10 שנים להתנתקות: השעה הפחות יפה של החברה החרדית

10 שנים להתנתקות: השעה הפחות יפה של החברה החרדית

אי אפשר לדבר על עשור להתנתקות, בלי לדבר על החרדים, על ההתנהלות שלהם בתקופה האפלה ואת היעדרותם מהמאבק. דניאל סגרון חושב שעדיין אפשר לשתף פעולה בעתיד

השעה הפחות יפה של החברה החרדית
  (אילוסטרציה יונתן סינדל/פלאש90)

אי אפשר לדבר על עשור להתנתקות, בלי לדבר על החרדים, על ההתנהלות שלהם בתקופה האפלה. בפרט כל מי שמאמין שהחיבור היותר טבעי לציונות הדתית הוא עם החרדים, חייב לבחון בכנות את הסיבות להיעדרותם מהמאבק.

לפני עשר שנים, בזמן הגירוש, אמר הרב יעקב מדן, בריאיון ל'הארץ', את הדברים הבאים: "כדי להגיע לברית עם האליטות החילוניות הזנחנו את הברית הטבעית יותר לנו, עם הציבור החרדי. היום אני חושב שזו הייתה טעות. בעתיד ננהג אחרת. כשהציונות הדתית והציבור החרדי יעמדו יחד, מקומנו יהיה אחר".

אז למה לא התחברנו עם החרדים?

השבוע, בריאיון ל'מקור ראשון', האשים הרב מדן את הציבור החרדי באדישות: "לצערי, הם לא הרימו את הכפפה, גם לא בזמן אמת. התאכזבתי מאד מהאדישות שלהם כלפינו בימי ההתנתקות. אבל יש כאן פוטנציאל של ברית לטווח ארוך".

אני לא בא להצדיק את החרדים, אבל אני יכול להבין אותם. אני לא בא להצדיק אותם כי להילחם נגד פינוי קברים ולא להילחם נגד פינוי אנשים נראה לי מעוות לחלוטין, אבל אני יכול להבין שהם מרגישים חד צדדיות. מבחינת החרדים חוק הגיוס, לדוגמה, לא פחות חמור מפינוי גוש קטיף. אפשר, וצריך, להתווכח עם הגישה הזו, אבל כשזה המצב אל לנו לבוא בתלונות.

אם החרדים נלחמים על השבת ולא רואים סרוגים באופק; אם החרדים נלחמים נגד הגיוס, וכן רואים סרוגים באופק, באופק הנגדי – הם הרי חלק מיוזמי ומובילי החוק – אז אי אפשר לצפות מהם להיות שותפים למאבק שלנו.

עד כמה שזה נשמע רע, בישראל, מדינת כל מגזריה, שם המשחק הוא זהות. אם אני מזדהה אתך, אני נאבק אתך. אם אתה לא איתי, אז אני לא אתך. כולנו עובדים בצורה הזו.

הדרך היחידה בה נוכל לממש את "החיבור היותר טבעי", כדברי הרב מדן, הוא להרחיב את סל הערכים שלנו. להילחם על השבת, על לימוד התורה, על הצניעות, לא פחות מכפי שאנו נלחמים על חוק שחרור מחבלים, על מינויי הוועדה של השופטים, ועל הסדרת חוק המאחזים.

שם המשחק הוא זהות. אם נזדהה אתם, הם יזדהו אתנו, וכשהם יזדהו, יודע כל ילד במדינה, לא יהיה פינוי נוסף לעולם. עם כל הדורסנות של שרון, או יורשיו לדרך הנלוזה, כנגד חצי מיליון איש שיצאו לרחובות, בהבל פיו של הרב שטיינמן, הוא לא יוכל להתמודד.

בחורף האחרון קמה ונפלה מפלגת 'יחד', שחרתה על דגלה את החיבור בין הציונות הדתית לחרדים. ייתכן שקריסתה מלמדת שהמגרש האמתי ל'חיבור הטבעי' הוא לא הפוליטיקה, שמטבעה גדושה באינטרסים ושאר מרעין בישין. צריך ליצור חיבורים בשטח. להקים ישיבות שילמדו בהם סרוגים ושחורים, לבנות כוללים משותפים, ימי עיון על הגשר שבין גבעת שמואל לבני ברק.

התורה שלנו רחבה, מכילה הכל. יש בה מקום גם למצוות יישוב ארץ ישראל וגם לדאגה לשמירת השבת ולכבודם של המתים. אם נתחבר כולנו, נניף את דגל 'חבר אני לכל אשר יראוך', נוכל לדאוג לכל התורה בכוח כפול ומכופל. חיבור דרך התורה הוא החיבור היעיל ביותר. הן דרך לימוד משותף לשני המגזרים, הן דרך דאגה משותפת לכל מה שההלכה מחייבת אותנו.

לא צריך להתחשבן לנצח נצחים. החרדים טעו כשישבו מנגד. ללא ספק, זו הייתה השעה הפחות יפה של החברה החרדית שנלחמה על חניונים בשבת יותר מאשר על פגיעה נפשית צורבת באלפי יהודים. מאידך, גם לציונות הדתית יש מה להשתפר בדאגה לשלל דיני התורה, לא רק לארץ ישראל ולאידיאלים ביטחוניים-מדיניים.

את כל זה כדאי לשים מאחורינו. לצאת לדרך חדשה, ארוכה אך חשובה מאין כמותה, של אחדות בין המגזרים. לא דרך הפוליטיקה, אלא דרך שיתוף פעולה תורני בכל החזיתות.

"יש כאן פוטנציאל של ברית לטווח ארוך", אומר לנו הרב מדן. בואו נממש אותו.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
17 תגובות - 17 דיונים מיין לפי
1
מה לעשות, כשלא משדרים סולידריות, לא מקבלים סולידריות
| 13-07-2015 14:10
הציונות הדתית מעולם לא הצטרפה לאף מאבק על מצוות שונות בתורת ישראל שכידוע כוללת עוד מצוות מלבד ישוב הארץ, ולכן שלא תצפה להצטרפות אידיאולוגית למאבקה. היא הוכיחה שהלאומיות מניעה אותה, ולא כוח התורה, ואין מקום לחרדים להשתתף במאבק כזה. מה שכן, ובעיקר לאור התוצאות, הזדהות עמוקה עם הכאב האישי הרב של המגורשים, בהחלט קיימת וצריכה להיות.
2
אין חיבור עם החרדים בכלל
רחמיאל סביוני בית אל | 13-07-2015 14:11
הם לא האמינו בהתיישבות ברצועת עזה ולכן לא גרו חרדים שמה. חרדים נלחמים על הרבה מצוות ולא רק על 2. החשבון נפש היחיד שצריך לעשות אייך זה שלא התנחלנו בלבבות אלא רק בשטח! התשובה ! אלי אוחנה!היה בעד העקירה ! ושהוא התחרט דחינו אותו, זה רק דוגמאה קטנה...
3
הכותרת מעוותת את הכתבה
עופר | 13-07-2015 14:12
יש הרבה דברים טובים של רצון לשיתוף וצריך להזכיר 2 שנים של חבטות בחרדים מצד הבית היהודי יחד עם ה"אח" . ואל תנסו רק רפורמות ביהדות תלחמו על יהדותנו כמו על א"י תלחמו על השבת על הגיור זה בנפשנו ושייך לכולנו.
4
אין גבול לצביעות
חרדי מתנחל | 13-07-2015 14:45
אכן ניתוח מענין, למי שעבורו נברא העולם בהתנתקות. מה עם 50 השנה שקדמו לה? לו הסרוגים היו מוכנים לישב את יש"ע עם החרדים יחדיו לא היה סכוי כלשהו לפנוי, כי האזור היה מלא. אך טענתם היתה: "מרגישים קרוב יותר למי שלידנו בצבא מאשר למי ששם כמונו כיפה"
5
חוק הגיוס חמור בהרבה
| 13-07-2015 14:48
איך אפשר בכלל לכתוב כך לאחר חוק הגיוס שנחקק ע''י בנט וחבר מרעיו חוק שלדעת רבבות חרדים זה הדבר הכי חמור שאפשר לעשות. ובנט ידע את זה והוא חקק את זה בכח, החרדים מעולם לא חוקקו חוק לעקור מתיישבים הייתי אומר זוהי השעה המגעילה של הציבור הדת''ל
6
החילונים יזמו ובצעו את ההתנתקות. החרדים לא מספיק עזרו.
מאיר | 13-07-2015 15:01
7
בל נשכח את המפד"ל שלא עזבה את הממשלה מייד!
אהרון ישרן | 13-07-2015 15:08
הם האשמים העיקריים והבלעדיים! גם אחרי עשר שנים, אין רוב למתנגדי העקירה, מה לעשות? העם שונא מתנחלים, ובשנים האחרונות העם גם שונא את הדת של המתנחלים.
8
צודק
חיים | 13-07-2015 15:22
דרכת על פצע כואב באמת חרדים רבים מרגישים אשמה על האדישות כלפי הגירוש אבל כמו שכתבת בצדק גם לסרוגים יש מה להשתפר תמשיך להטיף לאחדות בין המגזרים זה חשוב מאד לטובת שני הצדדים.
9
אתר סרוגים- מודע להתנגח בחרדים כל הזמן?
חרדי מילדה | 13-07-2015 17:02
אנחנו אותו עם אוהבים
10
להנהגה החרדית לא אכפת מארץ ישראל
ת"ח | 13-07-2015 17:18
ויש ביניהם משתפי"ם של הערבים. כמו ש"ס למשל
11
דניאל היקר: קרא הסכת והבן טוב טוב את שאכתוב כאן:
מני | 14-07-2015 9:05
היטבת להסביר מדוע לא שיתפנו פעולה עמכם ואפילו המעטת בחומרת הדברים: לא רק שבבשום מאבק רוחני חרדי מאז קום המדינה לא השתתפתם איתנו וזאת כדי שתמשיכו לקבל חיוכים מבעלי הבית החילונים שלכם, אלא שבפועל ביום יום נתקלנו עשרות שנים באנשים שלכם במגזר הציבורי שכל אחד בתחומי סמכותו הציק לנו ועצר אותנו והכביד עלינו כפי יכולתו, בחי' "גם אני דתי ואני יודע טוב ממך מה נכון ומה לא" ובמערכות הבחירות האחרונות הגדלתם לעשות שבמקום לתקן את המעוות חברתם לגדול שונאי היהדות מאז קום המדינה שפעל ועדיין פועל במוצהר נגדנו. ואל תשיב לי אין ברירה כי היתה ברירה - לא להקים קואליציה זו נגד התורה ואפילו במחיר ישיבה באופוזיציה . שיהיה "ידינו לא שפכו את הדם הזה"! אבל לא. השיקול של "להשפיע" גבר על השיקול שלא לפגוע בתורה ובמליון חרדים והתוצאות ידועות. ועוד סיבה מדוע אנו נמנעים מחברות עימכם: כל חברת יוצרת אחידות דעות וממזגת ומשפיעה מזה על זה. לצערי הרב והכנה אתם מחוברים בטבורכם אל כל התרבות הישראלית וזו מהווה עיקר גדול אצלכם - גדול יותר מתרבות ההלכה והיגיעה בתורה. ואתן לך המחשה: קח צעיר סרוג בן 18, שים לצידו האחד חרדי בן 18 ולצידו האחר חילוני בן 18. כעת שב לחשוב עם מי יש לסרוג יותר שיח ומכנים משותפים??? עם החילוני הוא במצעדי הפזמונים ובאהבת הספורט, בהופעות של שלמה ארצי ובסדרות הטלויזיה, בחופי הים ובמועדונים, בצבא ובטרקים במזרח הרחוק. הוא איתו בבר אילן ובכל מקום. מה יש לו עם הצעיר החרדי בן גילו? כלום. אפילו בבית הכנסת הם בדרך כלל אינם נפגשים. במצב זה - סליחה על הכנות - כל חברות עימכם תשפיע עלינו לרעה. איננו רוצים את ההתמודדות הזו שהיא גם אסורה הלכתית כי אסור לו ליהודי להביא עצמו לידי נסיון רוחני גם אם הוא חושב שאם וכאשר יעמוד בה - יתחזק ממנה. אז מה התרופה לכל המצב הלא טוב הזה? תרופה אחת בלבד - קשה וכואבת שאינני רואה מי בדור הזה יוכל אצלכם להרימה: להיתנתק מהתרבות החילונית הישראלית המשפיעה עליכם לרעה ושעדיין מדתלשת כבר עשרות שנים כל שנה ושנה אלפים מטובי בניכם ובנותיכם. כל עוד שזה לא יקרה - אין צ'אנס שנהיה חברים - וזאת פשוט כדי לשמור על עצמנו ולהתבדל מכל השלילי שדבק בכם ובקשר לארץ ישראל - זו מטרתה לקיים בה את תורת ישראל כערך בלעדי עליון ועיקרי בחיי העם היהודי ואינה מטרה כלשעצמה. לפיכך כל חיבור לארץ ישראל שיבוא על חשבון רוחניות במידה כלשהיא - לא יתקיים ולא השתכנענו שהתורה וההלכה הם עיקר חייכם. להיפך. לא אחת מהווה השיקול הציוני לאומי - שיקול הלכתי אצלכם כדי לפסוק בניגוד למה שהיה נפסק בלעדיו. לצערי אינני רואה את הפרסונה שתוכל לחולל אצלכם את המהפך הרצוי ועל דא קא בכינא בימי צער אתו.
12
הנושא ברור ופשוט
נתי | 14-07-2015 9:21
מתי ראיתם כיפה סרוגה בהפגנה על תורה ומצוות? הגיוס חשוב לנו לפחות כמו ההתנתקות שלכם, עזרתם לנו בזה או להיפך? אנחנו מסכימים לשטחים תמורת שלום כך פסקו רבנינו ולאורם אנו הולכים, השאלה אם אתם מבינים שכדי שהאחד ישמור על אינטרס רעהו צריך 2 צדדים? וכמובן שיגעו החוכמולוגים וינסו לחנך מחדש שנאמין בשטחים ומאחזים, אז זהו שלא, יש אינטרס לכל אחד, תשתתפו איתנו כשאנחנו צריכים ונעמוד כחומה בצורה כשאתם תצטרכו...
13
יש כאן בלבול
מאיר | 14-07-2015 20:25
מצד אחד הכותב הוא בחור ישיבה ורחוק מהעולם החילוני, ועולם החרדי מצמיד אותו לאדם חילוני מהשורה אשר נמשך להופעות ומועדונים וחוף הים וכדו'. יוצא שהם מכלילים את כל חובשי הכיפה הסרוגה תורני, בייניש, או סתם עמך. ואילו אצל החרדים, מי שלא כמוהם יוצא מההגדרה של חרדי. דבר נוסף ישנם ערכים החשובים לכולנו לאור ההלכה, כגון שמירת שבת, וחבל שבני הציבור הדל"י אינו משתתף, אך ישנם נושאים כגון הגיוס, שיש לציבור הדל"י עמדות אחרות וזכותו בכך. אין לצפות לשיתוף פעולה בנושאים שאנו חלוקים. ולענין העקירה מגוש קטיף. גם אתם הייתם נגד, ולא השתתפתם בפעולות המחאה. ויותר חמור מכך, השארתם את המגורשים מדממים, ולא הושטתם יד לעזרה. וזה כואב וחבל
14
13: למה יהלום וחבריו לא מוטטו את הממשלה כשיכלו?
מני | 15-07-2015 15:47
חברי הכנסת שלכם נדבקו כרגיל אצלכם לכל כסא קואליציוני אפשרי ולא מוטטו את הממשלה ההיא כשיכלו, וכשפרשו מתי שההינתרקות בערה להם חזק כבר היתה ממשלה רחבה יותר וזה לא השפיע כלום אז החכים שלכם לא עשו כלום ואתם מצפים שהחרדים יוציאו עבורכם את הערמונים מהאש? למה מה קרה? לספר לך כמה האנשים שלכם הזיקו לנו כל השנים?
15
מסכים
עוז | 22-07-2015 21:46
זה תהליך היסטורי חשוב שלדעתי הוא עם הזמן מתחיל להתגבש יותר, בעז"ה.
16
4 צודק
אני | 23-07-2015 20:47
בכל יישוב שלכם אתם עושים "וועדת קבלה", ואפילו אנחנו החרד"לים נזרקנו על ידכם ק"ו שהחרדים לא באים בחשבון.
17
נתקלתי בכתבה הזו שנכתבה לפני 8 שנים
יהודית | 24-07-2023 6:05
כחרדית רציתי להגיב, אני לא יודעת מה קרה ברמה הפוליטית, אבל ברמה האישית - הייתי בת 15 בזמן ההתנתקות ואני זוכרת את התחושה הנוראית בימים שזה התרחש, הרגשנו שזה חלום ולא אמיתי והיינו לגמרי לגמרי עם המגורשים! נכון שהשקפת העולם שלנו שונה, אבל בלי קשר, העוול שעשו לאנשים שגרו שם היה נורא וגם אז כולם הרגישו את זה וטענו זאת שהקבה ישלח לכם מרפא לפצעים ובבנין ירושלים ננוחם עוד השנה - אמן!