הרב עמיחי גורדין: חשבון נפש אישי על הבית היהודי
זה היה ניצחון הכלים על האור. במקום מפלגה נקייה וערכית קיבלנו מפלגה לוחמת ועיקשת. לא עיניים טובות, אלא לשון חדה ונוקבת. במקום לקרב רחוקים, הרחקנו 'שמאלנים'
כשהכלים מנצחים את האור
כשהרג את אחד האנשים שלהם, בערה חמתו של המשטר. אם השליחים שלהם יתפסו אותו, הוא יחוסל. אחרי ימים ארוכים של מנוסה, הוא נתקל בחבורת בטלנים יושבת באפס מעשה ומתעללת בכמה בנות. 'אל תתערב ואל תבלוט', הזהיר אותו הקול השפוי שלו, 'זה לא העסק שלך, הן יסתדרו בלעדיך. אתה אורח, שב בשקט'.
הקול הפנימי הזהיר לשווא. משהו עמוק בנשמה של הזר לא איפשר לו לראות עוולות ולעמוד מנגד. הזר ניגש בנחת אל חבורת המנוולים והבהיר, 'פעם אחרונה שאתם מתעסקים איתן. תיזהרו ממני'.
'ויקם משה ויושיען וישק את צאנן… ' 'ויאמר משה… לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשום…'. כוחו של משה רבנו לא היה בדיבור. כוחו של רבנו היה באמת, בצדק וביושר הפנימיים שלו. האמת והצדק שגברו על שיקולי כדאיות בסיסיים. כך קרה כשהשוטר המצרי היכה יהודי, כך קרה כשהרועים המדיינים התעללו בבנות יתרו.
למרות זאת, כל שליחויותיו של משה רבנו היו בדיבור. לדבר אל פרעה ולדבר אל בני ישראל. גם במצרים וגם במדבר סיני. לדבר ולדבר. אפילו החטא הגדול של רבנו היה כשהיכה בסלע במקום לדבר.
העובדה שהבורא בחר לתפקיד כל כך וורבאלי איש כבד פה וכבד לשון, מלמדת אותנו על מהותו של הדיבור. כדי שדיבור יישמע הוא צריך להיות כן ואותנטי. הפה חייב להיות שווה ללב. דיבור שאינו יוצא מעמקי הנפש יכול להיות מרשים, אבל לעולם לא יהיה אמיתי. הקב"ה חיפש דיבור אמיתי. דברים היוצאים מן הלב.
מתוך דברים שכתבתי ב'שבת בשבתו' לפני שנתיים וחצי:
המפקד ב'בית היהודי' הפיח תקווה חדשה אצל הרבה אנשים… התקווה למפלגה ערכית ולא סקטוריאלית, שמקדמת ערכים, ולא אינטרסים מגזריים, קוסמת מאוד לציבור הרחב.
העובדה שהציבור עצמו יבחר ישירות את נציגיו יכולה לגרום לכך שחברי הכנסת יהיו משוחררים לפעול למען הערכים שבהם הם מאמינים ולא רק למען חבר מרכז זה או אחר… מפלגה נקייה הפועלת למען ערכים, תזכה באמונו של ציבור רחב…
…הרבה אנשים בעם שלנו צמאים למפלגה נקייה וערכית… אפשר להקים מפלגה שפיה וליבה שווים. מפלגה שפועלת למען מדינה טובה יותר, ולא רק למען אינטרסים אישיים או מגזריים…
זכות הדיבור עברה ליועצים
במשך שנה וחצי פעלה מפלגת הבית היהודי בצורה ערכית. במשרדים ובמגרשים השונים שבהם פעלו נציגי הבית היהודי הייתה ניכרת פעילות ערכית ואמיתית למען החברה. נכון שלמרבה הצער הסתננה לשם גם פעילות עסקנית ואינטרסנטית, יש גם הטוענים שפה ושם נעשו פעולות לא ישרות (גם אם חוקיות), אבל למרות זאת, התמונה הכללית הייתה נקייה וערכית.
ואז הוכרזו הבחירות. מרגע זה ואילך ניתנה רשות הדיבור ליועצי התקשורת. במקום שהערכים יובילו את יועצי התקשורת ('ואהרן אחיך יהיה נביאך'), הובילו היועצים את המפלגה. הכלים ניצחו את האור.
הקו ההסברתי היה ל'ימין שור'. לא מפלגה נקייה וערכית, אלא מפלגה לוחמת ועיקשת. לא עיניים טובות, אלא לשון חדה ונוקבת. במקום לקרב רחוקים, הרחקנו 'שמאלנים'. הפכנו את הכינוי 'שמאלני' לשם גנאי ('המשימה שלנו זה להרגיז שמאלנים', 'כחלון שמאלני' ועוד ועוד). שכחנו לאהוב ולכבד באמת את עם ישראל. את כל עם ישראל. גם את ה'שמאלנים' מצפון תל אביב.
למה לנטוש את האמת וללכת בשדות יועצי תקשורת מפולפלים? האמת היא הנכס הטוב ביותר שעומד לו לאדם. אין לנו ממה לפחד או להתנצל. זאת האמת שלנו והיא תנצח.
נכון, בשביל להצליח צריך יועצי תקשורת מצויינים. אבל היועצים צריכים לזכור את תפקידם המדויק. התפקיד שלהם הוא להוציא את האמת לאור, הא ותו לא. לא להמציא אמת מתאימה לפי הזמנה ולפי כיוון הרוח. כשהיועצים שוכחים את תפקידם, מנצחים הכלים את האור, ואז שוקעת השמש ומשתררת עלטה.
ה'בית היהודי' צריכה להיות מפלגה ימנית אמיתית. מפלגה ימנית שלא נמצאת מימין לליכוד אלא במישור אחר מהליכוד. במישור ערכי ונקי מעריך ומכבד. האם זה אפשרי? אם תרצו אין זו אגדה
==
הרב עמיחי גורדין הוא ר"מ בישיבת הר עציון. המאמר יתפרסם השבת בעלון 'שבת בשבתו'.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו