"שאלתי אותו האם מותר לו לגעת בי"
המתלוננת הראשונה נגד הרב עזרא שיינברג מספרת על התקיפה המינית שחוותה לפני 13 שנה, על הפגישה עם הרב ביער ועל התחושות כשהפרשה התפוצצה. "התרגשתי והתלהבתי מכך שהוא מתקשר אליי"
בריאיון ראשון לעיתון 'מקור ראשון' מאז התפוצצות פרשת 'הרב מהצפון', בסופה הוגש כתב אישום נגד ראש ישיבת 'אורות האר"י' מצפת, הרב עזרא שיינברג, מספרת המתלוננת הראשונה על התקיפה המינית לפני 13 שנה, על הפגישה ביער ועל התחושות עם התפוצצות הפרשה.
בריאיון ליאיר קראוס, שיתפרסם במלואו מחר, סיפרה המתלוננת על ההחלטה ללכת לרב שיינברג: "שמעתי הרבה סיפורים על נסים שחולל ודברים שידע לומר, אבל עד אז לא האמנתי שקיימים כוחות כאלה בעולם. חשבתי שאלו דברים שהיו מקובלים אולי במאה הקודמת. מצד שני, שמעתי על אנשים שבאו אליו עם גידולים סרטניים, והוא ידע לזהות את הבעיה שלהם, עשה פלאים והעלים הכול. חשבתי – וואו, איזה אדם צדיק מסוגל לחולל כאלה נפלאות. היה לי קצת מוזר שהוא מוכן לקבל נשים להתייעצות, ובדיעבד אולי החשדנות שלי הצילה אותי בסיפור הזה".
"הישיבה שלו הייתה בעיר העתיקה בצפת, לא במבנה שבו היא שוכנת היום", היא מספרת על הפגישה בינה לבין הרב. "הגעתי בלבוש צנוע, עם שרוולים ארוכים ומכנסיים רחבים מאוד, כי ידעתי שאני באה לרב. גדי מלכא, העוזר שלו (כיום מנכ"ל ישיבת "אורות האר"י") קיבל אותי והכניס אותי לחדרו של ראש הישיבה. ישבתי איתו לבד וזה נראה לי מוזר בהתחלה, אבל חשבתי שאם יש עוד אנשים בבניין זה כנראה בסדר".
"כעבור כמה שעות קיבלתי טלפון: 'שלום, זה הרב עזרא שיינברג'. התרגשתי והתלהבתי מכך שהוא מתקשר אליי, לא האמנתי שזה אמיתי. הוא אמר לי שקיבל תשובה בענייני מהשמיים, ושאני צריכה לעשות תיקון עוד היום כי 'ירדו נשמות' ואחת הנשמות פגעה בי ויש עליי קללה. הוא השתמש בביטויים נסתרים שלא הכרתי, אבל הבנתי שאני חייבת להיפגש איתו דחוף. הוא אמר שצריך מקום שקט ורגוע, ושאל אם יש צימר שבו נוכל להיפגש. שאלתי אותו מה הוא רוצה לעשות, והוא אמר שיעשה לי תיקון וברכות והכול יהיה בסדר".
על "הטיפול" של הרב שיינברג סיפרה המתלוננת: "הוא אמר שהוא צריך לשים לי מים על הצוואר בין העצמות, וממשיך כל העת להתפלל בלחש. אני שואלת אותו האם מותר לו לגעת בי, והוא אומר שמותר כי זה טיפול, ושאני אאמין לו שזה נגזר עליו, וגם לו, כמוני, זה לא נעים. הוא מורח עליי את המים בקצות אצבעותיו, ושואל אם אני מרגישה משהו. הקול שלו הולך ונחלש ונהיה רחוק מאוד".
"אני מסתכלת לשמיים ולא יכולה לזוז, מבוהלת בצורה מטורפת, בוכה, מתפללת לאלוהים שיעזור לי ושהוא לא יעשה לי כלום. אני זוכרת את הדמעות נכנסות לי לאוזניים, שוטפות אותי ואני לא מצליחה להוציא קול ולצייץ בזמן שהידיים שלו נוגעות בי. אי אפשר להסביר במילים את חוסר האונים הזה".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו