הרב אלי שיינפלד: הורים אל תפקירו את הילדים בחופש הגדול

הרב אלי שיינפלד: הורים אל תפקירו את הילדים בחופש הגדול

בראיון עם הרב אלי שיינפלד הוא מזהיר את ההורים מהחופש הגדול, אל תשאירו את הילדים לבד עם הפייסבוק והאינטרנט. העצה שלו, לקבוע סדר יום: קמים. מתלבשים. אח"כ הולכים לתפילה ויושבים ביחד. ואחרי זה כל הילדים ממשיכים לסדר יום מוגדר מראש

הורים, אל תפקירו את הילדים בחופש הגדול
  לקבוע סדר יום גם בחופש. הרב שיינפלד (צילום: ערוץ אורות)

את המחנך הרב אלי שיינפלד פגשתי בישיבת 'חורב' בכדי לקיים את הריאיון הזה לקראת החופש הגדול. שיינפלד, יליד פתח תקווה, נשוי למיכל ואבא לארבעה ילדים חמודים למד בישיבת הגולן ואחרי זה במעלה אדומים. בארבע עשרה השנים האחרונות חינך הרב אלי במעלה אדומים ובארבע השנים האחרונות כאמור, בישיבת חורב.

מלבד החינוך, ידוע הרב אלי שיינפלד בעיסוקו בסוגיות גיל ההתבגרות כתוצאה מצורך שעלה לדבריו מהשטח וכן כתב שני ספרים המדברים על גיל ההתבגרות 'היצר הלב והאדם'– לנוער וכן 'הילד שלי מתבגר' להורים. ניסינו לנסות ולבאר מעט את חוסר הוודאות המשותף להורים רבים לקראת יציאת ילדיהם לחופש הגדול.

הרב אלי, החופש הגדול התחיל. מלבד ספרי איכות, חוברות אנגלית לחופש וחידונים, יש גם בתים שהטלוויזיה והמחשב נוכחים בצורה מודגשת. ספר לנו קצת מה אנחנו יודעים על הרגלי הגלישה של התלמידים לקראת החופש הגדול?

בדקו מכיתות ה ו ומעלה. הנוער גולש מעל חמש שעות ביום בממוצע ברשתות חברתיות שזה מקום ראשון בעולם. מספר החברים בממוצע בישראל הוא פי שניים מהממוצע העולמי ורמת הסינון ורמת הבקרה הוא בין הנמוכים בעולם. ברוב המקומות בעולם יש יותר פיקוח. בישראל העסק מאוד פרוץ. למה? בגלל כמה גורמים. קודם כל יש את הלחצים הכלכלים. החברות שמפעילות את שרתי הגלישה רוצות שנגלוש כמה שיותר. ישראל היא בין המדינות הכי לא מתקדמות בפיקוח של האתרים.

ואם ננסה להתמקד רגע בהורים שעכשיו קוראים את הכתבה, איפה הם נמצאים בתמונה המדאיגה הזו?

מהמחקרים שנעשו בארץ ובשנים האחרונות, הגיעו למסקנה מדאיגה שהרבה מאוד הורים מחוץ לתמונה. אני איתך על מעל 70% מההורים שלא מעורבים בתכני הגלישה ובזמן הגלישה של הילדים שלהם.

זה המון! איך אפשר להסביר את זה?

הם הגיעו לתובנה שהם לא מבינים בזה. זו הזירה של הילדים והם לא נמצאים שם. פעם הגדרתי את זה שזה רחוב שילדים מסתובבים שם בלי מבוגר אחראי. הרי ממילא גם ככה ההתנהלות שהילדים והנוער מרשים לעצמם בחופש היא מאוד מוגזמת ומוקצנת. תמונות שמעלים ברשתות החברתיות לא היו מועלות ברשות הרבים אם היה פיקוח. אותם הורים יוצאים מתוך נקודת הנחה שגם ככה האינטרנט והרשתות החברתיות כגון הפייסבוק, אינסטגרם, טוויטר והווטסאפ הם הזירה של בני הנוער ולכן הנוכחות הנפקדת של המבוגרים וההורים לא מגבילה אותם בשום צורה.

בוא ננסה להתמקד יותר במשהו ספציפי שזועק בעקבות אותה נוכחות נפקדת של מרבית ההורים?

קח למשל את הנושא של הסגנון דיבור, הטוקבקים, ההתנהלות החברתית, החרמות. התחום הזה מאוד הולך עכשיו בעיקר בגלל האמצעים הטכנולוגים שמאפשרים לנו להיות אנונימיים. בנוסף, ישנה תחושה מדומה של הצד התוקף שהוא רחוק מהמושא שהוא מתנפל עליו ובעצם למרות שהוא יכול ממש לפגוע בו (כמו שראינו לאחרונה בתופעת ה'שיימניג' הבושה הפומבית שגורמים לאדם ברשתות החברתיות) הוא חווה את חווית התקיפה כמשהו לא מזיק בעליל, זו גם הסיבה מדוע התופעה של חרם והעלבות ופגיעות הפכה לנפוצה מאוד.

על אלו גילאים אנחנו מדברים?

התופעה מתחילה כבר בכיתות ה ו. יש להם הרבה קבוצות של ווטאספ ופייסבוק. ההורים חושבים בגלל שהילדים שלהם קטנים ותמימים אז הם לא צריכים לדבר איתם על זה. אני אומר שלפני החופש הגדול האחריות שלנו בתור הורים זה להיות נוכחים במקום הזה ומי שמרגיש שהוא לא מבין את המדיה אז הגיע הזמן שיכיר כי אם היום הילד שלי רוצה לצאת החוצה, אני שואל אותו קודם כל לאן אתה הולך? ולכן אני קורא להורים להיות מעורבים גם ברמת זמן הגלישה וגם ברמת התוכן.

הבן-שלי-מתבגר-2-196x300

ספר חדש של הרב אלי שיינפלד

 

תן לנו עוד קצת דוגמאות שיצא לך לחוות מהשטח?

הרבה פעמים ילדים נכנסים לאתרים של משחקי ילדים ורמת האלימות שם היא פשוט נוראית. מעבר לכך, הרבה ילדים נחשפים לזה גם בלי שירצו בגלל כל מיני פרסומות בעלות מסרים בעיתיים ביותר שקופצים להם באמצע הגלישה. אני זיהיתי שבנושא הזה ההורים לא מודעים ולכן הם לא נותנים מענה. צריך פשוט לשבת עם הילד ולדבר איתו. לקבוע סדר יום ולתכנן אסטרטגיה ברורה. לא יכול להיות שהמחשב יהיה הפתרון אולטימטיבי.

חוסר המעורבות של ההורים שאתה מדבר עליו לקראת החופש, נוגע לכולם, האם יש איזה מיפוי או חתכים סוציו-אקונומיים המועדים יותר או שתופעת חוסר המודעות הזו מצד ההורים תקיפה לכולם?

לפעמים דווקא אצל ההורים בעלי חתך משכיל יותר זה קורה יותר מתוך מטרה לאפשר לילדים לגלוש חופשי. אני זוכר שפעם אמא אחת אמרה לי שהיא רוצה להשאיר בכוונה את הגלישה של הילד שלה פתוחה. שאלתי בן כמה הילד שלה? היא ענתה לי בן שמונה. כלומר היא מראש הולכת לשים את הילד שלה במתח ועוצמה כל כך חזקה שהוא מראש לא יוכל להתמודד עם זה לבדו. אמרתי לה שזה כמו להשאיר אותו לחצות כביש. אסור לנו לשכוח שרוב האנשים שיוצרים את המשחקים והאתרים שהילדים משחקים וגולשים אליהם בחופש לא מגיעים בכלל ממקום חינוכי אלא משיקולי רייטיניג וכסף. וכל הורה צריך לדעת שמי שיוצר את האתר או הסדרה שגורמת לילד שלו להישאב אליה שעות על גבי שעות מגיע ממקום מסחרי שכזה ולכן הרבה פעמים התכנים מאוד מאוד שליליים והילד מסתקרן ונופל. שלא נתבלבל ונחשוב שאם זה אתר שמוגדר כאתר 'חינוכי' אז הילד באמת נחשף לחינוך שההורה רוצה להביא לו.

מה עם סדרות וסרטים שהילדים רואים בחופש?

גם פה הרבה הורים אומרים שכולם הולכים על זה. הילדים שלי הולכים לספרייה ושואלים אותי לפני שהם בוחרים ספר, האם הוא חינוכי או לא. לכן גם בבית הם שואלים אותי לפני שהם מתחילים לצרוך את המדיה מה חינוכי ומה לא. לא יכול להיות שאני אשלח את הילד שלי ואני לא יודע בדיוק מה הם הולכים לראות. היום הרי, בני נוער מסוגלים להוריד 30 סדרות ולראות ברצף. כל עוד אנחנו יכולים לתת מענה חינוכי והם נמצאים בגזרתנו, יש לנו בתור הורים את הזכות והחובה לבקר את התרבות שהם מכניסים עליהם והורה שלא יעשה את זה הוא חוטא לתפקידו החינוכי. אני אספר לך עוד מקרה שקרה לי:

הייתי פעם בהרצאה ואמא אחת אמרה לי: אני לא יכולה על הילדה שלי, היא לא שומעת לי, עושה מה שהיא רוצה, שאלתי אותה בת כמה הבת שלה? היא אמרה לי בכיתה ג'. זה לא שאלה של מדיה ותרבות הפנאי אלא שאלה של סמכות הורית. ואני מזהה שבדור שלנו, הרבה הורים מתוך פחד להתעמת עם הילדים שלהם פשוט משחררים. הרבה מאוד הורים אומרים לי שזה לא ילך. לא נוכל להביא תוכנת סינון או להעביר את המחשב כי תהיה לנו מלחמת עולם בבית ואז אחרי שהם כבר סוף סוף כן הצליחו להתקין את התוכנה הזו, אני מקבל מהם טלפון שזה היה הרבה יותר קל משהם חשבו. ילדים בעצמם צריכים גבולות והם גם רוצים שנבקר אותם אסור לנו להזניח את הגבולות האלו.

בוא נניח שממש ברגעים אלו יושבים להם הורים, קוראים את הכתבה הזו ושואלים את עצמם: איך אני מתחיל עכשיו להתמודד עם התופעה הזו ולהיות מעורב? מאיפה מתחילים בכלל?

קודם כל ללמוד. להכיר את המדיה. הורים שואלים אותי אני יכול להיכנס להיסטוריה של הגלישה ואני אומר אתה לא יכול אתה צריך. גם ובעיקר ביסודי. ומי שלא מכיר את זה שייקח שניים שלושה שיעורים פרטיים כי עם הילד שלך ילך למועדון אתה צריך ללכת ולהכיר אותו.

כדי להיות נוכח בגזרה אתה צריך להכיר אותה. אם אתה רואה שהוא מקטין את החלון אז כנראה שהוא רוצה להסתיר משהו ממך. מעבר לתכנים הבעייתיים יש גם אנשים אלימים שנמצאים ברשת ורמת הפגיעות של הילדים היא לא פשוטה וזו נקודה מאוד חשובה. קודם כל הדבר הראשון הוא פשוט ללמוד. ללמוד את המקום הזה, את הגיזרה הזו, לדעת עם מה ומול מה אנחנו הולכים להתעסק. גם כאן ידע, זה כוח.

בוא ברשותך נרד לרמת התכל'ס, מה ההורים צריכים לעשות איך שהם סיימו לקרוא את הכתבה הזו?

  1. להכיר את הזירה האינטרנטית. תבקשו מהילדים שיראו לכם במה הם בדיוק משחקים. בגילאים כאלו של כיתות ה ו, הילדים בתמימות יראו לכם. יש לילדים שלכם קבוצת וואטסאפ? נסו להיות חברים שלהם ולהכיר. הילדים ביסודי נמצאים עדיין בשלב שהדברים האלו עדיין בגדר האפשרי.
  2. חשיבה שלנו בתור הורים לגבי זמן הגלישה. בהקשר הזה יש תוכנה חינמית שקוראים לה 'פסק זמן' והיא מדהימה. כל ילד מקבל סיסמה אישית ואני מקציב לו זמן כמה דקות בשבוע. והוא יכול להיכנס למחשב כמה שהוא רוצה אבל שידע שיש לו הגבלה. באתר 'לב אבות'. תוכנית שמורידים בחינם. כל ילד מקבל סיסמה משלו. לגבי התכנים בתור הורים כמובן שצריך מעורבות.
  3. אתה לא יכול להגיד מה לא אם אין לך חלופה שכן. אנחנו בתור הורים מחויבים לייצר להם אלטרנטיבות. משחקים חבורות עבודה. להזמין חברים. אנחנו הרבה פעמים נופלים למקום של מה לא אבל לא מצליחים לייצר מה כן. זו נקודה חשובה. לייצר מה עושים מראש.

הרב אלישע אבינר אמר: הרבה פעמים מגיע החופש ואנחנו נכנסים למגננה. החופש הגדול זו הזדמנות שמחה ליצירת קשר. לזמן איכות. לכמה זמן יצא לנו הרבה פעמים לצאת עם הילד. צריך להשתדל שבכל שבוע יהיה לפחות שעה שבועית עם הילד לבדו. מה שהוא רוצה. שהוא יחכה לזה ואני מדבר איתך כבר מגיל שנתיים. שעה בשבוע. הילד מחכה לזה. ההורה צריך להגיד לו: יום שישי בחמש אני איתך. מדובר בזמן איכות איכותי ביותר. בנוסף צריך שיהיה גם סדר יום. ככה האפשרויות להפתעות בלתי רצויות הם הרבה יותר נמוכות.

אבל עושים סדר לילדים האלו? עדיין יש להורים את התחושה המוצדקת משהו, שזה לא הולך להיות כל כך פשוט להתחיל ולהתערב בתכני ההתנהגות של הילדים שלהם בחופש הגדול

בשביל זה אנחנו מדברים על זה מראש ולא מפילים את זה עליהם. אומרים להם שיש סדר יום: קמים. מתלבשים. אח"כ הולכים לתפילה ויושבים ביחד. ואחרי זה כל הילדים ממשיכים לסדר יום. זה לא נתון לויכוח. אם זה ילדים יותר קטנים אז אפשר גם להשתמש בכל מיני זרזים כמו למשל טבלה של מדבקות. זה טוב גם לילדים גדולים

עוד עצה חשובה: חצי שעה ביום. מוגדרת. כולם יושבים ולומדים יחד. להשתדל שזה תהיה שעה קבועה. וזה גם פסק זמן מכל המחשב והאינטרט וגם כאן, כדאי שיהיה גם צ'ופר או משהו מעודד. מעבר לכך כאמור יש את המוקדים להורים כמו הקו חם של 'לב אבות'. שהזכרתי כבר.

מילה לסיום?

הרבה פעמים אנחנו בתור הורים נלחצים ובטוחים שזה גדול עלינו ונשים את הראש באדמה ועוד כמה שנים ננסה לאחות את השברים. צריך אמון, אם הקב"ה הביא לנו את המתנה הזו להיות הורים בדור כזה ובחברה כזו משמע שאנחנו מסוגלים. כמו שאומרים:

"הַנֹּתֵן שֶלֶג כַּצָּמֶר כְפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּֽר" (תהילים קמז) הפשט:

השלג דומה לצמר והכפור לאפר. אבל בחסידות מסבירים זאת בצורה יותר עמוקה: הקב"ה נותן שלג לעולם כמידת הצמר שישנו כלומר אם יש הרבה שלג אז יש גם צמר. אם יש לנו ילדים עם כל כך הרבה עוצמות אז הוא גם נתן לנו ההורים את המסוגלות לתת להם מענה חינוכי מתאים. ההורים צריכים לדעת שההתמודדות הזו היא לגמרי במסגרת היכולות והכוח שלנו ובלבד שלא נפקיר את הזירה ונגיד שזה יקרה מאליו. אם נשתדל ונעשה את שלנו, הקב"ה ישתף פעולה והכול יהי'ה מקסים.

נו, אז אחרי העצות והכלים האלו, כל מה שנשאר לנו זה להצטייד בכובע ובמשקפי שמש שיזכירו לנו, שרק אנחנו מחליטים אלו מראות ייכנסו לנו לטווח הראיה.

חופש נכון!

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
זה מחנך בישראל !
אברהם | 08-07-2015 20:48
2
זה מחנך בישראל ?
יצחק | 09-07-2015 0:47
חינוך לאיך מתמודדים עם המחלה זה נכון. אבל יותר נכון זה לחנך לשמירה על הבריאות בטרם הילד יחלה. כוונתי לחינוך לשמירת עניים לסייגים לגדרות לריסון תאוות ולדחיית סיפוקים - חייבים לשוב על שורש הבעיה ומשם לטפל. הציבור הדתי היום כבר בלי ברקסים בכלל ולכן יש דתלשי"ם! אסור למחנכים להתבייש ולחשוש שמא הם יחשבו בעיני תלמידיהם כ"דוסים"! וישנה עוד בעיה והיא שישנם מחנכות ומחנכים שאכן אינם "דוסים"! א"כ מה יעשה הילד ולא יחטא??!!!
3
החופש הגדול הוא גם הזדמנות
שלמה | 09-07-2015 9:21
הזדמנות לסגור עם הילדים פערים, לבלות איתם יותר זמן ולטייל בארץ המדהימה שלנו. לי יש קצת פחות דאגות מ"תופעת המסכים" כי שני הילדים שלי הולכים בקיץ לקורס אנגלית בוול סטריט. את הזמן שישאר איתם אישתי ואני נמלא בלי בעיות