דייט בלי כיסוי: אז נסעתי למחנה באמריקה - סרוגים

דייט בלי כיסוי: אז נסעתי למחנה באמריקה

בגיל 21 כשאת מוגדרת אוטוטו באופן רשמי כזקוקה לישועות את מעיפה מבט סביב ומגלה גילוי נעים- את לא לבדך בספינה. גם אם היא סוג של טיטאניק. את צעירה, יפה ומשוחררת וכמי שמלאה גם בערכים את מחליטה לטוס לשליחות עם הסוכנות היהודית. מחנות קיץ. תופסת אמריקה

author-image
דייט בלי כיסוי: אז נסעתי למחנה באמריקה
  אילוסטרציה שאטרסטוק

"הימים חולפים שנה עוברת.. אבל המנגינה לעולם נשארת…" איזה נוסטלגיה הא? בגיל 21 וקצת את כבר מוזמנת לערבי שירה בציבור ולא בסגנון "בירה ונשירה" כל נותני העצות הלחוצים בשמך ישלחו אותך לכל מקום שיש בו רווקים. כן, גם אם הם בני 60 וקצת. גיל זה רק מספר. בררנית!

אז זהו, שאת לאו דווקא בהיסטריה וכמו שנאמר "הגיל עושה את שלו" בגיל 21 כשאת מוגדרת אוטוטו באופן רשמי כזקוקה לישועות את מעיפה מבט סביב ומגלה גילוי נעים- את לא לבדך בספינה. גם אם היא סוג של טיטאניק. את צעירה, יפה ומשוחררת וכמי שמלאה גם בערכים את מחליטה לטוס לשליחות עם הסוכנות היהודית. מחנות קיץ. תופסת אמריקה.

אחרי שאת עוברת את המיונים ומודה מיליון פעם להשם שלמדת לדבר בשפת הסימנים בשרות לאומי ועשית פעילות לעלאק "חירשים" בסגנון לכבד את השונה, הם לא קלטו שאנגלית את אמנם מבינה יופי, אבל בלדבר את פוחדת פחד מוות. לא נורא, הרווחת שתי ציפורים במכה. לכבד את השונה זו פעילות מעולה ולא צריך לדבר בה כשמתחפשים לחרשים. אפילו שיר לימדת אותם. הכל בשקט. תענוג.

חגיגית וחדורת שליחות את מודיעה להורים שאת טסה ואמא מתמלאת נחת. כן, את ילדה מוכשרת והכישרון שלך לשפות זה על בטוח ממנה (אגב שפות, בדיקות שמיעה בגיל שלה זה ממש מומלץ. אפרופו כישרון) אבל בעוד את מכינה מזוודה היא מגיעה עם חבילת מתוקים שיהיה לך מהבית וממלמלת "תדעי לך שמי שחוצה את הים, כל הגזרות מתבלטות לו" ואבא זורק באגביות שהבן של גולדברג חזר מהמחנה עם חברה ותוך חודשיים הם התחתנו. איזה יופי הוא הסתדר.

דינג דינג דינג! ברוכה הבאה לעולם ! לא באמת חשבת שהם איבדו תקווה, נכון? איזה איבדו… הם קיבלו כוחות מחודשים ושלחו אותך לשני קורסים מזורזים ללימוד ספרדית וצרפתית למקרה שיהיו יהודים טובים במשלחת. ברוך השם.

המשלחת.. חבר'ה על הכיפאק. אבל איך לומר.. פה זאת אמריקה. אחרי ההנשמה שעברת עקב עילפון מהילדים שמגיעים עם לימוזינה, כסאות קמפינג וכמות ממתקים לסניף שלם של בני עקיבא את מתעוררת למציאות החלומית שלך. אמריקה. את במחנה הקיץ. סרטים שלמים כבר נעשו אבל לא הגיעו לדבר האמיתי. סנאים בכל מקום, אגם מלאכותי מטריף וגלידות חופשי על הבר. טלפון ראשון הביתה, את במשקפי שמש חדשים שקנית במחיר רצפה בשבוע הראשון שנסעתם לאיזה אאוט לט, חצאית ברך, חולצת הצהרת אהבה לניו יורק ומסטיק שאין עליו כשרות מדוייקת. מסטיק זה מותר. הרבנית פה אמרה ואת עשית לך רב(נית) העובדה שהיא הולכת עם ציצית רק מחזקת את דעתך שהיא מבינה על מה היא מדברת.

עצה קטנה- תחסכי מההורים שלך את המידע אם את לא מעוניינת שבו ברגע תגיע השגרירות בתוספת יד לאחים לחלץ אותך כשהם שותים קרטוני חלב ועליו תמונך מגיל 6 בלי שיניים קדמיות. טלפון ראשון, ואמא מקבצת את כל המשפחה. אחרי שווידאה שנחתת בשלום היא מעבירה את הטלפון לאחותך, מרימה את המכשיר השני ולוחשת לה "נו, תשאלי אותה אם יש לה כבר מישהו… איך החברל'ך שם? תפסה אמריקאי? " וסבתא שבאה לשבת ונשארה שבועיים צועקת מהסלון "ללה ערוסה? זהו, היא גם הורישה לאמא את שפת השמיעה, שמעה מה ששמעה ופירשה פירוש שאין לו שום קשר למציאות. "קולולולולולו " את מאורסת בראשה של סבתא מסעודה. לעובדה שעבר שבוע מהטיסה אין קשר. עשר דקות ודודה אתי, עליזה ושולה מתחילות להכין מעמולים. בשדה תעופה הם עושות לך חינה! כפרה עלייך. אחרי העיכוב הזה, שמחת בית השואבה יעשו לך!! את עוברת לדבר באנגלית עם אחותך ומסבירה לך שתדברו כבר בפייס.

האמריקאים האומללים שמחכים בתור, בטוחים שאת מסתננת מאירן. ספטמבר אילוון הם ממלמלים דמעות פחד בעיניהם. בטח, אחרי הלו אחד הם שמעו צהלולים במרוקאית מתובלת ביידיש מהסבתא השניה שהועלתה אחר כבוד לועידה וכל הבליל הזה והצעקות בראשם המפוחד הוא תכנון מאסיבי של הפיגוע הבא.

את והמסטיק בורחים משם ומעכשיו את מקפידה על כיסוי ראש בחדר האוכל. כל סממן יהודי רק ייטיב איתך בשלב הזה.

ימים עוברים, חדר האוכל הכולל חמאת בוטנים, ריבה, האגן דאז אישי ושלל חטיפים מראה את אותותיו. הטיולים המטריפים, הפעילויות, הקשרים החברתיים והתרבות עם ללא ספק חוויה חד פעמית. ואם את אוהבת אומנות.. מדובר בגלריה שלא הייתה מביישת שום פרוייקט גמר של שנקר. האמריקאים והמוח היהודי שלהם יודעים לבחור את הכי טובים, הכי מוכשרים והיצירות שיוצאות משם הם מופע ראווה שלם. ויש עם חוגים רבים טובים, בכולם את משתתפת כמובן, ולומדת לאהוב את האנשים שסביבך. באמת ובתמים אתם שייכים לעם אחד, מורשת אחת והרבה הורים היסטריים. את מגלה שגם לחברותייך האמריקאיות בעיות ברומו של עולם. לאיזה קולג' הן יילכו, איזה בית ייקנו וגם.. כן בנות, גם איזה חתן יימצאו.

המחנה הוא הסוואה למציאת חתנים. ופה, עשו צעדי חשיבה מתוכננים היטב. מגיל צעיר. את מוצאת את עצמך מתרגמת להן קללות סטייל "יור פאדר שוז" (ינעל אבוק) " "וואט קלוז וויז יו" (מה נסגר) והן מצידן מלמדות אותך את רזי מקצוע האיפור. אתן קורעות את ניו יורק בניסיון לעשות לך שינוי תדמית (אמרתי לכן, סרט) והחיים ממשיכים כמו גם חדר האוכל. הבנים האמריקאים אינם נכללים בסרט. הם משחקים אי שם בייסבול, מיוזעים ומבסוטים על החיים. אנשים בריאים נפשית.

מובטחות לך שעות של הנאה ושקט מהמשפחה. הם החליטו לתת לך להתבודד עם אהובך המומצא במוחם הקודח מעבר לים. הכל בוטל. ישתבח שמו!! הגזרות נעלמו!! העיכוב המטורף הגיע לקיצו.

כשאת נוחתת בשדה התעופה בישראל מלאה חוויות וגם אהמ.. מלאה בעשרים קילו יותר, אמא דופקת התעלפות לזרועות אבא: "הילדה בהריון" (גם במתמטיקה היא שפיצית. המחנה כולו נמשך חודשיים וטיילת עוד חודש. בהתחשב בכך שאת בחורה טובה לא התחתנת ואת בטוח לא בהריון. אבל לכי תסבירי לה עכשיו. .. כשעשרים קילו של חמאת בוטנים והאגן דאז מעטרות את בטנך. ..) אבא ההגיוני מיישב אותה במהירות למציאות ואומר לה: "די, מה קרה לך? היא מנחת השמינה. זה קורה לכל הכלות"

זהו.הלך עלייך. או שלא. גם סבתא הגיעה ועימה נעימת הנעימות האצילית "קולולולו" חברייך מהמשלחת מבינים לליבך ותוך דקות כולכם חומקים ל"משימה סודית" מטעם השליחות. כן, לא רק את לבד. מכל העדות מחכים שם הורים שחיתנו את ילדיהם בקיץ הזה. אין הילדים חצו את הים ואבא ואמא חצו לגמרי את השפיות.

למרות הכל, זוג אחד יצא משם ואחד האחיינים המחוננים שולף דף עם נתונים סטטיסטים שהכריחו אותו לעשות כל הקיץ כדי "שיעלה כיתה" (איזה כיתה?? הילד בגן מחוננים!!) ואומר שזוג אחד זה מספיק. שקט באוטו, היה לך קיץ קסום. אבא ואבא עוד מחכים לסיפור ולאט לאט קולטים שהילדה שלהם הייתה פשוט בטיול. השכנה אומרת שאת בררנית. אפילו אמריקאי עשיר לא נראה לך.

אבל לא נורא אחות, את עם עוד רבים וטובים בספינה, למרות שאולי היא שוקעת. חצית את הים בכל זאת, ועכשיו את ממש תעשי השתדלות. נראה, אולי אפילו תעביר לגור בביצת ירושלים. ואם תעברי דירה, יש לך לפחות ים של עוגיות, מעמולים, ושבכיות לכבד את כולם. זה מהחינה שלך. תסבירי שאצלכם דוברים כמה שפות והייתה אי הבנה. זה עדיף על הפרשנות האמיתית שתשלח אותך היישר לגהה.

==

מוקדש למירי סלע, שהסלע היחיד שהיה בה הוא החיוך ששום דבר לא שבר אותו. גם ברגעים האחרונים. מדריכת אומנות במחנות הקיץ בארה"ב, מוכשרת בחסד עליון וחייכנית חסרת מעצורים. היא הייתה עבורינו פיה טובה, פסיכולוגית, אמא לעת מצוא ויותר מכל חיבוק חם ועוטף בכל הזדמנות. וכשאתם קוראים את שמה, חייכו. זו הצוואה שלה. שיהיו יותר חיוכים בעולם. נוחי על משכבך בשלום פיה טובה שלנו. ת.נ.צ.ב.ה

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
מה הקשר בין התמונה למאמר?
דובדבני | 05-01-2015 9:45
נפלתם כמו כול אתר חילוני
2
קולע כל מילה!!
נואשת | 06-01-2015 14:17
אני ממתינה בקוצר רוח מידי שבוע לטור שלך, את פשוט נוגעת בנקודות כ"כ נכונות ואמיתיות! תודה תודה!!