מחקר מזעזע: ספורי ניסים במקרא מחלישים האמונה - סרוגים

מחקר מזעזע: ספורי ניסים במקרא מחלישים האמונה

מחקר חדש שהוצג בכנס של חוגים לתנ"ך טוען כי סיפורי הניסים במקרא עלולים לפגוע בעולם האמונה של תלמידים ולערער על יסודות היהדות. "בעידן של חשיבה רציונלית והסתמכות על מחקר המדעי, מסתבר תלמידים אשר מתקשים לקבל באופן מילולי את הניסים במקרא"

מחקר מזעזע: ספורי ניסים במקרא מחלישים האמונה
  אז מה נלמד היום ילדים? (פלאש 90)

בכנס של החוגים לתנ"ך של המכללה האקדמית ליפשיץ ושל מכללת אפרתה שהתקיים בשבוע שעבר הוצג מחקר חדש ומעניין, ויש שיאמרו – שערורייתי .

ד"ר רות וולפיש, חקרה את "הבעיתיות שבהוראות סיפורי הנס שבמקרא". לטעתנה, בעידן של חשיבה רציונלית והסתמכות על מחקר המדעי, מסתבר שיש בקרב תלמידי הממ"ד כאלה אשר מתקשים לקבל באופן מילולי את הניסים המסופרים במקרא. דחיית המשמעות המילולית של סיפור הנס עלולה להביא בעקבותיה ערעור בעיקרי יסוד אחרים שביהדות, כאשר ישנם תלמידים המסתכלים על כל לימודי היהדות כעסקת חבילה.

ד"ר וולפיש מגלה שלא רק בעידן המודרני ישנם יהודים שומרי תורה ומצות המתקשים לקבל חלק מסיפורי הנס כהצגה עובדתית של המציאות. ישנם מדרשי חז"ל וגם פרשנים מימי הבינים שבחרו לפרש נס או אחר באופן מטפורי, או לצמצם את הניסיות שבאירוע ולהציגו כמהלך טבעי. מעבר לכך, החוקרת מציעה להסתכל על סיפור הנס כהזדמנות להתבונן בדרכי ה' בעולם, ולתהות בצורה שבחר ה' להביא את הישועה או ההתגלות. ישנם מסרים חינוכיים ורעיוניים בדרך שבה הנס מתרחש, ו – וולפיש מציעה להתמקד במסרים האלה כשמלמדים את סיפור הנס המקראי. קריעת ים סוף ועמידת השמש בגבעון הינן שני אירועים המזמינים ניתוח מהבחינות האלה.

לעומת זאת, פרופ' מאיר דנינו ראש החוג למדעי המחשב במכללת ליפשיץ ואחד החוקרים החשובים בארץ בתחומי המתמטיקה והפיזיקה, בחר דווקא להציג כיצד אירוע הנס "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון" אפשרי מבחינה מדעית. פרופ' דנינו ציין כי תיאור הדברים במקרא הוא בדיוק כפי שהמדע היה מצפה שיהיה.

דנינו ציין כי מדובר בתיאור אירוע קטסטרופאלי, של התנגשות או כמעט התנגשות של כוכב לכת אחר בכדור הארץ, וכי יש עדויות דומות על אירוע כזה בתרבויות עתיקות אחרות. בתגובה לדבריה של ד"ר וולפיש בנושא זה, אמר פרופ' דנינו כי, בבואנו לקרוא את התנ"ך עלינו לגלות מעט צניעות, וכי גם אם אנחנו לא מבינים את הדברים, אל לנו להכריע כי הם אינם סבירים או כי לא התקיימו במציאות.

עוד בניגוד למחקר שמציגה ד"ר וולפיש טוען שי ולדמן, מרצה בחוג לתקשורת במכללת ליפשיץ ולשעבר המפקח על הוראת התקשורת במשרד החינוך, כי הנוער הדתי במגמות הקולנוע השונות, עושה שימוש נרחב בניסים ובאירועים שמעל הטבע כגון מלאכים ועולם הבא,  ביצירות קולנועיות, הרבה יותר מבני נוער חילונים הלומדים במגמות הקולנוע המקבילות, ואף יותר מיוצרים קולנועיים דתיים בוגרים. את השימוש שעושים בני הנוער בניסים מייחס ולדמן, לעיסוק הרב בנושאים שמעל הטבע בבתי הספר הדתיים ולהעזה ולתמימות שעדיין יש בקרב בני הנוער הדתיים.

אלי חדד ראש החוג לתנ"ך במכללת ליפשיץ, חשף בכנס סימנים לזיהוי ניסים שהם על פי דרך הטבע וכאלו שאינם על פי דרך הטבע בתנ"ך. לטענתו, בעשר המכות למשל, ניסים שאירעו בעזרת מטה אהרון אינם על פי דרך הטבע – כדוגמת שינוי מהות הנילוס מים לדם בעזרת המטה, לעומת ניסים שהם על פי דרך הטבע ולכן נעשו ללא המטה, כדוגמת מכת הארבה. מכה שבהחלט אפשרית מבחינה טבעית והנס מתבטא בעיתוי שלה. ההבחנה שעושה ד"ר חדד יכולה לאפשר למדענים לזהות תופעות טבע לא מוכרות המופיעות בתנ"ך, שניתן לחקור ולבדוק אותן משום שהן אפשריות על פי דרך הטבע לעומת כאלו שחקירה שלהן לא רלוונטית, משום שהן אינן על פי דרך הטבע בכל מקרה.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
לא אמת
| 14-03-2010 14:34
גועל נפש
2
שטויות במיץ עגבניות
אליהו הנביא | 14-03-2010 15:34
אין עצה ואין תבונה
3
מחקר שצריך לגרום לחשבון נפש
שפת אמת | 14-03-2010 15:35
בשיטות החינוך והלימוד במסגרות של בתי הספר וגני הילדים בחינוך הדתי הממלכתי. ללמוד על נס כאילו היה מנותק מדרך השם, ולנסות להישען על ניסים כבסיס לפדגוגיה של אמונה זהו הכישלון החינוכי ולא תוצאות המחקר עצמם שנשמע כאילו הם מזעזעות. לחזור ללמד בשיטת החיידר והישיבה הקטנה.