוקל להם להתחתן עם יהודים. כמו כן כל הכבוד לו שהוא יודע שכל מה שהם עושים הוא בדיעבד ולא לכתחילה, אך למה הם מחליטים שזו שעת הדחק וע״י גיור המוני של גויים שאין להם שום עניין עם התורה ואינם מאמינים בבורא עולם הם יפתרו את בעיית ההתבוללות. הרי התבוללות זה לא רק נישואי גויים, אלא גם ניתוק מהדת. אז בעצם אתם מתירים התבוללות אבל מצורה אחרת. ״והיה מחנייך קדוש״
4
מזכיר לי את תשדיר הבחירות של ש״ס מ2013
שם | 16-08-2015 14:00
http://m.youtube.com/watch?v=Y5wCALTOhCU
5
ליוני נגר מהפייסבוק
| 16-08-2015 14:19
אתה לא שווה תגובה אבל רק אעשה מחאה לשטויות שאתה מקליד, אתה לא תקבע מי הם גדולי ישראל. הרב רבינוביץ הוא מגדולי הדורות האחרונים.
6
אז למה לדון דרך האתר?
רפאל | 16-08-2015 14:51
שבו איתם, תדונו, תחליטו, ותקבלו עליכם שהלכה כרבים! אל תתגודדו!
7
להציל את כלל ישראל כולל הגולה. בגולה אנחנו בשעת דחק
סתם אני. | 16-08-2015 14:52
לכן אולי נכיר בגיורי הרפורמים והקונסרבטיבים. כי אין דרך אחרת לגייר את " המתגיירים" הנ"ל. זה נראה נורא פשוט...., ונורא מזלזל ביהדות.
8
דברים נכוחים
כבוד הרב | 16-08-2015 15:24
אמיתיות בלי פחד ופחת
9
לצערי מדובר במקורות חלקיים
אלון | 16-08-2015 16:02
הפוסקים שהובאו כאן דנים במצבים שבהם הגר קיבל על עצמו קיום מצוות ברגע הגיור ולאחר מכן התחרט. או שיש ספק אם אכן קיבל על עצמו. אך אף אחד מהם לא היה מסכים לגיור שיש אומדנא ברורה שהגר לא מתכוון לקבל מצוות. ברור שילד שהוריו נשארים גויים ולא רוצים להתגייר, לא הולך לקיים מצוות כישיגדל.
10
הרב צוריאל אומר שעת הדחק, הרב רבינוביץ אומר שהרוב
| 16-08-2015 22:52
סוברים כך. למי להאמין?
11
ואם נגייר נציל את עם ישראל
| 17-08-2015 0:16
מהתבוללות ונכשיל אותם באיסור נידה שהוא בכרת. מי אמר מה חמור ממה?
12
א. בגיור גדולים מודה האחיעזר שצריך לקבל מצוות באופן
| 17-08-2015 0:28
אמיתי וכנה מה שלא קורה עם כל ה30000 הללו. אני לא מכיר פוסק שהיתיר גיור גדולים כשידוע שלא ישמרו מצוות וקבלתו היא מהפה ולחוץ וזה ניכר כבר בשעת הקבלה. לכן גם בשעת הדחק אין להקל. אבל עיקר העניין כעת הוא גיור קטינים. בשביל זה הקימו את ה'בית דין החדש'. כי קטן לא צריך קבלת מצוות וכך אפשר לגייר בזריזות 300000 איש. אלא שגם בזה -האגרות משה , שהוא המיקל בסוגיא , כתב שזה רק קטן שילמד בבית ספר דתי. הרב רבינוביץ בשות שלו סימן סה חולק ואומר שגם מי שיהיה חילוני ניתן לגיירו. זו הנקודה כעת. פוסק הדור האחרון, הגרשז אויירבך במנחת שלמה' כתב שאסור לגייר באופן זה. אז גם כאן אין על מי לסמוך אפילו בשעת הדחק. ומי שרוצה לחלוק ולברר בכבוד ורצינות שיביא מקורות רציניים מהאחרונים. מי המיקל???
13
סדר בנושא גיור..ראוי שיהיה לרוח חכמים..
שלמה-מבשרת ציון | 17-08-2015 16:05
הקדמה: ראשית,הרב משה צוריאל שליט"א,מקדים בדבריו,ומביא את דעת הרמב"ם,ודעת פוסקים,המקילים בקבלת גר,לכתחילה..ושנית, הרב משה צוריאל נוטה לקבל את דעת פוסקים,המתירים להקל בימינו על גרים,בשל ריבוי הגויים בארצינו,וסכנת התבוללות.ברבנות הראשית סבורים,שצריך לבדוק את כוונות הגרים שלא תהיה סיבה פרטית של גוי החפץ להתגייר.צריך להקשות על הגרים בחקירה,כדי להיות בטוחים שיצאו מהם גירי צדק.ושכל עניין הגיור עד לאישורו, צריך להתנהל תחת הרבנות הראשית.מורי ורבותי:דאמר ריש לקיש מאי דכתיב (צפניה ב, ג) בקשו את ה' כל ענוי ארץ אשר משפטו פעלו באשר משפטו שם פעלו...שלשה סימנים יש באומה זו הרחמנים,והביישנין,וגומלי חסדים.רחמנים דכתיב (דברים יג,יח) ונתן לך רחמים ורחמך והרבך ביישנין דכתיב (שמות כ,כ)בעבור תהיה יראתו על פניכם.גומלי חסדים דכתיב(בראשית,יח,יט)למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו וגו'.כל שיש בו שלשה סימנים הללו,ראוי להדבק באומה זו(יבמות-עט--באשר משפטו-במקום שדנים האדם שם מזכירין פועל צדקותיו:(רש"י)למדנו מדברי הגמרא:שכדאי לקבל אנשים ליהדות: שיש בהם מידות של יראת שמיים,גמילות חסדים,ומוכנים לחזק את בניהם בתורה ומצוות.הגמרא אומרת: דא"ר יצחק מאי דכתיב (משלי יא, טו) רע ירוע כי ערב זר רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים(יבמות-קט)'רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים'. אמר ר"י דהיינו היכא שמשיאין אותן להתגייר,או שמקבלין אותן מיד.אבל אם הן מתאמצין להתגייר יש לנו לקבלם.שהרי מצינו שנענשו אברהם יצחק ויעקב,שלא קיבלו לתמנע,שבאתה להתגייר,והלכה,והיתה פילגש לאליפז בן עשו,ויצא ממנה עמלק,שציערו לישראל.כדאמרינן בהגדת חלק (סנהדרין צט:)וגם יהושע קבל רחב הזונה,ונעמה,ורות המואביה,ובריש פרק במה מדליקין (שבת לא.)שגייר הלל,אותו שאמר,גיירני על מנת שתשימני כ"ג.ואותו דעל מנת שתלמדני כל התורה כולה.ואע"פ שלא היו מתאמצין להתגייר יודע היה הלל בהן,שסופם להיות גרים גמורים.כמו שעשה לבסוף:(תוספות-יבמות-קט)מדברי התוספות על הגמרא למדנו: שאדם/בית דין, יכולים להיענש,אם לא מקבל גרים שמוכנים לקבל עליהם עול תורה ומצוות.ויודעים עליהם הבית דין,שבסוף יהיו גרי צדק.כיון שאותם אנשים,יכולים להתחבר בימינו ולקבל דת של הנוצרים ששונאים את עם ישראל,או אישה שתתחתן עם מוסלמים שיצערו את עם ישראל.מורי ורבותי: הרמבם הילכות גרים((איסורי ביאה-יד) (י) אבל מי שבא ואמר שהיה גוי ונתגייר בבית דין-נאמן,שהפה שאסר הוא הפה שהתיר.במה דברים אמורים? בארץ ישראל ובאותן הימים, שחזקת הכל שם בחזקת ישראל. אבל בחוצה לארץ צריך להביא ראיה, ואחר כך ישא ישראלית. ואני אומר שזו מעלה ביחוסין.(יד)-אל יעלה על דעתך ששמשון המושיע את ישראל,או שלמה מלך ישראל שנקרא "ידידיה", נשאו נשים נוכריות בגיותן.אלא סוד הדבר כך הוא: שהמצוה הנכונה כשיבוא הגר,או הגיורת להתגייר--בודקין אחריו,שמא בגלל ממון שיטול, או בשביל שררה שיזכה לה,או מפני הפחד,בא להכנס לדת.ואם איש הוא בודקין אחריו שמא עיניו נתן באשה יהודית,ואם אשה היא,שמא עיניה נתנה,בבחור מבחורי ישראל.(יד)ואם לא נמצא להם עילה-מודיעין אותן כובד עול התורה,וטורח שיש בעשייתה על עמי הארצות,כדי שיפרושו.אם קבלו ולא פירשו,וראו אותן שחזרו מאהבה--מקבלים אותן,שנאמר:"ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה" (רות א יח).(טו)-לפיכך לא קיבלו בית דין גרים,כל ימי דוד ושלמה.בימי דוד שמא מן הפחד חזרו,ובימי שלמה,שמא בשביל המלכות והטובה הגדולה שהיו בה ישראל חזרו.שכל החוזר מן הגוים בשביל דבר מהבלי העולם –אינו מגרי הצדק.ואף על פי כן,היו גרים הרבה מתגיירים בימי דוד ושלמה בפני הדיוטות.והיו בית דין הגדול חוששין להן,לא דוחין אותן אחר שטבלו מכל מקום,ולא מקרבין אותן,עד שתיראה אחריתן.(טז)ולפי שגייר שלמה נשים ונשאן,וכן שמשון גייר ונשא,והדבר ידוע שלא חזרו אלו אלא בשביל דבר,ולא על פי בית דין גיירום – חשבן הכתוב,כאילו הן גויות,ובאיסורן עומדין.ועוד: שהוכיח סופן על תחילתן,שהן עובדות עבודה זרה שלהן,ובנו להן במות.והעלה עליו הכתוב כאילו הוא בנאן,שנאמר: "אז יבנה שלמה במה" (מלכים א-יא-ז)(יח-ומפני זה אמרו חכמים: קשים להם גרים לישראל כנגע צרעת, שרובן חוזר בשביל דבר,ומטעין את ישראל.וקשה הדבר לפרוש מהם אחר שנתגיירו.צא ולמד מה אירע במדבר במעשה העגל,ובקברות התאווה. וכן רוב הנסיונות--האספסוף היו בהן תחילה.למדנו מדברי הרמב"ם: (י) אבל מי שבא ואמר שהיה גוי ונתגייר בבית דין – נאמן... במה דברים אמורים? בארץ ישראל ובאותן הימים, שחזקת הכל שם בחזקת ישראל.(רמבם)והשיג הראב"ד על הרמבם,שלדעת רבי יהודה בארץ ישראל צריכין ראיה--הסבר:בימינו זו תעודת גיור,או עדים.וזו גם דעת 'המגיד משנה'.צריך לבדוק האם הגרים באים להתגייר לשם קבלת מצוות,ויודעים עליהם מתוך חקירה,שבסוף יהפכו לגרי צדק.להסביר להם קושי המצוות שכרן ועונשן.כדי שיפרשו,ורק אם הם מתעקשים לקבל עליהם את הכל,לקבלם.מורי ורבותי: השו"ע הילכות גרים רסח כותב: (סעיף-יב)כשיבא הגר..להתגייר בודקים אחריו, שמא בגלל ממון שיטול, או בשביל שררה שיזכה לה, או מפני הפחד בא ליכנס לדת. ואם איש הוא, בודקין אחריו שמא עיניו נתן באשה.ואם אשה היא, בודקין אחריה שמא עיניה נתנה בבחורי ישראל.(שו"ע יו"ד רסח)דברי הבח על השו"ע (כג) 'כשיבוא הגר'... – וכתבו התוספות,שהייה גר שהגיע לשמאי ודחה אותו.ואח"כ הגיע להלל,ואמר לו,"גיירני על מנת שאהיה כהן גדול" – בטוח הייה הלל דסופו לעשות לשם שמים... ומכאן יש ללמוד דהכל לפי ראות עיני הבית דין.עד כאן לשון בית יוסף...(בח)מסקנה גמרא ופוסקים לדעתי: השקול ההלכתי בכל הדורות וגם בימינו של פוסקי ההלכה הייה לא לגייר לשם הרביית גרים ואפילו בימי דוד ושלמה לא גיירו בתי הדין המוסמכים לכתחילה גרים כדי שלא תהיה התבוללות,ורק בדיעבד.כדי שיתקדש שם ה' בעולם. צריכים בית דין לגייר לכתחילה על פי ההלכה לבדוק אם הגוי באמת רוצה להתגייר מקבל עליו מראש את כל המצוות. כדי לקיים בעתיד,מצוות.ולשם שיעשה 'גר צדק'.מורי ורבותי:אם הרבנות הראשית יודעת את ההלכה,ונוהגת בדרך שלמדונו חכמים בשל מה צריך בתי דין עצמאים ? אבל אם יוכיח בית הדין של עצמאים,שהרבנות הראשית לא מאפשרת לקיים את דרך חכמים כנ"ל,או בהוכחה של ש"ס ופוסקים אחרת,ברוח חכמים..יוכלו הם לקבל היתר לבתי דין עצמאים,מדין--'דינא דמלכותא דינא'.מציע:שכדאי שגרים יגורו בשכונות דתיות תורניות/חרדיות,או בישוב דתי תורני/חרדי.אפשר גם לחיב אותם לגור מראש שם,כי שם ישנו סיכוי גדול שיתחזקו בתורה ומצוות.הגמרא במחלוקת 'תנור עכנאי' אומרת: ואף ר"ג היה בא בספינה.עמד עליו נחשול לטבעו,אמר כמדומה לי שאין זה,אלא בשביל ר"א בן הורקנוס,עמד על רגליו ואמר:רבונו של עולם,גלוי וידוע לפניך,שלא לכבודי עשיתי,ולא לכבוד בית אבא עשיתי,אלא לכבודך.שלא ירבו מחלוקות בישראל.נח הים מזעפו.(בבא מציעא נט)--'ר"ג' - נשיא היה ועל פיו נעשה:'שלא ירבו מחלוקות'- שלא ירגיל היחיד,לחלוק על המרובין:'(רש"י)יהי רצון שניזכה לכך.! בשורות טובות.!