הגויים שעלו מרוסיה לא מעוניינים להתגייר

דו"ח בנושא הגיור מלמד כי רק 7% מכלל העולים הגויים שעלו מרוסיה השלימו את תהליך הגיור. בסך הכל ב-20 השנים האחרונות התגיירו 80,000 איש, יותר ממחיצתם עולים מאתיופיה

הגויים שעלו מרוסיה לא מעוניינים להתגייר
  למצולמים אין קשר לכתבה. אולפן גיור (צילום: פלאש90)

לקראת חג השבועות מפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה מחקר ראשון מסוגו על הגיור בישראל בעשורים האחרונים שנכתב על ידי ד"ר נתנאל פישר ונקרא "אתגר הגיור בישראל".

על פי הדו"ח, בעשרים השנים האחרונות, מאז הקמתו מחדש של מערך הגיור הממלכתי בשנת 95' התגיירו בישראל כ- 80,000 איש, מהם כ- 45,000 יוצאי אתיופיה (56%). הנתון הגבוה הוא בשל התנאי ההלכתי של 'גיור לחומרא' המתבצע עוד במרכז הקליטה בצעד חצי כפוי. הקבוצה הגדולה הנוספת של מתגיירים היא מיוצאי חבר המדינות, שם נרשמו כ-24,000 מתגיירים, שהם כ- 7% בלבד מכלל העולים הלא יהודים בישראל. בממוצע, מאז שנת 2000 ממוצע הגיור השנתי עומד על 1,800 איש.

פישר מסכם את הנתונים, "בעוד גיורם של יוצאי אתיופיה נחשב כהצלחה כבירה, גיור יוצאי חבר המדינות נכשל. חוסר היכולת להתמודד בצורה הנכונה עם אתגר הגיור בקרב יוצאי חבר המדינות, הביא לפגיעה בתחושת ההשתייכות של עולים לא-יהודים רבים ובפגיעה בזכויותיהם הבסיסיות ולכך ששיעור ההתבוללות במדינת ישראל קרוב ל- 10%."

"קידום הגיור של יוצאי חבר העמים נכשל עד כה, משום שהמאמץ הלאומי והשיח הציבורי התמקדו בפוליטיזציה של הנושא, בעוד שהדרך להצלחה טמונה דווקא בעבודה מלמטה למעלה, כלומר ברתימת החברה האזרחית לתמיכה במתגיירים, בעידוד גופים חינוכיים נוספים שיסייעו בפתיחת כיתות ובגיוס תלמידים ובהעלאת הנושא בסדרי העדיפויות של ההנהגות הקהילתיות, שלא עושות מספיק כדי לשנות את המצב", מציין פישר במחקרו.

מהדו"ח מתברר כי דווקא ההשתלבות המוצלחת של עולי חבר העמים בישראל מורידה את המוטיבציה להתגייר. אחרים פשוט מתייאשים ונושרים בתהליך המורכב שנתבע מהם. כך יוצא שמספר הנושרים מהתהליך גבוה ממספר המסיימים והמתגיירים בפועל. ואם לא די בכך, בציבור הרחב קיימת חוסר הזדהות עם הצורך בקידום הגיור- רק כ- 50% מכלל הציבור הדתי תומכים בהקלות בתהליך הגיור, עובדה הממחישה את הצורך בגיור ממלכתי שיהיה מקובל על כלל החברה.

במחקר מצוין כי מתוך 25% המתעניינים בתהליך הגיור, ישנם 7% שבפועל נכנסים לתהליך הגיור, הדבר מלמד על היכולת להעלות מספר המתגיירים במידה ותהיה פעילות ציבורית שתדחוף את המתעניינים להיכנס לתוך תהליך הגיור. אין ספק שהמשימה היא משימה חברתית. הגדלת כמות המתגיירים היא זו שתוביל לשינויים הנדרשים בפירמידת המערכת.

היום התקיים בכנסת, כנס בנושא גיור, בו הזהיר הרב ישראל רוזן, מייסד מינהל הגיור ב-95' ודיין גיור ותיק, מהקמת פורומי גיור שלא בחסות או בזיקה לרבנות הראשית: "גם אם יש רבנים המקילים יותר בגיור קטינים הגדלים במשפחות חילוניות, אם הרבנות הראשית תצא כנגדם – קהל היעד לא יגיע! כל הסקרים מלמדים כי בקרב 'טעוני הגיור' המוטיבציה לכך נמוכה מאד, וגם הקלות בדרישות ופישוט הליכים לא יועילו אם התוצר יהיה תעודה ללא חתימה ממלכתית, דהיינו הרבנות הראשית לישראל. יש מקום 'למשכם בעבותות אהבה' (כלשון הרמב"ם) אך הם ייענו אך ורק אם המסגרת תפעל בזיקה לרבנות הראשית לישראל". לדברי הרב רוזן אין ביקוש ל'דיפלומה מאוניברסיטת לטביה', ואדרבה, הרכבי גיור חיצוניים רק יעוררו את הריאקציה, יגבירו את הווכחנות הציבורית וירתיעו מתגיירים פוטנציאליים להכנס ל'שטח מופגז'.

הרב רוזן תרם 'ידע אישי' לפיו יש מקום לבוא בדברים עם הרבנות הראשית לייסוד מסגרות מקילות לגיורי קטינים, אך הכל חייב להתבצע בזיקה לרבנות, וכל פריצת דרך עצמאית רק תרחיק אותנו מהמטרה.

בדבריו הזכיר הרב רוזן את הפולמוס סביב תקפותם של גיורי צה"ל, שהתחולל בשנת 2011, בעקבות בקורת מצד המיגזר החרדי. לדברי הרב רוזן: "אלמלא הראשון לציון הרב עמאר שהכשיר אותם (לאחר התייעצות עם הרב עובדיה זצ"ל) לא היתה תקומה לגיורי צה"ל. הרבנות הצבאית היתה נסוגה ומושכת ידה לנכוח בקורת רבנית והחיילים הפונים לאפיק זה היו מתנדפים. כך אירע בשנות ה-70 עם 'גיורי וינה' שטיפלו בגיורם של עולים דרכם לישראל, ועוררו פולמוס קשה. גם אז, 'הציל את המצב' הרב הראשי דאז, הרב א"י אונטרמן, שהכשיר את הגיורים בדיעבד, והנושא נשכח כיום מלב.

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

8 תגובות
הצג את כל התגובות